החיסונים כבר כאן, אבל המחלה שהרגה כמעט שני מיליון אנשים ויצרה משבר כלכלי בכל רחבי העולם לא הולכת לשום מקום. לכולם ברור שנגיף הקורונה ימשיך ללוות אותנו בחודשים הנראים לעין, ולמעשה - גם בשנים הקרובות.

זו הסיבה שניסינו לסקור את העתיד של הקורונה. איך נראים הפיתוחים שנמצאים כרגע בניסויים? מה עתיד הבדיקות והחיסונים? האם יהיה קוקטייל שילחם בנגיף? ובעיקר: איך ייראו החיים שלנו לצד הנגיף, ומה יהיה מהלך המלחמה בתופעות הקשות שהוא מביא עמו?

בדיקות: מכריעים בין מהירות לדיוק

אחד הנושאים המדוברים ביותר הוא בדיקות הקורונה. כדי לפתוח מקומות בעלי פוטנציאל הדבקה גדול כמו אצטדיוני כדורגל ואולמות מופעים, וכדי לקטוע שרשראות הדבקה, דרושות בדיקות מהירות ומדויקות.

כיום קיימות שתי טכנולוגיות בדיקה הנמצאות בשימוש ובפיתוח ברחבי העולם. הראשונה היא בדיקת ה-PCR שכולנו מכירים, במסגרתה מכניסים מטוש לחלל הפה ולאף והתוצאה נשלחת למעבדה. למעשה, הבדיקה בוחנת מקטעי DNA ויודעת לאמת בדיוק הגבוה ביותר האם האדם חולה בקורונה או לא. החיסרון בשיטה זו היא האיטיות שלה: לעיתים לוקחות שעות עד שמגיעים לתוצאה.

"בדיקות ה-PCR הן הבדיקות האמינות ביותר, אף בדיקה אחרת לא הצליחה להיות מדויקת כמוהה", מספר שניר זנו, מנכ"ל AID Genomics, העוסקת בפיתוח בדיקות קורונה. "כמעט כל הבדיקות בעולם מאושרות בתנאי שלאחר מכן מאמתים אותן עם PCR. זו גם בדיקה שממשלות בכל רחבי העולם מקדמות כי הן רוצות שליטה – תמיד לדעת למי יש את הנגיף ומי לא. בגלל שזו בדיקה שמחייבת מעבדה ורישום במאגר מידע, זו בדיקה נפוצה מאוד".

יש שני סוגי בדיקות הנמצאות בשימוש ובפיתוח: בדיקת המטוש המפורסמת, שנותנת תוצאה אמינה ביותר אך לוקחת שעות; ובדיקת אנטיגן, שנחשבת זולה וניתנת לשימוש ביתי – אך לא נותנת תשובה שלילית חד משמעית

כדי לקצר את התורים ולהגביר את המהירות, מחקר פורץ דרך של שלושה חוקרים ישראלים – פרופ' אנג'ל פורדגור מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יונת שמר-אבני מביה"ח סורוקה וד"ר נעם שנטל מהאוניברסיטה הפתוחה, יאפשר לבדוק מאות אנשים בבדיקת מעבדה אחת ולקצר את העבודה עד פי 8.5.

בדיקות קורונה מהירות (צילום: דוברות כללית)
בדיקות קורונה מהירות | צילום: דוברות כללית

"לפי השיטה שלנו אנחנו לוקחים 384 דגימות והופכים אותן ל-48 מאגדים. כשאנחנו מקבלים את תוצאות הבדיקה אנחנו יכולים להבחין באילו מאגדים הבדיקות יצאו חיוביות, ובאמצעות אלגוריתם מיוחד לפענח מי בדיוק חיובי לנגיף. בשיטה זו ניתן לייצר בדיקות סקר באוכלוסייה נרחבת כדי לקבל תמונת מצב מהירה", מספר פרופ' פורדגור.

השיטה שפיתח פרופ' פורדגור ועמיתיו נכנסת בימים אלה לישראל, כשארבעה רובוטים המבצעים אותה כבר נמצאים בקופות החולים כללית ומאוחדת וגם בביה"ח סורוקה. בעתיד יהיו 12 רובוטים שיחסכו כסף וזמן רבים מאוד בבדיקות הקורונה.

עם זאת, המאמץ להשתמש ב-PCR באופן נרחב ממשיך ביתר שאת, כפי שמסביר פרופ' פורדגור. "ישנם גם ניסיונות משמעותיים ליצור גרסה ניידת של בדיקת ה-PCR שתאפשר לקצר את משך ההמתנה לתוצאות הבדיקה ועדיין להבטיח דיוק מירבי במציאת נושאי הנגיף, אך ניסיונות אלה עדיין נמצאים בפיתוח".

