שמירת הריון היא אף פעם לא פשוטה. פעמים רבות הלחץ והחרדה המאפיינים את התקופה הזו נמשכים גם הרבה אחרי שחובקים את התינוק הבריא. בחורה בריטית אחת הייתה כל כך נחושה להצליח לשאת את העוברית שלה עד סוף ההריון, שהסכימה להיכנס בשמירה בשכיבה – ובזווית מאוד מיוחדת.
"הייתי מופתעת אבל היה לי ברור שאני הולכת על זה"
דונה קלי, בת 29, עברה כבר שתי הפלות טבעיות מצערות בשבועות מאוחרים (19 ו-23). כשנכנסה להריון השלישי, החליטה לא לוותר, ולעשות הכל כדי למנוע מהאסון להתרחש בשלישית.
בחודש החמישי להריונה, בבדיקת אולטרסאונד שגרתית, אמר לה הרופא שלה שצוואר הרחם קצר מדי, מה שעלול להוביל ללידה מוקדמת בתוך ימים. הרופא, שידע כמובן על שתי ההפלות הקודמות, הציע פתרון לא שגרתי: שכיבה במיטה מיוחדת, עם רגליים מורמות בזווית של 45 מעלות, עד שהעוברית תגיע לבשלות מספקת ותוכל להיוולד בבטחה. דונה לא היססה, נשכבה – והרימה רגליים.
במשך לא פחות מעשרה שבועות שכבה דונה באלכסון, כשרגליה מוגבהות מעל ראשה. כך קראה, ישנה, אכלה וצפתה בטלוויזיה, וירדה מהמיטה רק כדי ללכת לשירותים. "הייתי קצת מופתעת כששמעתי את ההצעה של הרופא, לשכב כך במשך כמה חודשים טובים, אבל הייתי מוכנה לנסות הכל".
"בהתחלה הייתה לי בחילה, והרגשתי מאוד מוזר בפוזיציה הזו", משחזרת דונה. "אבל לאט לאט התרגלתי, וזה לא היה נורא כל כך. ריפדתי את עצמי בכריות מסביב, ולמדתי לאכול כשאני שוכבת על הצד. זה לא הכי נוח בעולם, וכל הזמן היו נרדמות לי הידיים, אבל לאבד את התינוקת יהיה הרבה יותר גרוע מאי הנוחות הזמנית הזו".
לדעת רופאיה של דונה, החולשה של צוואר הרחם שלה נגרמה בעקבות הלידה של בנה הבכור, ג'ושוע, לפני ארבע שנים. לפני שנוסה הפתרון הקיצוני של שכיבה הפוכה, ניסו הרופאים לטפל בבעיה בעזרת נרות פרוגסטרון, שנועדו לחזק את צוואר הרחם, וכן באמצעות תפר צווארי: הליך שבמסגרתו סוגרים את צוואר הרחם בעזרת תפירת חלקו העליון, הקרוב ביותר לרחם, במטרה לעצור את הפתיחה המוקדמת שלו.
"אין הוכחה מדעית שזה עובד, אך העובדות מדברות בעד עצמן"
דונה נתפרה בשבוע ה-14 להריון, אולם בשבוע ה-23 התפר נפתח, כך שהשכיבה הייתה המוצא האחרון בניסיון להבטיח את המשך ההריון. רופאה של דונה אמר לה ולבעלה כי צוואר הרחם שלה היה החלש ביותר שנתקל בו בשנות עבודתו, ולכן דרש התמודדות במספר חזיתות.
עשרה שבועות לאחר שהתחילה את שמירת ההריון בשכיבה, נולדה בתה אמליה בניתוח קיסרי, שישה שבועות לפני תום ההריון, לאחר ירידת מים. אחרי שבועיים בפגייה היא שוחררה הביתה, להמשיך בחיים רגילים. "לפני כמה ימים ג'ושוע אמר לי: 'אמא, אני נורא אוהב להיות אח גדול', ומבחינתי זה היה שווה הכל", מסכמת דונה את החוויה.
"התנוחה הזו נקראת תנוחת טרנדלנבורג, וגם לנו ב'ליס' יוצא להיעזר בה לפעמים", אומר פרופ' מיכאל קופרמינץ, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי ת"א. "אין הוכחה מדעית שתסביר למה זה עובד, אבל עובדתית, בשטח, יש הריונות שזה הפתרון היחיד עבורם".
פרופ' קופרמינץ מסביר, כי מדובר ברעיון פיזיקלי פשוט: "הרעיון הוא להפחית את הלחץ שמפעיל כוח הכבידה על צוואר הרחם, כדי לא להעמיס על צוואר חלש ממילא. הנשים יורדות מהמיטה מדי פעם, בין היתר כדי שלא תפתחנה טרומבוזה (פקקת ורידים) וכדי להניע מעט את השרירים, אבל לא הרבה מעבר".
יחד עם זאת, הוא מציין כי אין חשיבות להרמת הרגליים כלפי מעלה. "אני לא חושב שזה שונה מכל שמירה אחרת בשכיבה, שהיא עניין מורכב לכשעצמו, אבל אם כבר שוכבים, לא נראה לי שמשנה האם הרגליים למעלה או לא".