החיים חילקו לענאן קלפים גרועים אבל הוא ניסה לשחק בהם כמיטב יכולתו. למרות הרקע הקשה שממנו צמח, של משפחה קשת-יום, מרובת ילדים ואב אלים, משפחה של פלסטינים בישראל ללא אזרחות, ענאן נלחם להיות עצמאי. נלחם על זכותו לבנות זוגיות עם הגבר שאהב. נלחם להיות חופשי, להיות מי שהוא, להיות הומו. ענאן עבד קשה כדי להתפרנס בכבוד, בעבודות מזדמנות, עבודות כפיים ושיפוצים. הוא הצליח לנהל חיי חברה, למצוא אהבה וזוגיות, ואפילו פקד את מועדון "אנוש", בו קיבל טיפול פסיכולוגי שייסע לו לאחות את פצעי העבר ולבנות לעצמו עתיד טוב יותר ממה שהגורל הכתיב לו.
דווקא בנקודה בו חייו החלו להשתפר, חייו נהפכו על פיהם. המשפחה טוענת שהוא נעלם, שהוא נחטף על ידי "היהודים" כנקמה על הדקירות בירושלים. אבל על פי החשד, מרגע שמשפחתו גילתה על נטייתו המינית, ועל כך שהוא גר עם בן זוגו, ענאן הבין שהוא בסכנה. הוא סיפר למקורביו שמרגע שהמשפחה שמעה שהוא הומו, הוא הרגיש מאוים. הוא אף הגיע למשטרה והתלונן על אביו, אך למרות שאביו היה עבריין מורשע, המשטרה החליטה שלא לקחת ברצינות את התלונה, ולא עשתה דבר. ואז הוא נעלם. המשטרה עצרה את משפחתו ובן זוגו בחשד לקשירת קשר לצורך חטיפה לשם רצח על רקע גילוי נטייתו המינית.
"אני יודע שהבן שלי לא הומו!"
ענאן בן ה-29 נולד כבן הצעיר למשפחה עם 13 אחים במזרח ירושלים. 2 מאחיו אובחנו עם פיגור קל. אביו, מוחמד, מספר שאחיו הבכור של ענאן נהרג בתקרית בירושלים. דבר שדרדר, לטענתו של מוחמד, את אמו לדיכאון. בגיל 7 ענאן עבר עם משפחתו לאילת בהתחקות אחר מקור פרנסה. אביו סיפר שענאן נשלח למסגרות חינוך מיוחד. אביו היה עבריין מורשע ללא מעמד של אזרח. מוחמד הורשע, בין היתר, בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים ואחזקת סמים שלא לשימוש עצמי. בשנת 2002 הרשיע בית המשפט השלום את מוחמד באלימות ואיומים כלפי אשתו וילדיו. לאחר שאשתו הוציאה נגדו צו הרחקה, אשתו (אמו של ענאן) התקשרה והתלוננה שמוחמד הגיע לדירתה ואיים עליה. היא התלוננה שמוחמד נכנס לדירה, נפנף באקדח בפניה, בעט בה, טען 12 כדורים ואמר שהוא ירצח אותה, ישרוף את הבית, וישחט את הילדים.
לבית המשפט הוגש דו"ח שהתקיפה של מוחמד את אשתו גרמה לה חבלות בגופה. מוחמד מצדו טען שהיה ויכוח סביב כך שאשתו העזה ללכת בלי כיסוי ראש. הוא טען כי אשתו הגישה את התלונה "כי יש לה בחורה במועדון שקלקלה אותה". לאחר מכן, שינה את גרסתו וטען שהגשת התלונה נובעת מ"עלילות, לנתק את היחס שלי לילדים, יש לה פיגור שכלי". בית המשפט לא קיבל את גרסתו של מוחמד. מוחמד זהאדי הורשע בעבירות של תקיפה חבלנית של אשתו ובשתי עבירות של איום עליה. למרות הכל, בית המשפט השלום באילת החליט שלא לגזור על מוחמד מאסר בפועל. בית המשפט פסק כי בנקודה זו אין עומדים גירושים בין בני הזוג על הפרק, ומאסר בפועל יגרום להידרדרות נוספת במערכת היחסים בינהם וכי אשתו חיה על פרנסתו של מוחמד.
