ההריון הראשון שלי, הסתיים למרבה הצער בהפסקת דופק. הייתי בחודש חמישי, והבשורה הנוראה השאירה אותי שבורה והמומה. לקח קצת זמן, אבל החלטנו לאסוף את עצמנו לצאת למסע מההתחלה. זמן לא רב לאחר מכן, נכנסתי שוב להריון.

בהריון הזה לא הייתה דרך אחרת להגדיר אותי: הייתי חרדתית. לא עזרה העובדה שבשל היותי מוגדרת כ"הריונית בסיכון" היה לי תור לאולטראסאונד מדי שבועיים (ואם הייתי נראית לרופאה המקסימה שלי היסטרית במיוחד, היא הייתה מרשה לי לבוא גם פעם בשבוע), לא עזר שידעתי שבניגוד להריון הקודם עכשיו אני מטופלת היטב ולא עזר שהכל התקדם "by the book". הניסיון הקודם היה חזק ממני.

גת וייס עבודי עם אגם (צילום: תומר ושחר צלמים)
הגיון לא עזר. גת עם אגם הקטנה | צילום: תומר ושחר צלמים

ואם אתמכר לדפיקות הלב הקטנות?

כבחורה מעשית, חיפשתי דרכים להקל על החרדה. חיפוש קצר באינטרנט חשף בפני אופציה מפתה במיוחד – מכשיר אולטראסאונד ביתי איתו אוכל להאזין לדופק של הקטנה ולהיות רגועה. רגועה? טוב לא צריך להגזים, כי מיד עלו בי חששות נוספות (חרדתית, כבר אמרתי?) מה אם לא אמצא דופק? מה אם אתמכר לשימוש במכשיר? ואולי בכלל אני עלולה להזיק לעובר עם בדיקות מרובות כל-כך?

יצרניות המכשיר אומנם מצהירות שהוא בטוח לשימוש, אבל תסמכו עליי שחקרתי את הנושא לעומק. לאחר התייעצות עם הרופאה ונבירה אינסופית בפורומים באינטרנט, הגעתי למסקנה שהנזק שאני גורמת לעצמי עם המתח והחרדה, גדול בהרבה מכל נזק ספקולטיבי שעלול להיגרם כתוצאה משימוש במכשיר.

יחד עם זאת הצבתי לעצמי שני כללי בטחון: לא יותר מבדיקה אחת ליום ואת הבדיקה יבצע בעלי, כדי שאחריות מציאת הדופק תהיה עליו (לי יש מספיק לחצים על הראש!).

חזרתי לנשום שוב

וכך, החל מהשבוע ה-12 קבעתי לי כל יום בערב "דייט" עם העוברית הקטנה שלי. התיישבתי בסלון, רגליים על השולחן ונתתי לבעלי לחפש את הילדונת שלנו. מסתבר שיש הרבה רעשים ששומעים עם האולטראסאונד – קודם כל את הדופק שלי וגם את זרימת הדם, אבל את הדופק של הקטנה, שנשמע כמו דהרות סוסים, קשה לפספס. אין ספק שמדובר בצליל היפה, המרגיע והמקסים ביותר ששמעתי בחיי.

גם לאחר שהתחלתי להרגיש תנועות, הייתי נעזרת במכשיר כדי להירגע. לא תמיד הייתי בטוחה אם באמת הרגשתי תנועות או שאני מדמיינת וצליל הדופק היה חד משמעי וברור הרבה יותר. בנוסף, מדובר בחוויה חיובית ונעימה כל-כך: קשה לי לתאר את התחושה של שמיעת הדופק של הילד שלך, עוד לפני שהוא נולד, ואת החיוך הבלתי נשלט שהיה עולה לי על השפתיים בכל פעם מחדש. חיוך? אצלי? בהריון? מי היה מאמין.

כמובן שעדיין לא העזתי לקנות אפילו מוצץ, לפני שהמקסימונת יצאה לאוויר העולם, שלא לדבר על בחירת שם או כל תכנון שהוא שקשור להולדת הקטנה. אבל ה"דייט" היומי הזה עם הילדה שלי עזר לי ללא ספק לשמור על שפיות ועל שינה רציפה בלילה, שזה הבסיס להכל.

עשה לך חשק?
מכשיר אולטראסאונד ביתי להאזנה לדופק העובר ב-590 ש"ח בלבד