בשבוע האחרון הודיע בן מיטלמן, כתב הספורט והטכנולוגיה של חדשות 12, על עזיבת החברה אחרי כמעט 15 שנה - ואת עולם התקשורת בכלל. מיטלמן יחל לעבוד בקרוב בחברת גוגל כמנהל התקשורת ויחסי הציבור של החברה בארץ (Communications & Public Affairs). העזיבה שלו מהווה דוגמה לתופעה רחבה יותר שמתרחשת בשנים האחרונות: עזיבה של אנשי תקשורת, כולל עיתונאים שכיהנו בתפקידים בכירים במערכות תקשורת שונות, אל ענף ההייטק.
אחרי כמעט 15 שנים, אני נפרד מחברת החדשות. ❤️
זה היה מסע מרתק של אלפי כתבות, ראיונות, שידורים חיים והגשות. סיפורים מרתקים ומפגשים עם דמויות מעוררות השראה. מבט על חברות טכנולוגיה וסטארטאפים שחלקן שינו וחלקן עוד ישנו את העולם, בתקופה סוערת במיוחד.
1/3 pic.twitter.com/VGii7rggPf
בדומה לבעלי מקצועות אחרים, כמו עורכי דין או מורים שעשו הסבה להייטק, גם העיתונאים מוצאים בעולם החדש הזדמנות לאתגר מקצועי שלא הכירו קודם, הקלה מסדר היום האינטנסיבי הנדרש מעבודה עיתונאית מסביב לשעון, וכן, גם תנאים משופרים. לאור הפרופיל הציבורי הגבוה שיש לחלקם, העזיבה שלהם מהווה כר פורה לדיונים בנושא ברשת. כך קרה במקרה של העיתונאית ליה ספילקין, כתבת N12 ויוצאת גלי צה״ל שפוסט שפרסמה בנושא שהפך לוויראלי עם אלפי תגובות, לייקים ושיתופים.
"מורכב להסביר למה הבנתי שכרגע עליי לעזוב את התקשורת. מדובר בעבודה הכי תובענית, מרגשת, מלחיצה, נחשקת ופורצת גבולות שקיימת", כתבה ספילקין, "האינטנסיביות בג'וב הזה היא על גבול העל אנושית, והיה מדהים לגלות כמה דברים שנראים זוהרים מבחוץ עלולים להיות קשים מבפנים".
ספילקין הצטרפה בשנה האחרונה לאנשי תקשורת כמו דורון הרמן, מאור צור ויפעת טאו, אנשי חדשות 13 לשעבר, שעברו לסטארטאפ שהקים הרמן בשם Safe School Analytics, שמורכב ברובו מאנשי תקשורת לשעבר.
שירה הדס נקר, כתבת תאגיד השידור הציבורי כאן ויוצאת גלי צה"ל, הודיעה לפני כחודשיים על תפקידה החדש - מנהלת קהילה (Community Builder) בסמסונג נקסט. "במשך שנים סיקרתי את תחום הטכנולוגיה, ובאיזשהו שלב הבנתי שאני רוצה להרגיש איך זה להיות חלק מהאקוסיסטם בעצמי, לפגוש סטארטאפיסטים בשלבים מוקדמים של הגיוס שלהם, לעזור וגם ללמוד מהם", היא מספרת ל-mako.
ככתבת טכנולוגיה, הדס נקר נחשפה לסיפורים רבים של יזמים וטכנולוגיות שונות, ואת הידיעות המורכבות היא עיבדה למסרים פשוטים שיכולים להיות מדווחים לקהל הרחב. "היום אני מנסה לקחת את הניסיון שצברתי ולהשתמש בו כדי לעזור ליזמים שרוצים להנגיש את הרעיונות שלהם", היא אומרת. "בנוסף, כעוזרת עורך ורכזת כתבים, התעסקתי המון בנושאים כמו לוגיסטיקה, תיאומים, לוחות זמנים ודד-ליינים, ואלו בהחלט עזרו לי להוכיח שאני אדם שיכול להפוך רעיון למציאות ולהוביל פרויקט מקצה לקצה".
איך היה תהליך חיפוש העבודה? הרגשת שמסתכלים עלייך אחרת בגלל שאת לא מגיעה מהתחום?
