אשלי מדיסון
בגידה זו פנטזיה שיש לכולם | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

במשך שלושה חודשים תמימים דילג יואב (שם בדוי), בן 32 ממרכז הארץ, בין שתי מיטות. באחת חיכתה לו רעייתו האהובה, לבושה בפיג'מת פלנל, ישנה שנת ישרים. בשנייה, חיכתה אישה אחרת. לא לבושה בכלל. "האמת שלא חיפשתי רומן, זה משהו שפשוט קרה פתאום", הוא מספר, "אהבתי את אשתי אבל כנראה שכבר התרגלנו אחד לשני. אין מה לעשות, זוגיות מתמשכת מפסיקה לרגש באיזה שהוא שלב. הייתה לי ידידה בעבודה, וככל שהכרנו רק רצינו לבלות יותר יחד. זה מתחיל בארוחת צהריים, ואז ממשיכים לבירה אחרי העבודה וככה לאט לאט מתקדמים. זה היה מרגש, מטורף".  

בלי לשים לב, יואב נכנס לשגרה סדורה של בגידות. כזו שמשלבת בין רגשות אשם להתרגשות מטורפת, מורכבת מרצפים קטנים של שקרים. "יש ייסורי מצפון, זה לא שזה לגמרי על הזין שלך", הוא אומר. "בפעם הראשונה שחזרתי לאישה שלי הייתי בסרטים – פחדתי לפלוט משהו, נהייתי נורא מפוקס. לא רציתי להתבלבל ולהציע לאישה תנוחות שהמאהבת אוהבת. בסופו של דבר החלטתי לסיים עם זה. אם מדובר במפגש חד פעמי, או גג פעמיים, אני לגמרי בעד, אבל הבנתי שיותר מזה זה כבר מסוכן כי אתה חי בשקר. הגבול הוא מאוד דק, וכשזה רומן מתמשך המצפון אוכל אותך כי אתה פוגע  בבן אדם שאתה אוהב. הריגוש בהתחלה היסטרי, עושה אותך מטומטם, אתה מרגיש תותח, אבל אז אתה מבין כמה זה לא יפה. בגידה זו פנטזיה שלכולם יש, אבל מי שמממש אותה רואה דברים אחרת".

ומסתבר שלא מעט מתכוונים לממש. בסקר הגברים הגדול שערכנו ב-mako הודו 40% מהגברים מעל גיל 35 כי הם שוקלים לבגוד, ובסקר הנשים הגדול סיפרו 30% מהנשים שהן לא פוסלות את הרעיון על הסף. עכשיו מצטרפת לחגיגה הזאת חברת "אשלי מדיסון" הבינלאומית, שהתמקמה לפני 12 שנה על הציר הזה שבין היצר לסיכון שמציעה ישרות ייחודי – חיבור בין נשים וגברים נשואות ונשואים לצורכי רומנים קצרים, או במילים אחרות: לצורך סקס. 24 מיליון משתמשים ב-35 מדינות שונות וב-12 שפות הופכים את "אשלי מדיסון" לשקשוקה מבעבעת שכולם רוצים לטעום ממנה, והחל מתחילת החודש גם ישראלים וישראליות יכולים להזמין מתפריט הבגידות שהשירות מציע. באפריל, אגב, תושק גרסה בעברית, וזו גם הסיבה שמייסד האתר נואל בידרמן, יהודי קנדי טוב בן 42, הסכים להעניק לנו ראיון מיוחד.

"אני מדבר על בגידות 7 ימים בשבוע, מתי שצריך, וזה מרתק אותי מכל הבחינות, במיוחד סוציולוגית", הוא אומר בשיחת סקייפ מקנדה – ומיד מטיל את הפצצה: "אם תשאלי אותי, רומנים עוזרים לנישואים, עוזרים לאנשים להישאר יחד. אדם אומר לעצמו 'אני לא רוצה להתגרש, אני אוהב את בת הזוג שלי, רוצה להמשיך לגדל את הילדים שלי ככה, לשמור על הסדר הכלכלי, אבל חסר לי סקס. תאמיני לי, במצב כזה רק רומן יכול להיות פתרון. מבחינתי, אני באמת עוזר לזוגות להישאר ביחד. זה נשמע שגוי, אבל מילוני אנשים מחזיקים בנישואים שלהם רק בזכות רומנים".

