על פי נתונים סטטיסטים שנאספו בעשור האחרון בארה"ב בקרב כ- 14 מיליון לידות, נמצא כי שיעור התמותה של העוברים בלידות בית היה גבוה פי ארבעה  מאשר בלידות שהתקיימו בבית חולים. בישראל מדי שנה מתקיימות כ- 180 אלף לידות, מתוכן פחות מאחוז אחד מתקיימות בבית.

לאור ריבוי לידות בית, שחלקן הסתיימו בנזק לאם ו/או לעובר, הוציא כבר ב- 2012 משרד הבריאות הנחיות ברורות לגבי לידות בית. בהנחיות מוגדר מי יכול לקבל לידה כזאת ומה התנאים ליולדת, וכן מוגדרים נושאים טכניים נוספים מחויבים כגון הימצאות מים זורמים חמים, חימום, חשמל, טלפון וציוד נדרש - ערכת תפירה סטרילית, חמצן, נוזלים ועוד.

עוד נקבע  כי יש לקבל מראש הסכמה מדעת של היולדת בכתב על כך שהיא מודעת לסיכונים וההשלכות שעלולים להיגרם בלידת  בית. כמו כן, חלה החובה להיעזר במיילדת מוסמכת או רופא שעברו קורס החייאה, לרבות החייאת יילודים- NRP.

לפני כשבועיים, עם היוודע דבר מותו הטרגי של יילוד בלידת בית, עלה נושא לידות הבית שוב על סדר היום.

"כששואלים אותי לגבי לידות בית, התשובה שלי היא מאוד ברורה – אל תסכנו את עצמכן או את העובר", אומר פרופ' מוטי חלק, מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה. "אני מבין את הצורך של נשים ללדת באופן שהן רוצות ושטוב להן. והיום, יותר מתמיד, זה בדיוק מה שאנחנו עושים – מאפשרים לאישה ללדת לפי רצונה, בשיטת הלידה המועדפת עליה – ישיבה, כריעה, עמידה וכיוצא בזה, מתחשבים בכל רצונותיה וצרכיה. מה שלנו חשוב– לספק סביבה תומכת, ובעיקר, שאם ישנה איזושהי מצוקה של היולדת או של העובר, שהזמינות של כל המומחים וכל האמצעים הנדרשים תהיה מידית".

>> לידת בית – עניין של בחירה

לדברים אלו מצטרף ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל מחלקת יילודים ופגים של "הלל יפה": "אין דבר שקשה לי יותר מלשמוע על לידת בית שהשתבשה. ברמה הארצית דובר על כך שבמהלך התפרצות נגיף קורונה נשים פחדו להגיע לבית החולים ולכן, כפי הנראה, היו יותר לידות בית, אבל ישנן נשים שבוחרות בכך מראש. כאן המקום להדגיש כי משרד הבריאות הוציא הנחיות ברורות באילו  תנאים מילדותיים ניתן לקיים לידת בית, כמו למשל הריון תקין, עובר יחיד, שבוע הריון מתקדם, משקל עובר תקין ועוד. כל שכן, גם אם האישה בוחרת בלידת בית, הרי שלפי ההנחיות, ליווי הלידה יעשה במלואו רק על ידי ליווי של אנשי מקצוע מומחים ומוסמכים, וגם לכך ישנן הגדרות מדויקות".

פרופ' מוטי חלק מנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים הלל יפה (צילום: באדיבות בית החולים הלל יפה,  יח"צ)
ד"ר מיכאל פלדמן ופרופ' מוטי חלק בחדרי הלידה בהלל יפה | צילום: באדיבות בית החולים הלל יפה, יח"צ

ובאשר לנגיף קורונה מציינים השניים – ב"הלל יפה" ישנו מתחם נפרד לטיפול בנשים חשודות לנגיף קורונה, הכולל חדר מיון ייעודי לנשים וליולדות, חדר לידה ומחלקת אשפוז זמנית. נשים המגיעות לאשפוז דרך חדר המיון ב"הלל יפה" נדגמות לנגיף והתשובה מתקבלת בטווח שבין שעתיים ל – 8 שעות (תלוי מקרה). לכן, חשוב לנו להדגיש - אישה שחוששת מלהגיע לבית החולים בגלל נגיף קורונה– יכולה להיות רגועה ולהרגיש בטוחה.

"כיום בתי החולים מאפשרים ליולדת את חופש הבחירה להחליט כיצד היא מעוניינת ללדת, לפי תכנית הלידה שמתאימה לה - בין אם לידה טבעית ללא משככי כאבים, על כדור פיזיו, עם אורות עמומים ומוזיקה מרגיעה, וכל מה שרק ניתן לסייע בכדי להשרות עבורה את האווירה שהיא רוצה בה", חוזר ומזכיר פרופ' חלק, "ברגע שיש ליולדת את כל התנאים הדרושים ומעבר מכך - אין סיבה שלא תגיע ללדת בבית החולים. אם בכל זאת האישה בוחרת ללדת בלידת בית, חשוב שתקפיד שילווה אותה איש מקצוע כפי שהנחה משרד הבריאות, בכדי שידע לזהות מיד האם יש צורך לפנותה לקבלת טיפול בבית החולים. לציין כי אנחנו ערוכים לקלוט ולטפל, ויוצא לנו מעת לעת לקבל לטיפול לידות בית שהסתבכו. כשיולדת כזו מגיעה אלינו, האחריות המקצועית עוברת לידינו דהיינו, כל מלווה שנמצא איתה במהלך הלידה הוא בגדר מלווה בלבד".

לאור כל הדברים האלו, הן פרופ' חלק והן ד"ר פלדמן, נחרצים בדעתם: לאישה יש את הזכות המלאה להחליט על גופה וללדת לפי רצונה, אך יחד עם זאת חשוב שהלידה תתבצע בבית חולים כך שבמידה שמסתבכת ישנו צוות רפואי מיומן ומקצועי, 24 שעות ביממה, שיכול לטפל ביולדת וביילוד ובכל מורכבות שנוצרת. "המטרה שלנו היא אחת", הם מסכמים: "יולדת בריאה ויילוד בריא. אנחנו נעשה הכול בכדי שזה יקרה, אך לשם כך, ההמלצה שלנו היא להגיע ללדת בחדר לידה בבית החולים".