הבדיקה השנייה והמסקרנת יותר נקראת בדיקת אנטיגן, שמזהה רכיב ספציפי השייך לנגיף בתוך המרכיב וכך מאמתת הדבקה. היתרון של בדיקות אנטיגן הוא הקלות והנוחות שלהן – מגוון רחב של חברות מפתחות בדיקות כאלה, והן זולות מאוד וניתנות לשימוש ביתי. החיסרון הוא הדיוק – אם אתם חיוביים, אתם בוודאות חיוביים, אבל אם יצאתם שליליים, ייתכן שאתם דווקא כן נושאים את הנגיף. כדי להכריע זקוקים לבדיקת PCR נוספת.

בדיקת האנטיגן המפורסמת ביותר היא "סופיה", שנכנסה לשימוש בכמה מקומות בישראל, יחד עם Veritor של חברת בקטון דיקינסון. גם ל-AID יש בדיקה ביתית זולה שתעלה כמה עשרות שקלים ותתן 100% דיוק בחולים הנושאים את הנגיף, ו-90% בחולים שליליים – בדומה לבדיקות אחרות בשוק. האחרונה גם עובדת כעת על בדיקה נוספת הצפויה להיות מדויקת הרבה יותר.

איך ייראה העתיד של הבדיקות? כנראה שילוב של שני ההסוגים. דמיינו שני תורים משתרכים בכניסה לאצטדיון, אחד של מחוסנים והשני של נבדקים בכניסה. אם תוך רבע שעה הם מקבלים תוצאה שלילית – הם נכנסים

אבל בעוד שבדיקות רבות מתהדרות באישורי FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, זנו מזהיר כי הן לא בהכרח חותמת לאיכות: "ה-FDA לא באמת יכול לבדוק את כל הבדיקות והתרופות שמגיעות אליו, אז הוא מקבל את כל המידע והניסויים שהחברות עושות לפי הסטנדרטים שלו ומשאיר לעצמו חצי שנה לבדוק את המוצר בעצמו. יש בגלל זה הרבה ריקולים לבדיקות. בישראל עד שלא בודקים את המוצר כמו שצריך במעבדה הראשית זה לא תקף – אז יש לי כמה מילים טובות על הנוהל בישראל". נציין כי הבדיקות שמאושרות לשימוש בישראל עברו את בדיקת משרד הבריאות. 

אז איך ייראה העתיד של הבדיקות? כנראה בשילוב של השניים. כדי שנוכל לפתוח את הבארבי או את אצטדיון הכדורגל, אנחנו חייבים בדיקות מהירות – דמיינו שני תורים משתרכים בכניסה לאצטדיון, אחד של מחוסנים והשני של אנשים שנבדקים בכניסה. אם תוך רבע שעה הם מקבלים תוצאה שלילית – הם נכנסים למשחק.

"יש שני מאבקים מקבילים", מספר זנו, "פתיחת אירועים רבי משתתפים וקטיעת שרשראות הדבקה. באירועים רבי משתתפים נעדיף להשתמש בבדיקות המהירות, שיהיו מהירות עוד יותר, כדי שנוכל לאמת בוודאות די גבוהה מי נושא את הנגיף ומי לא וכדי לאפשר את האירועים או את פתיחת בתי הספר. בקטיעת שרשראות הדבקה נהיה חייבים להשתמש ב-PCR – אבל חייבים לקבל תוצאה הרבה יותר מהר כדי שהקטיעה תהיה יעילה".

"בסוף זה עניין של פשרות", מסכם פרופ' פורדגור, "כי עולם הבדיקות והמעבדות איתנו כדי להישאר בתקופה הקרובה. בדיקות אנטיגן אולי לא יצודו מאה אחוז מהמקרים אבל יצודו מספיק כדי להפחית באופן משמעותי את ההדבקה. עדיין נצטרך לעטות מסכה, לשמור מרחק והיגיינה, כמו שבמשך שנים עושים במזרח אסיה".

מה השלב הגדול הבא? הטמעת בדיקות מהירות באזורים הומי אדם, הפיכת בדיקת ה-PCR לניידת ומהירה יותר.

מה לוקח כל כך הרבה זמן? ניסויים, מחקר בשלבים מוקדמים יחסית.

מתי זה יקרה? בדיקות מהירות בחודשים הקרובים, בדיקות PCR ניידות עדיין במחקר אך צפויות להשתפר בשנה הקרובה.