אשלי מדיסון
בוגדים? כדאי שלא תעשו את זה עם מישהו מהעבודה. נואל בידרמן | צילום: Paul Buceta

תאשימו את קים קרדשיאן

לבידרמן, שבחייו הקודמים היה עורך דין שמנהל כוכבי ספורט, חשוב להבהיר כבר בהתחלה: הוא נשוי באושר, וללא בגידות. הם הכירו די בסמוך להקמת החברה, נישאו לא הרבה אחר כך – ובמקביל לתאוצה שצבר האתר, הם הפכו למשפחה עם שני ילדים. "כרגע אנחנו נשואים באושר, אבל אם תשאלי אותי עוד 10 שנים את אותה שאלה, יכול להיות שאענה לך אחרת. היום יש לנו מערכת יחסים מאוד מיוחדת. כמה גברים יכולים להגיד שהם באו לאישה שלהם ואמרו לה 'תשמעי, אני רוצה להקים אתר שמחבר בין בוגדים', והיא ענתה להם 'אדיר'? זו הצבעת אמון שהייתה מאוד חשובה לי ומהווה חלק גדול בהצלחת הנישואים שלנו".

הרעיון צץ לו בראש אחרי שראה את הסרט עמוס הבגידות "ג'רי מגוויר" – ומסעותיו העסקיים רק חידדו בפניו את העובדה שיש כאן שוק שמחכה לחידושים. "היו יותר מדי מקרים בהם אחד מהמיוצגים שלי צלצל אליי ממדינה באירופה ואמר לי 'תשמע, אני בבעיה, אשתי רוצה לבוא לבקר אותי'", סיפר בידרמן במאי האחרון בהרצאה ב-TED. "'זה מצוין', אמרתי, 'מה הבעיה?' 'אשתי האיטלקית לא תאהב את זה'".

כיום האתר מציג נתונים מרשימים למדי – 25 אלף חשבונות חדשים מדי יום, של אנשים נשואים מהשורה אשר מחפשים שעשוע מהצד. הם מגיעים אליו מכל העולם, אבל מדברים בשפה אחת. "זה נכון שכשאתה בונה אתר דייטינג, לתרבות יש משמעות רבה, ויש באמת הבדל תרבותי בין סינים לישראלים ובין יפנים לערבים – אבל בגידה היא בגידה, והתנהגות לא נאותה היא עניין אוניברסלי. אנחנו מציעים את אותו המוצר בכל מדינה, ולכן יש נשים ביפן שמדברות עם גברים בקליפורניה, וגברים גרמניים שמדברים עם ספרדיות. זה מרתק".

מי בוגד יותר, נשים או גברים?
"שאלת מיליון הדולר. התשובה הקלה היא גברים, אבל זה משתנה לאט לאט. כשאני מפלטר את המשתמשים לגילאי 30, למשל, יש שיוון בין כמות הגברים שנרשמים לאתר וכמות הנשים. אני למד מכך שבדור הזה נשים מרוויחות כמו גברים, יש להן קריירות מצליחות, בנישואין חסר להן משהו – והן לא מתביישות לחפש מאהב שנמצא במרחק קליק אחד. יש להן נסיעות עסקים משלהן, ולמעשה אותו סיכוי כמו לגברים לנהל רומן. מה שהיה נכון לפני 30 שנה, אז נשים לא ניהלו רומנים כי הן לא יכלו לכלכל את עצמן בלי הגבר, כי הקודים החברתיים היו נוקשים, היום זה אחרת. זה דור שגדל סביב נישואים כושלים, שמוצא את קים קרדשיאן והדרמות שלה מרתקים, יש לדור הזה הרבה יותר אפשרויות".

אז מה, כולם בוגדים? אין נישואים מאושרים ונאמנים?
"תראי, סבא וסבתא שלי עדיין נשואים. היא בת 91 והוא בן 93. ספק גדול אם יש שם סקס, אבל אי אפשר להגיד שהם לא אוהבים אחד את השני ושהם לא מאושרים. אני חושב שצריך להפריד בין אהבה ואושר לבין סקס. מונוגמיה היא לא תולדה של מדען גדול שאמר שזה נפלא, המונוגמיה נולדה לפני כמאה שנים, כשהתחלנו לרכוש נכסים ורצינו להוריש אותם לצאצאים שלנו ורצינו לוודא למי הם שייכים. ובכן, מסתבר שאנחנו לא כל כך טובים במונוגמיה. אף פעם לא היינו. תמיד היו מאהבות, זונות ועוד. פוליטיקאים עשו את זה, סלבריטאים, כוכבי ספורט – כולם. הם פשוט מחפשים סקס, זה לא אומר שהם לא אוהבים. לדעתי, 80 אחוז מהנישואים יסבלו מחוסר נאמנות בצורה כזו או אחרת".