הדס נקר: "עבורי השינוי המקצועי קרה תוך כדי שינוי אישי. כשהייתי בחופשת לידה תהיתי מה אני רוצה לעשות הלאה ומה יהיה התפקיד הבא, והתחלתי לחפש כיוונים אחרים לקריירה. מצאתי אז פוסט שפרסמה אביגיל לוין, שמגישה את הפודקאסט 'מה בתפקיד' שמדבר על תפקידים לא טכנולוגיים בהייטק, במקביל לעבודה שלה בסמסונג נקסט. היא חיפשה מישהי שתצטרף אליה לתחום הקהילה בסמסונג נקסט, וזה היה נשמע לי בול".
"אחד הדברים שחיפשתי במעבר, היה למצוא איזון בית-עבודה נכון יותר עבורי. המשמעות של עבודה במערכת חדשות במהדורה שמשודרת בשמונה בערב, היא לחזור הביתה בשעה מאוחרת מאוד כמעט כל יום", מסבירה הדס נקר. "עכשיו אני מרגישה שיש לי איזון טוב יותר מבחינת הזמן שאני יכולה לבלות עם הבת שלי. ברור שגם הגרנולה והעוגיות במשרד הן יתרון".
ובכל זאת, מה הדבר שהכי חסר לך בעולם התקשורת?
"אני בהחלט מתגעגעת למיקרופון והחלטתי לא לנטוש אותו לגמרי. כיום אני מגישה את הפודקאסט הכלכלי 'עושים חשבון' עם פרופסור עומר מואב, מה שמספק קצת את הצורך בשעות שידור, חוץ מזה שהעין העיתונאית תמיד מחפשת את האייטם הבא ואני בהחלט שולחת לחברים ב'כאן' רעיונות".
את חושבת שאפשר להזדקן בתקשורת?
"אני חושבת שאנחנו חיים בעידן שבו כמעט אין אנשים שבונים על קריירה אחת באותו מקום מגיל 20 ועד 70, ועיתונות אף פעם לא הייתה מקצוע קל. לכן, אני חושבת שלמערכות החדשות בהחלט יש אתגר בלשמר את האנשים הטובים ביותר. עם זאת, אני חושבת שבהחלט אפשר לצמוח וליצור קריירות ארוכות בעולם התקשורת, ומי יודע, אולי אני גם אמצא את עצמי חוזרת".
"ההנחתות בתקשורת וחוסר היכולת לנהל את הזמן היו קשים מאוד"
ענבל אורפז עבדה במשך כ-8 שנים בקבוצת הארץ, בתחילה בתור המפיקה של עיתון עכבר העיר ולאחר מכן ככתבת הייטק במערכת TheMarker. "במסגרת התפקיד, סיקרתי את כל האירועים החדשותיים הרלוונטיים לתחום ורדפתי אחרי סקופים כל יום", היא אומרת. "בנוסף, עסקתי בהקשרים היותר עמוקים ורחבים שבצומת של ההייטק והחברה הישראלית, למשל שילוב אוכלוסיות בהייטק כמו נשים, ערבים וחרדים, מאיפה מגיעים החיילים ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל, רמז: יותר תל אביב, פחות פריפריה. בנוסף, הייתי הראשונה לעסוק בהרחבה בסוגיה של הטרדות מיניות בהייטק".
בשלוש וחצי השנים האחרונות, אורפז משמשת כיועצת חדשנות אסטרטגית. במסגרת תפקידה, היא עובדת עם מגוון של חברות וגופים, וכן עם רשות החדשנות. בשנת 2019 היא הקימה את מיזם "אישה בהייטק" שמטרתו להגדיל את השוויון המגדרי בענף, וכן היא חוקרת אורחת במכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS.