היום שאחרי החיסון

החיסונים לקורונה של פייזר ומודרנה כבר אושרו ואפילו ניתנו בארץ ליותר ממיליון אזרחים, אבל הרפואה ממשיכה לפעול כדי לשפר את החיסון לקורונה. עכשיו כשכולנו מכירים את הטכנולוגיה המתבססת על mRNA, בה השתמשו פייזר ומודרנה, כדאי לדעת שיש אפיקים נוספים בהם חברות התרופות פועלות.

החיסון של אסטרהזניקה, שאושר לאחרונה לשימוש בבריטניה, הוא דוגמה טובה – וחיסון הרבה יותר דומה למה שאנחנו מכירים כיום. זה למעשה נגיף אחר שלא גורם למחלה, והכניסו אליו את הוראות ההפעלה לייצור החלבון הנוגדן לנגיף הקורונה. הנגיף הזה מגיע לתאים שלנו ומכניס את הנוגדנים לנגיף קורונה.

היתרון של החיסון הזה הוא בעיקר לוגיסטי: ניתן לאחסן אותו בטמפרטורה רגילה ולא במינוס עשרות מעלות מתחת לאפס, מה שעלול לגרום לזריקת מנות כפי שקרה גם בישראל, ובמנה הראשונה של החיסון ניתנת רק חצי מנה, מה שמקל על חיסון נרחב. נציין כי החיסון הזה יעיל רק ב-90% ולא ב-95% כמו החיסונים של מודרנה ופייזר.

והאם החיסון לקורונה יגיע גם מהצומח? פיתוח משותף של ענקית החיסונים הבריטית GSK וחברת הביוטכנולוגיה הקנדית Medicago נכנס לאחרונה לשלב השני-שלישי והמתקדם של הניסוי הקליני. "החיסון מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת המשתמשת בתאי צמחים כביו ריאקטורים המאפשרים לייצר חלקיקי חלבון הזהים לאלה מצויים בנגיף הקורונה" אומר דורון שליט, מנכ"ל GSK ישראל.

לדבריו של שליט, חלקיקים אלה מחקים למעשה את מבנה החלבון האחראי למחלת ה-Covid19 ומאפשרים לגוף לייצר תגובה חיסונית מפניו. החיסון הזה הוא בשורה טובה משום שאפשר לייצר הרבה יותר מנות ממנו בפחות זמן, ובכך להגיע לחיסון מהיר יותר לאוכלוסייה נרחבת.

אחרי שדיברנו על החיסון, נותרה עוד סוגייה בוערת אחת - האם נצטרך להתחסן לקורונה כל שנה?

דורון שליט, מנכ"ל GSK ישראל, הסניף הכחול-לבן של אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, מספר שהמחקר בנושא ממשיך – ובהחלט ייתכן שכמו בחיסון לשפעת, ייתכן שיהיה מדובר בחיסון שנתי שבכל שנה ישתנה מעט בהתאם לסוג הנגיף שעובר באותו זמן, או בחיסון שידרוש "בוסטר", כלומר מספר מנות חיסון כדי להבטיח חיסון טוב יותר.

"בהחלט ייתכן שהמחלה הזו, שממשיכים לחקור האם היא מתנהגת כמו שפעת, תחייב חיסון כזה פעם בשנה"

דורון שליט, מנכ"ל GSK ישראל

"השינוי בשילובי הזנים מתחייב בחיסוני השפעת ובהחלט ייתכן שהמחלה הזו, שממשיכים לחקור האם היא מתנהגת כמו שפעת, תחייב חיסון כזה פעם בשנה", אומר שליט, "אבל בניסויים שלנו אנחנו בהחלט רואים יצירת תגובה חיסונית משמעותית לנגיף עם כמות אנטיגן נמוכה, שתאפשר לנו לייצר יותר מנות בזמן קצר".

מה השלב הגדול הבא? מציאת סוגי חיסונים נוספים.

מה לוקח כל כך הרבה זמן? החיסונים החדשים בשלבי ניסוי ופיתוח.

מתי זה יקרה? הצפי כרגע הוא לחיסונים חדשים החל מאמצע 2021.

חיסון לקורונה (צילום: FLASH90)
חיסון לקורונה | צילום: FLASH90

לא תרופה לקורונה, אלא לסיבוכים שלה

וירוס הקורונה הוא לא מחלה כרונית. הוא מדרדר את מערכות הגוף ויוצר בעיות אחרות – שהן לרוב אלו שהופכות את החולים לחולים קשים, ולצערנו גם מביאות למותם. לכן, עולם הרפואה מנסה למצוא תרופות שיעכבו את התפשטות הוירוס בגוף ויעזרו להתמודד עם התופעות שהוא יוצר בגוף.