אשלי מדיסון
40 אחוז מהגברים הישראלים לא פוסלים בגידה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ובכל זאת, אתה רק מעצים את התופעה. המצפון שלך לא מתעורר כשאתה הולך לישון בלילה? אתה לא חושב על העובדה שאתה עוזר לאנשים לרמות את אהובי ליבם?
"רומנים תמיד היו שם, הרבה לפני האתר שלנו. הנה רק עכשיו התחלנו לפעול בישראל, את לא יכולה להאמין בשום צורה שאני אחראי לכל הרומנים שקורים עכשיו בישראל. אני הולך לישון בלילה וחושב שהנה, נתתי לנשים הזדמנות להיות שוות לגברים. בעוד שלגברים יש הרבה מכוני מסז' ושירותי ליווי, להן לא היו הרבה הזדמנויות ליהנות מסקס חופשי עד שאנחנו הגענו. חוץ מזה - אני איש עסקים, לא פוליטיקאי ולא עובד סוציאלי. המטרה שלי היא לבנות מוצר שאנשים רוצים בו, שיש דרישה גדולה אליו. עשיתי מאות מיליוני דולרים בזכות אשלי מדיסון ואני לא מרגיש צורך להתנצל על כך".

"חרמן להכיר, גם את?"

כמי שעוקב מקרוב אחר תנועת הגולשים באתר שלו, בידרמן מחזיק במאגר ידע עצום על הרגלי הבגידה שלנו. עם ההרשמה ממלא כל משתמש שאלון חסוי ובו פרטים על אודותיו – גילו, מקצועו, הסיבה שהובילה אותו לנהל רומן ועוד – והתמונה המצטיירת מספקת כמה תובנות מעניינות. "בתוך שישה חודשים אני אוכל להגיד לך נתונים על הישראלים: האם עיתונאים בוגדים יותר מעורכי דין, האם בהרצליה בוגדים יותר מבתל אביב. אני כבר יכול להגיד לך שנשים צרפתיות מנהלות רומנים בגיל 39, שבצפון אמריקה כמעט 90 אחוז מהנשים האסיתיות שמנהלות רומן יעשו את זה עם גבר לא אסייתי, ושיש ימים מובהקים שבהם בוגדים יותר. כולנו יודעים שסופי שבוע זה זמן משפחתי שמלא בציפיות, באינטימיות, בזמן יחד – או במילים אחרות, זה בעיקר זמן לריב. כשמגיע יום שני (או יום ראשון במקרה שלנו הישראלים – ל"ש) בן אדם אומר לעצמו 'זהו. מספיק, אני עושה מעשה'. ואז מגיע הפיק השבועי שלנו. יום אחרי יום האהבה, יום אחרי הסילבסטר, ימים שגורמים לנו להסתכל על חיינו, אלו הזמנים הכי פופולריים באשלי מדיסון".

ובכן, מספיק לדבר באוויר, הגיע הזמן לשמן את האצבעות וללכלך את המקלדת. עם הכניסה לאתר תחכה הפתעה: רקע סגלגל, עיצוב נשי ולוגו שכולל טבעת נישואים כמעט גורמים לחשוב שמדובר באדפטציה מתקדמת של אתר שידוכים. גם השם עצמו לא רומז על כך שלכאן מגיעים שטופי הורמונים. "כשבנינו את האתר היה לי ברור שאני לא רוצה ללכת לכיוונים של שירותי ליווי, אלא לבנות שירות לנשים שקשה להן להחזיק מעמד בנישואים ללא סקס", אומר בידרמן. "חשבנו על שמות כמו 'עקרות בית בודדות', אבל זה לא היה נשמע מפתה, ולכן החלטנו ללכת על משהו אחר. אם תחפשי בגוגל תגלי שהשמות הכי פופולריים לנשים בארצות הברית הם אשלי ומדיסון".

ההרשמה נוחה וכוללת סרטון הדגמה לשירות שנקרא "פנטסי דייט", ובו בחורה ששכחה ללבוש מכנסיים מסבירה איך אפשר לצאת לדייט סוער לפני שבכלל יוצאים מהבית. אחרי מילוי פרטים בסיסים כמו גיל, גובה, משקל (!), צבע שיער וצבע עיניים, ישנה אפשרות להעלות תמונה פומבית ולהסתיר פרטי זיהוי באמצעות מסכה סקסית. אפשרות אחרת היא להשאיר את התמונה חסויה ולחשוף אותה רק בפני משתמשים שימצאו חן בעיניך. אפשר להוסיף טקסט שובב, אך מי שלא מרגיש פיוטי במיוחד יכול להסתפק בטקסט הבית: "אני מחפשת בחור שיכול לספק לי תשוקה ודברים נוספים שחסרים בנישואים שלי".