"יכולת מרכזית שמאפיינת עיתונאים היא ללמוד בזמן קצר כמות גדולה של מידע, להוציא ממנו את העיקר ולהנגיש אותו לקהלים שונים בפורמטים שונים. תכונה אחרת של אנשי תקשורת ששווה להזכיר היא הסקרנות, החקרנות והרצון לדעת ולגלות דברים חדשים ולהעמיק בהם", אומרת אורפז, כשהיא מנסה לתאר את התכונות הנדרשות בענף ההייטק. "הרבה פעמים הלמידה נעשית באמצעות רשת קשרים שכוללת מקורות ומומחים, ככה שעיתונאים, אפילו בלי לשים לב לכך, מתמחים בנטוורקינג. היכולות האלה ואחרות רלוונטיות למגוון רחב של תפקידים בהייטק, וניתן להביא אותן לידי ביטוי, למשל בהעברת מסרים לקהלי יעד, בהוצאת תובנות מנתונים, בהכנה של דרג בכיר לראיונות בתקשורת ובמשימות נוספות".
התנאים שלך השתפרו עם המעבר להייטק?
"כושר ההשתכרות שלי השתפר, אבל בעיניי זה לא השינוי הכי משמעותי, גם אם אי אפשר לזלזל בו. החיים שלי השתפרו באופן כללי: יש לי זמן לספורט, יש לי הרבה פחות לחץ, יש לי הרבה פחות הנחתות בלתי צפויות. השגרה שלי הרבה יותר בריאה, מאוזנת ורגועה ממה שהיא הייתה כשהייתי כתבת. רק אחרי שעזבתי הבנתי כמה שחוקה הייתי מהמרדף הבלתי פוסק אחרי בלעדיות ואחרי המתחרים. התקשורת נותנת במה שאין לה תחרות, אפשר להשפיע באמצעותה על קהל גדול של אנשים ולקדם רעיונות חשובים שישפיעו לטובה על העולם. זה כוח אדיר, אבל אחת ההפתעות שמגלים כשיוצאים ממנה, היא שיש יותר מדרך אחת להשפיע, רק צריך לגלות איך לעשות את זה גם מתוך תפקידים ועמדות אחרות. לקח לי זמן למצוא מחדש את הדרך לעשות את זה, אבל זה לגמרי אפשרי".
"בתקופה האחרונה נראה שכולם רוצים לעבור להייטק, ואי אפשר להתעלם מזה שחלק ממה שמושך אנשים לענף הזה, זה היכולת להשתכר היטב ולאו דווקא העבודה עצמה, שאולי היא פחות מעניינת או זוהרת", מסכמת אורפז. "אני שמחה בשביל מי ששדרגו את החיים שלהם. אבל חשוב שיהיו אנשים מעולים גם בעיתונות, גם בחינוך, גם ברווחה, גם במשרדי הממשלה, ובכלל בכל מקום שמשפיע על החיים שלנו. בשביל שזה יקרה צריך שגם אנשים בענפים אחרים יתוגמלו בצורה ראויה".
"זה מקצוע שבולע אותך, אתה חייב להתמסר ללא פשרות"
אל עולם התקשורת נכנס גיא ברילנט מהדלת האחורית. "במשך חודשים שלחתי קורות חיים וניסיתי לאתר את הגורמים הנכונים לפנות אליהם, בכדי להשיג הזדמנות ולו קטנה להגשים את החלום ולהיות עיתונאי", הוא משתף. "ללא כל הישג משמעותי, החלטתי לעשות מעשה נועז בנוסח הוליוודי. הדפסתי את קורות החיים שלי, התפלחתי לבניינים של מערכות תקשורת והזדהיתי כעובד ששכח את כרטיס הכניסה בבית. במשך יום שלם, דפקתי על דלתות במשרדים של תחנות רדיו ותוכניות אקטואליה וחדשות. האקט החצוף הדליק נורות אצל מספר אנשים מהתחום ובאותו השבוע התקבלתי לעבודה בחדשות 2".
מעובד במשרת סטודנט, התקדם ברילנט בסולם הדרגות התקשורתי, עד ששימש כעוזר עורך ראשי במהדורת חדשות השבת של כאן. אחרי מספר שנים בתחום, הוא החליט לעשות שינוי מקצועי, וכיום הוא מנהל תוכן עסקי (B2B) בחברת דאטהריילס ומטפל בנושאי בניית התוכן, התקשורת והיח"צ בחברה, העוסקת בניתוח ותכנון פיננסי ומאפשרת אוטומציה של איחוד נתונים ויצירת דו"חות.