חברת רדהיל מפתחת את התרופה Opaganib, שפועלת על האנזים בתא בו הוירוס משתמש בשביל להתרבות. "באמצעות טיפול באנזים ולא בוירוס עצמו אנחנו יכולים לטפל בתרופה שלנו בכל המוטציות לוירוס, כי הטיפול לא מתמקד בוירוס", אומר גלעד רדאי – סמנכ"ל התפעול ברדהיל. "הטיפול שלנו הוא גם אנטי דלקתי ונלחם בדלקות שנגרמות לגוף בעקבות הקורונה – מה שיוצר את סערת הציטוקינים שגורמת למוות במקרים רבים".

עד כה נערך טיפול חמלה בישראל במספר חולים, כאשר התרופה הראתה שיפור ניכר ומהיר במדדים עיקריים; וכן ניסוי קליני בארה"ב שהסתיים ממש בימים האחרונים, בו נבדקו 40 חולים וגם בו נמצא שיפור משמעותי בין החולים שקיבלו את התרופה לאלו שלא. בין השאר, המטופלים בתרופה הפסיקו את הטיפול בחמצן מהר יותר ושוחררו מבית החולים מהר יותר.

חשוב לציין שלוירוס יש מוטציות שונות ודרכי השפעה שונות על אנשים שונים, ולכן גם הטיפול אינו אחיד. "יש תרופות שפועלות ישירות על נגד הוירוס, כמו רמדסיביר שאושרה לשימוש בחולים קשים, וחלק מהתרופות מטפלות רק בסימפטומים. יש אסטרטגיות שונות לעזור לחולים להתמודד עם הוירוס, וחלקן אפקטיביות יותר ופחות בשלבים מסוימים של המחלה. התרופות נמדדות במניעה של התפתחות מחלה קשה, מוות, הנשמה מכנית וקיצור זמן הרגשת הסימפטומים".

"יש כמה חברות שנמצאות בניסויים מתקדמים, ואני מאמין שבשנה הקרובה, אולי אפילו פחות, ייצאו כמה תרופות לשוק שיובילו להורדה דרמטית באפקטים של המחלה"

גלעד רדאי, סמנכ"ל תפעול ברדהיל

רדאי מציין שלמרות הזמן המחקרי הקצר שעולם הרפואה מקדיש לקורונה, הגילויים משמעותיים ועוד יהיו משמעותיים יותר בעתיד הקרוב. "אנחנו פחות משנה לתוך הסיטואציה הזו ויש תגליות רפואית שבעבר היו לוקחות לנו עשר שנים. גרף הלימוד תלול מאוד והעולם המחקרי עשה עבודה חסרת תקדים של לימוד הוירוס. מגלים גם דברים תוך כדי תנועה".

בקבוקון החיסון (צילום: n12)
בקבוקון החיסון | צילום: n12

ואיך ייראה העתיד של התרופה? "יש כמה חברות שנמצאות בניסויים מתקדמים, ואני מאמין שבשנה הקרובה, אולי אפילו פחות, ייצאו כמה תרופות לשוק שיובילו להורדה דרמטית באפקטים של המחלה", אומר רדאי. "יש הרבה סימני שאלה לגבי החיסונים, ויש גם אוכלוסייה שלא תרצה להתחסן או לא תגיב לחיסון, ולכן חייבים תרופה שתטפל במחלה הקשה ושיהיה לה צורך בשנים הקרובות".

לסיכום

מה השלב הגדול הבא? פיתוח מגוון רחב של תרופות שיעזרו להתמודד עם שלבים וסיבוכים שונים של מחלת הקורונה.

מה לוקח כל כך הרבה זמן? המשך המחקר והניסויים בהיקפים גדולים מספיק כדי לאשר את התרופות לשימוש.

מתי זה יקרה? עד סוף שנת 2021 נראה יותר ויותר תרופות שישפרו את הטיפול בקורונה ובסיבוכיה.

לכל הכתבות במגזין XTRA חדשנות: 

>> בלי ידיים: מתי הרכבים האוטונומיים ישייטו בכבישי ישראל?
>> מתי נקלוט דור חמישי ליד הבית ונתחבר לסיב אופטי בפריפריה?
>> קרוב מתמיד: זה המועד שבו נוכל לאכול בשר שיוצר במעבדה
>> כשהשעון שלנו יספר לנו שאנחנו חולים: מתי נעבור ניתוחים מרחוק?
>> אסטוניה מצביעה מהבית כבר יותר מעשור. ומה עם ישראל?