נואל בידרמן
האם מה שעבד בחו"ל יעבוד גם במדינה בה כולם מכירים את כולם? | צילום: מתוך האתר

מלבד מגוון כתבות ומדריכים לניהול רומן מוצלח האתר כולל גם כמה מנגנוני אבטחה מוגדרים שנועדו למנוע מכם להיתפס. מלבד העובדה שלא ממלאים כאן כתובת או מספר טלפון, הרי שאם תרשמו לשירות בתשלום גם השם שיופיע בחיוב בחשבון האשראי שלכם יראה תמים לגמרי. ישנו גם כפתור "פאניקה", שמאפשר לכם לעבור בלחיצה אחת לאתר תמים לגמרי. כשבדקנו, הלחיצה העבירה אותנו לערך Israel בוויקפדיה. לא רע, לא רע. "רומן מוצלח מורכב משני דברים – להכיר מישהו, ולא להתגלות", שוטח בידרמן את המניפסט החברתי שלו. "הקמנו מערך רציני שיעזור לכם לנהל את הרומן המושלם. אם תמחקו את הפרופיל בכל אתר היכרויות אחר, או אפילו בפייסבוק, האינפורמציה עליכם תישאר שם – אבל אצלנו הולכים אחורה ומוחקים כל הודעה או תמונה שאי פעם שלחתם, לא משאירים זכר. חוץ מזה צריך לזכור שאם תנהלו רומן דרכינו, לאדם בצד השני יש מה להפסיד בדיוק כמוכם. ילדים, משפחה, חיים שלמים. שני הצדדים פה רוצים לשמור על דיסקרטיות".

אחרי מילוי הפרטים אפשר להתחיל לשחק ולבחור מההיצע הישראלי, הדי מוגבל בינתיים. גברבר אחד שאת כינויו לא נחשוף, מתהדר במשפט שאמור להלך קסם על כל בחורה – "חרמן להכיר אותך, גם את?". התשובה היא לא. לא הרבה אחר כך מגיעה הודעה מבחור בריטי שמדלג איתי ישר למנה העיקרית – שלוש תמונות של איבר מינו ברגע שהוא ממש, אבל ממש שמח, לפגוש מישהי.

"בוודאי שיש חוקים לאתר שלנו", בידרמן מרגיע, "כל פרופיל עובר ביקורת, ואנחנו משהים מאות חשבונות מדי יום של אנשים שלא מתנהגים בצורה נאותה. זה נכון שהבחור שפנה אלייך יכול היה לעשות משהו יותר מכובד, אבל הוא חשב שזו הדרך הכי טובה להגיע אלייך. אישית הייתי ממליץ לו לעשות בדיוק את ההפך. נשים מעדיפות שידברו אליהן. בכל מקרה, זה אתר שמורכב מאנשים אמיתיים שמנסים לחקור, ולכל אחד יש דרך משלו. יכול להיות שאישה אחרת שלא ראתה איבר גברי שנתיים, דווקא כן תשמח לקבל את התמונות האלו. אני לא שופט אף אחד, אבל כן דואג לשים לב לפעילות חריגה. אחרי 12 שנים אנחנו יודעים למשל שנשים נוטות להיות יותר פאסיביות, הן ממלאות פרופיל ונשארות לרחרח, לכן אם אישה שולחת שלוש הודעות בדקה זה מעורר אצלנו חשד ונבדוק את זה. מצד שני, קחי בחשבון שגם נשים שולחות תמונות של החזה שלהן כל הזמן. אי אפשר להתעלם מכך שדייטינג און ליין נשען בעיקר על הצד הגרפי".