"אני מתעסק לא מעט בבימוי של סרטונים, כתיבת תסריטים וחיפוש אחר אייטמים, בין אם זה בתוך החברה או מחוצה לה", מספר ברילנט על עבודתו כיום, והקשר שלה לקריירה הקודמת שלו כעיתונאי. "אני בקשר מתמיד עם משפיענים בתחום הפיננסים וה-FP&A (ניתוח ותכנון פיננסי) ועל בסיס שבועי אני מקיים עימם ראיונות שמתפרסמים כבלוגים או תחת ערוץ החדשות החדש שפתחנו, FP&A Newsroom. אפשר להישאר עם תכונות עיתונאיות גרידא בהייטק, זה לא סותר, להיפך, זו חוזקה שיש לה צורך והשפעה רבה על בניית מותג".
ספר על תהליך חיפוש העבודה בהייטק.
"חיפוש העבודה היה תהליך מאתגר, אתה נכנס שוב לבועה חדשה עם חוקים משלה. הייתי צריך תחילה להבין מה מעניין אותי בהייטק, כי 'הייטק' זו מילה מאוד גדולה שכוללת בתוכה לא מעט תחומים. כשהבנתי שאני רוצה להתקדם לעבר תפקידי שיווק, גם זה התגלה כעולם ומלואו. יש User Acquisition, יש שיווק מוצר, יש קריאייטיב, אבל התפקיד שלי כיום הוא ככפפה ליד, הוא תפור לי באופן ייחודי ומותאם. חשבתי לקחת קורס קצר בנושא, אבל הבנתי שהדרך הכי טובה ללמוד היא להיכנס לתפקיד וללמוד תוך כדי עשייה, בדיוק כפי שעשיתי כעיתונאי. צריך כן אחד גם אם קיבלת 200 לא בדרך, מקום שיאמין בך ויעניק לך את הבסיס לצמוח ולגדול".
מה היתרונות בהייטק לעומת התקשורת?
"זהו לא סוד שהתנאים כעיתונאי בתקשורת הישראלית לא זוהרים, גם אם על המסך הכל נראה מאוד נוצץ. אני לא זוכר את עצמי חוגג יום הולדת עם חברים או מוצא את הזמן לבקר את סבתא בצפון בהיותי עיתונאי. חיי הם העבודה והעבודה היא חיי. זה מקצוע שבולע אותך, אתה חייב להתמסר אליו בלי פשרות, אחרת אתה לא תצליח או תחזיק מעמד. בהייטק לעומת זאת יש המון כבוד והכלה ל-work life balance, בין אם זו עבודה היברידית מהבית או מתן יותר ימי חופשה. יש כבוד לזמן האישי, ובחברת דאטהריילס לוקחים זאת צעד קדימה ואף מבקשים שתנצל את הזמן האישי למנוחה, למידה והעשרה".
ברילנט אף חושף צד אפל יותר, שלא תמיד מדובר, בתעשייה ממנה הגיע. "עוד דבר שחוויתי כעיתונאי, שלשמחתי אינני חווה בתעשיית ההייטק, הוא האיומים וההכפשות, הקללות וההשמצות שאתה מקבל, בין אם מקהל הצופים או מאנשי ציבור. זו חוויה מאוד קשה כאשר אתה מקבל איומים על חייך בגלל כתבה שפרסמת, וזה עוד יותר קשה להודות בכך שאתה מאוים ושאתה צריך עזרה משפטית מטעם הערוץ בו אתה עובד. כיום לצערי אין מספיק הגנה על עיתונאים, בין אם בהסתה ברשתות החברתיות או בכל פלטפורמה אחרת, וכאשר חלק מההסתה מגיעה דווקא מצדם של אנשי ציבור, זה לא מעודד את תחושת הביטחון".
מה הדבר שהכי חסר לך בעולם התקשורת, ולמה אתה הכי פחות מתגעגע?