מאז מוחמד נטש את אילת, וענאן חסה תחת אימו ואחיו. בשנים האחרונות מצבה הבריאותי של אימו התדרדר עוד יותר, היא התעוורה והלכה לעולמה. ענאן חזר להתגורר עם אחיו ועם אביו באילת. אך החיכוכים במשפחה רק הלכו וגברו "הוא היה הולך לרחוב. מתנהג לא יפה. הוא לא הקשיב לי!", מוחמד מספר. ענאן חיפש את דרכו העצמאית. בשנה וחצי האחרונים אביו מספר שהחליט להתגורר לבד באזור התעשייה באילת כי פגש שם "אנשים רעים, השפעה רעה", לדבריו של מוחמד. דווקא בנקודה זו חייו של ענאן החלו להשתפר. אני מספר למשפחתו של ענאן שיש ראיות לכך שהוא עבר לגור עם בן זוגו והם ידעו על כך. "הכל שקרים של המשטרה. זה לא נכון מה שאומרים. הומו מה הומו? הוא לא היה הולך עם גברים. אני יודע שהבן שלי לא הומו! הוא היה הולך רק עם בחורות. אני ראיתי שהוא הולך עם בחורות". אני שואל את עלי, אחיו של ענאן, אם ענאן היה מספר להם אם הוא היה הומו, ועלי השיב: "אני לא יודע. הוא היה שקט. הוא לא היה מספר. הוא בחור טוב עם לב זהב, אבל הוא לא היה מבין בני אדם. הוא היה עושה מה שהם אומרים לו. אתה מבין?".
"פה זה לא תל אביב"
באילת מתקיימת קהילת להט"בים מצומצמת, דיסקרטית ובעיקר מאוד סגורה. חלקה מורכבת מהומואים ערבים וחרדים שברחו בגיל צעיר מביתם. הם בחרו את מקום מגוריהם באילת בגלל הניתוק והריחוק של העיר מיתר המדינה. כדי שלא יחפשו אותם וכדי שלא ידעו על החיים שלהם. "כאן יש תחושה של מותר", אחד מהומואים הערבים מספר. כשאני פונה למכריו של ענאן באילת, הומואים ערבים, הם מסרבים להתראיין. "אתה מכיר את ענאן?", אני שואל, "מכיר. פחות או יותר", הוא עונה. "פה זה אילת. זה לא תל אביב", אחר אומר לי, "לא מדברים על זה פה. לא מדברים על מה שעושים (ע"ר: במין) זה לא עניין".
לאילת יש היסטוריה מפוקפקת בפשעים הומופובים שלא מפוענחים. רק בשנה שעברה הותקפו זוג הומואים בעיר. קבוצת נערים ניפצה בקבוק זכוכית בראשם על רקע הומופובי. הפשע לא פוענח ולא נעצרו חשודים. כעת ענאן חלק מהסטטיסטיקה של הפשעים ההומופובים הלא מפוענחים באילת. יומיים לפני שהוא נעלם, הוא נפגש עם חברים שגם הם במקור פלסטינים ממזרח ירושלים ומתגוררים בסמוך אליו. בחקירתם הם סיפרו שהם לא הרגישו שענאן מתכוון לברוח או להיעלם. ואז זה קרה. ענאן נעלם. עובדי עמותת "אנוש" התלוננו למשטרה שענאן לא הגיע למפגש הטיפול שנקבע, ושהם חוששים לגורלו. המשטרה עצרה את כל משפחתו, לרבות אחיו הסובלים מפיגור קל בחשד לקשירת קשר לחטיפה לשם רצח. הסניגורים הציבוריים הגיעו עד לבית המשפט העליון כדי לשחרר אותם. ולאחר כמעט 30 יום, כולם שוחררו. כעת התיק ממתין לבירור דין, אך נראה כי למשטרה אין קצה חוט או כיוון חקירה ממשי.
עלי, אחיו של ענאן ואחד החשודים העיקריים בחטיפה לשם רצח מספר: "עצרו אותי חודש. הרסו לי את העסק. אנשים מפחדים ממני. לקחו אותי למעצר שבעה ימים שלא ידעתי אם יום או לילה. נתנו לי אוכל מקולקל. עד היום לא התאוששתי מהמעצר".