הסוד: לא למשוך את זה מעבר לשלושה חודשים

השאלה הגדולה סביב העסק הזה היא האם מה שעובד בחו"ל יכול לעבוד גם בארץ. עקרת בית לוהטת מאוקלהומה יכולה לנהל רומן אינטרנטי עם נער חלומות איטלקי שלעולם לא תפגוש – אבל האם אשת איש מיבנה יכולה להרשות לעצמה לפלרטט עם גבר נשוי מקריית עקרון, שייתכן ושירת עם בעלה בצנחנים? בידרמן, שביקר בישראל וכמה פעמים, בטוח שהתשובה חיובית. הוא טוען שהוא מכיר את השפה וגם את המנטליות המקומית, ולא מוצא סיבה לחשוש מפעילות בוגדנית בארץ הקודש: "אין תרבות בעולם שחוסר נאמנות לא קיים בה", הוא קובע בביטחון. "זה צורך כל כך עמוק בכל עם, ולכן אני בטוח שגם בישראל נתקבל בידיים פתוחות. מה גם שאנחנו מציעים את הדרך הבטוחה ביותר לעשות את זה. הרי רומנים במקום העבודה אף פעם לא נגמרים טוב, וזו דרך טובה יותר להתנסות בחוויה. נכון שהתגובה הראשונית של הישראלים תהיה שאנחנו השטן, אבל כשתחשבו על זה לעומק תגלו שזה משהו שקיים ממילא".

הבעיה היא בישראל כולם באמת מכירים את כולם.
"זה לא מדאיג אותנו. הקהילה שלנו דיסקרטית מאוד, הכל פרטי, אנונימי, התמונות שלך מוסתרות, זה לא כמו טינדר ואתרי היכרויות אחרים. ישראלי נשוי שנכנס לטינדר חייב להיות אידיוט, כי מישהו יחשוף אותו. יש לנו ניסיון באוכלוסיות קטנות וצפופות הרבה יותר מישראל, זו ממש לא בעיה".

נואל בידרמן
נואל בידרמן. רגשות אשם? לא כאן | צילום: נואל בידרמן מתוך האתר

אין בעיניך דרך אחרת להיות מאושרים, רק לבגוד?
"תשמעי, יש אנשים ששותים אלכוהול, יש אנשים שעושים סמים, כולם עושים דברים שמרגשים אותם, אבל לדעתי מה שרובנו רוצים באמת זה חיבה ואמפטיה. אנחנו רוצים שאנשים יגרמו לנו להרגיש טוב יותר, ובמערכות יחסים זה נעלם די מהר. בחצי השנה הראשונה יש מלא תשוקה שמרגישים אותה בכל דקה, ואז זה יורד לפעם בשבוע, לפעם בחודש, ואז אחרי כמה שנים כבר לא נוגעים אחד בשני. זה ביולוגיה".

יש אופציות אחרות, חילופי זוגות למשל. למה ללכת ישר לבגידה?
"בקבוצות מיקוד שעשינו עלה ש-98 אחוז מהאנשים העדיפו לשקר ולנהל רומן מאשר לפתוח את מערכת היחסים שלהם לדברים חדשים. הטענה הרווחת היא שאם הם יציעו והפרטנר יסרב – האמון ייפגע מאוד. אני חושב שאולי כחברה אנחנו צריכים למצוא פתרון אחר במקום מונוגמיה, אבל אנחנו עוד לא קרובים לשם".

ואתה עדיין טוען שאשתך ואתה לא מנהלים רומנים?
"אני רוצה להאמין שאשתי לא בגדה בי. אני לא בגדתי בה. אחי נשוי וגם ההורים שלי עדיין נשואים, אם מישהו מהם יבוא ויגיד לי שהוא רוצה להתגרש, אני אציע להם לנהל רומן קודם. הדבר הכי חשוב בנישואים זה לא סקס - זה ילדים, זה הבית. חבל לעזוב את כל זה רק בשביל לילה אחד. אני מאמין שאם אני אתעורר בוקר אחד ואשתי לא תתעניין בי מינית, עדיין יש לנו שני ילדים, כמה בתים וחיים נפלאים – למה שאני אוותר על כל זה רק בשביל זיון? אני אנסה קודם לעשות משהו מאחורי הגב שלה ולחזור הביתה מאושר יותר".

וברוח הזאת – כמה טיפים לבוגדים?
"נראה לי שהכי חשוב זה עניין הזמן. רומנים יכולים להמשך משבוע ועד שלושה חודשים. אסור למשוך אותם מעבר לכך. טווח הזמן הזה מספיק כדי לקבל את מה שצריך ולחזור הביתה, וכך עושים 90 אחוז מהמשתמשים שלנו. אם אתה מנהל רומן מתמשך – זה ייפגע בנישואים שלך. אם מישהו מהצדדים מתחיל לפתח רגשות או געגוע, לא תצליחו להתאושש מזה. מצד שני, זה לא לגמרי רע. היו לפחות 12 מקרים של אנשים שפנו אלינו וסיפרו שהם התגרשו בגלל הרומן ועכשיו הם מתחתנים עם מי שהכירו דרכינו. כשסקס ורגשות נפגשים, הכל יכול לקרות". 

>> לכל כתבות המגזין