"יותר מהכל, אני מתגעגע לתחושת השליחות והיכולת לשנות או להזיז דברים. הכוח שניתן לתקשורת אינו מובן מאליו, להשפיע על חייהם של אנשים לטובה ויותר מהכל להיות אוזן קשבת להתמודדות שלהם. אני הכי פחות מתגעגע לתחושת חוסר התגמול. אני חושב שתעשיית התקשורת, או לפחות תעשיית החדשות בישראל, נמצאת בהליך של שינוי ולאט לאט מבינים שהתגמול שמקבלים העיתונאים הוא נמוך מאוד. אם אתה לא טאלנט, הסיכוי שלך לשרוד את המקצוע עם שכר מכובד וראש טיפה יותר שקט, כמעט ולא קיים".
"יש משהו ממכר באינטנסיביות של עולם התקשורת"
יוסי לוי חווה את עולם התקשורת לא רק מצד העיתונאות, אלא גם מצד יחסי הציבור כסמנכ"ל חטיבת הטק במשרד יחסי הציבור דני לוי תקשורת. קודם לכן, הוא עבד ככתב טק ועורך הטכנולוגיה של אתרי רשת, ערוץ 10, נענע ועוד. כיום הוא מנהל השיווק של אקסנצ'ר ישראל, חברת הייעוץ והיישום הטכנולוגי הגדולה בעולם, המעסיקה למעלה מ- 710 אלף עובדים ביותר מ- 120 מדינות.
"התפקיד שלי באקסנצ'ר אפשר לי לשלב שני תחומי עניין שמאז ומעולם עניינו אותי, עולם הטכנולוגיה ותחום השיווק. למרות זאת, ההחלטה שלי לעזוב עבודה שאהבתי לא הייתה פשוטה, ונבעה בעיקר משני נושאים עיקריים: ראשית, היה חשוב לי להמשיך להתפתח בתחום מתוך זווית ראייה שונה או משלימה. המניע השני נבע מהצורך להוריד הילוך אחרי השנתיים האינטנסיביות של הקורונה", מספר לוי. "כעיתונאי, ואולי עוד יותר כיועץ תקשורת, אתה חי בסוג של יממה שאינה נגמרת, תמיד רודף אחרי הסיפור הבא או עסוק במניעת משבר פוטנציאלי עבור אחד הלקוחות שלך. בסופו של דבר, עולם התקשורת דורש זמינות של 24/7 מסביב לשעון".
"ההחלטה לעזוב את התפקיד שלי כסמנכ"ל במשרד יחסי ציבור לא הייתה פשוטה, בעיקר כי אהבתי את העבודה ואת האנשים", מעיד לוי. "לא חיפשתי עבודה, והמחשבה שלי הייתה שאקח איזו הפסקה קצרה. ההפתעה הגיעה דווקא מכיוונו של הבוס שלי שפרגן בענק וחיבר אותי לתפקיד הבא".
"יש משהו ממכר באינטנסיביות של עולם התקשורת ובפידבק המידי שמתקבל מכל פעולה", מוסיף לוי. "בנוסף, כחלק מטבע העבודה, כעיתונאי וכאיש יחסי ציבור אתה נחשף למגוון רחב של אנשים ונוגע בהמון תחומים, כך שרמת העניין תמיד נשארת גבוהה. למזלי, אקסנצ'ר היא חברה גדולה שפועלת במגוון רחב של תחומים, החל מבינה מלאכותית, דרך רפואה דיגיטלית, בלוקצ'יין, מטאוורס, פירסום, טרסנפורמציה דיגיטלית, סייבר ועוד, כך שרמת הסקרנות שלי מצליחה להישאר גבוהה".
"אני מתגעגעת לתחושה שאני נמצאת במקומות בהם נעשית היסטוריה"
קרן פייקס עבדה בתקשורת במשך 14 שנה, והייתה מפיקה ועורכת חדשות בערוץ BBC – ביחידת חדשות חוץ. אחד ההישגים הגדולים ביותר שלה בקריירה הוא זכייה בפרס אמי. "עבדתי במספר מקומות בעולם, כמו כן סיקרתי אירועים מרכזיים לרבות אזורי לחימה במזרח התיכון. אחד האירועים הגדולים שיצא לי לסקר לערוץ הייתה מלחמת לבנון השנייה", היא מספרת.