אתה מתגעגע לענאן?
"בטח אנחנו מתגעגעים. אנחנו עצובים. אבל אנחנו עצובים יותר על המשטרה שלא עושה את העבודה שלה. במקום ללכת לחפש אותו היא עצרו אותנו את כל המשפחה. המשטרה עצרו את שני האחים שלי שיש להם פיגור שכלי. בעטו בהם שהם עם אזיקים. החיים שלי לא חיים. המדינה הורסת. הרווחה רק הורסת. מה מ' (ע"ר: המטפל של ענאן באנוש) היה צריך ללכת למשטרה לספר הכל עליו??? אני משלם מיסים מנסה לחיות ואפילו לא נותנים להיות אזרח. אמרו לי במשטרה 'אבא שלך שכב עם הבת שלך!'. שיגעו אותי כדי לפגוע בכבוד שלי ושל אבא שלי".
מה אתה חושב שעלה בגורלו של ענאן?
"עשו חילופי גופות. בגלל הדקירות בירושלים היהודים באו לסחור בגופות".
אני פונה למוחמד, אביו של ענאן, החשוד העיקרי בחטיפתו של ענאן.
איך ענאן היה כאדם?
"היה מפגר. הוא לא היה מקשיב לי, הוא מתנהג לא בכבוד. לא מכבד. מתעצבן. הוא היה יודע להתחנף כשהוא היה צריך משהו. אז הוא דיבר יפה ובכבוד. אמרנו שלא ילך לגור באזור התעשייה, יש שם אנשים רעים. אבל הוא לא הקשיב. אפשר להגיד לו אל תלך? אי אפשר! מה יכולנו לעשות?".
גם בן זוגו של ענאן נעצר במשך 11 ימים. עו"ד יעל דרעבי, ייצגה את בן הזוג מטעם הסניגוריה הציבורית. היא טענה בבית המשפט כי המשטרה עצרה את בן זוגו של ענאן במעצר הגנתי, מחשש שיפגעו בו לאחר שיגלו שקיים מערכת זוגית עם ענאן. נראה שהפחד של בן זוגו שיפגעו בו על רקע נטייתו המינית, מונע ממנו לתבוע צדק בשמו של ענאן, הגבר שאהב. בן זוגו מסרב להתראיין ועורכות הדין שמטעמו מבקשות לא להתייחס לפרשה עקב חיסיון עו"ד-לקוח.
בינתיים, היעלמותו של הומו ערבי באילת נענית בשתיקה רועמת מצד הקהילה, ואזכור שולי בתקשורת. אולי מפני שמשפחתו לא תובעת צדק עבורו והיא החשודה העיקרית בהעלמותו? אולי כי בן זוגו פוחד על חייו ומסרב להתראיין? אולי זאת הסיבה, שגם בפרשה זו, המשטרה יכולה להרשות לעצמה שלא לפענח פשע נגד קורבן שכל פשעו לכאורה היה שרצה לאהוב.
>> בחן את עצמך: האם אתה מכור לסקס?
>> 9 הטיפוסים הכי בלתי נסבלים באתרי היכרויות
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, מיד עם קבלת הדיווח אודות היעדרותו של ענאן, משטרת ישראל פתחה בחקירה מאומצת וערכה חיפושים נרחבים אחר הנעדר בכל האמצעים העומדים לרשותה, לרבות הפעלת אמצעים טכנולוגים והפצת מידע בדבר היעדרותו בציבור. במהלך החקירה המשטרה עצרה מספר חשודים, וביצעה מגוון פעולות נוספות בנסיון לאתרו. בימים אלו חקירות נסיבות העילמותו עודנה מתנהלת במשטרה, ומטבע הדברים איננו מפרטים אודות חקירות מתנהלות. משטרת ישראל תמשיך לחקור את מקרה היעלמותו של ענאן זהאדי, תוך נסיון לאתרו, ובמטרה לפענח את המקרה".
מעמותת "אנוש" סירבו להגיב לנוכח חיסיון מטפל-מטופל.