כיום היא סמנכ"לית שיווק ותקשורת בחברת Bright Data. "יש קשר גדול בין תפקידי בעבר בעולם התקשורת לבין מה שאני עושה היום. שיווק מתבסס על בחירת מסרים נכונים לקהל יעד ספציפי ובניית מיתוג וסיפור נכון, שייצגו את החברה ומוצריה באופן הטוב ביותר וייצרו קשר רגשי ושכלי עם קהל היעד. תחום התקשורת עובד באופן מאוד דומה. הבסיס של הכול הוא הרלוונטיות של הסיפור אותו מספרים לקהל הרחב – כיצד לעורר עניין באפן כזה שהסיפור יהיה זכיר, ייצר אימפקט ובכך יניע את הקהל לפעולה".
איך היה תהליך חיפוש העבודה?
"עזבתי את התקשורת שכבר הייתי בתפקיד מאוד בכיר, כך שידעתי כיצד לשווק את עצמי לתחום השיווק. האתגר היה למצוא את התפקיד והתחום הנכון שיתאימו ליכולותיי. אני זוכרת, שלא הייתי הסגנון של האנשים שמחפשים בחברות טכנולוגיה. כיום אני חושבת שתחומי הטכנולוגיה וההייטק מאוד מודעים לחשיבות בניית סיפור ואפילו מחפשים עיתונאים לשעבר. הקצב הוא כל כך מהיר ועם דד ליינים כל כך מאתגרים שעיתונאים לשעבר מורגלים ומצליחים בתנאים כאלה".
כיום פייקס בעיקר "נהנית מזה שיש לה בית, ושהיא יודעת איפה תישן בסוף היום". "כשהייתי עיתונאית חוץ לא ידעתי, וזה היה ככה רוב הזמן. בעיקר ידעתי שבעוד שעה יכול לקרות משהו באיזשהו מקום בעולם ואני אצטרך לרוץ או לטוס כדי לדווח", היא אומרת. "אני מתגעגעת לדבר אחד בתקשורת, והוא התחושה שאני נמצאת במקומות בהם נעשית היסטוריה – במקומות בהם באמת אירועים גדולים קורים. נהניתי מתחושה זו בעבר גם בשעת אירועים מאוד מאתגרים ואף מסוכנים. התחושה שיכולתי להשפיע הניעה אותי לפעולה".
האם אפשר להזדקן בתקשורת היום לדעתך?
"אולי בתחומים מאוד מסוימים. אני לא חושבת שהיום הייתי יכולה לעשות מבחירה מה שעשיתי בעבר. לטוס מספר פעמים בשבוע, לעבור הרבה מאוד לילות ללא שינה כשמציאת שירותים היא בונוס ואוכל עוד יותר. אני חושבת שככל שאנחנו מתבגרים אנו מבינים כי יציבות היא לא מילה גסה. נכון, גם בהייטק יש הפתעות ואתגרים ענקיים, אבל הם לא צורכים ממני לסכן את חיי כפי שעשיתי בתור עיתונאית".
"מזמינים לבוא להתייעץ"
המעבר של אנשי תקשורת רבים להייטק הביא את שרון טל (לשעבר עורך אתר ice וכתב רשת 13) להקים קהילת עיתונאים, אנשי תקשורת ומדיה, יח"צ ודוברים שעברו להייטק.
"הקהילה משלבת אנשי תקשורת לשעבר שעשו את ההסבה להייטק יחד עם אנשים שרוצים לעשות שינוי גם כן, אבל אינם יודעים היכן להתחיל", מספר שרון טל, כיום מנהל תוכן ושיווק בחברת ההייטק קומבוקס. "זיהיתי את המצב ולכן החלטתי להקים קהילה שתחבר בין כולנו. תוך יומיים מהקמתה מנתה הקהילה עשרות אנשי תקשורת בעבר ובהווה ביניהם דוברי משרדי ממשלה ופוליטיקאים בכירים, כתבי חדשות ועורכי חדשות, אנשי יח"צ ועוד. אנו מציעים בה טיפים וחוקי זהב שיוכלו לעזור בהבנת העולם המורכב של ההייטק, כמו כן, אנו מפרסמים הצעות עבודה רלוונטיות ועונים על כל שאלה או תהייה. אני מזמין את כל מי שרוצה לעשות את השינוי להצטרף לקבוצה גם כן".