תופעת בריחת המוחות מענפי המשק השונים אל עבר תעשיית ההייטק כבר לא פוסחת על שום תחום, גם לא על מקצועות שבעבר נחשבו לבבת עינן של האימהות היהודיות. אם בעבר מקצוע עריכת הדין נחשב לנחשק במיוחד, כיום כבר לא מעט עורכי דין מתייאשים מהעבודה השוחקת ומשעות העבודה המרובות ומחפשים את דרכם בעולם ההייטק, שנחשב לגמיש יותר.

בזמן שחלקם מצליחים לשמר את הידע המקצועי שלהם בתור יועצים משפטיים לחברות טכנולוגיה, רבים אחרים בוחרים לבצע שינוי מקצועי רחב ועוברים לתפקידי שיווק, משאבי אנוש ועוד. שוחחנו עם חמישה עורכי דין שעשו את המעבר הזה ושאלנו אותם למה הם הכי מתגעגעים ומהם ההבדלים העיקריים בין העולמות.

"הלב שלי לא שם"

"שלושה גורמים עיקריים גרמו לי לעשות את המעבר להייטק: הרצון להיות גורם משמעותי בארגון שבו אני עובד, שאיפה לאיזון בין חיי המשפחה והקריירה ו'סגירת מעגלים' קצרה יותר. תיק יכול לקחת 8-12 שנים מהתחלה ועד סיום", מספר ניר מעיין, בן 37, המכהן בתפקיד Head of EMEA Analytics (האמון על אזור המזרח התיכון, אירופה ואפריקה) בחברת פורטר (Forter). אל החברה, המתמחה במניעת הונאות סחר מקוון, הצטרף ניר לפני כמעט 7 שנים במסגרת הכשרת אנליסטים, אליה מגיעים מועמדים ללא ניסיון בהייטק בעלי ציון פסיכומטרי של 700 ומעלה.

לפני המעבר להייטק, שימש מעיין כעורך דין בתחום ה-IP litigation - ליטגציה של קניין רוחני, בדגש על פטנטים בתחום הפארמה. גם שם לדבריו הוא נדרש לגלות שאיפה למצוינות, יכולת התעמקות בפרטים הקטנים וכמובן מקצועיות ויסודיות. "חלק לא מבוטל של המיומנויות שנרכשו בזמן העבודה בעריכת דין משמשים אותי עד היום. חלק דומיננטי מהעבודה היומיומית שלי הוא יותר עסקי מאשר טכנולוגי, וזה עולם שיש בו יתרון לא מובטל לבעלי ידע משפטי", הוא מספר.

עם זאת, ההבדלים העיקריים שמזהה מעיין בין עולם ההייטק לעולם המשפט קשורים במבנה ההיררכי, שכמעט ולא קיים עוד. "כל אחד יכול לגשת ולדבר עם כל אחד", הוא אומר, "מקום העובד בארגון הוא שונה. החשיבות שמיוחסת לו והנכונות לגלות כלפיו גמישות גבוהות הרבה יותר".

ניר מעיין, פורטר (צילום: באדיבות המצולם)
ניר מעיין, פורטר | צילום: באדיבות המצולם

למרות כל היתרונות, אתה רואה את עצמך יום אחד חוזר לתחום המשפט?

"לדעתי לא. בסופו של יום כדי לעסוק בעריכת דין בצורה טובה, בוודאי באחת מהפירמות הגדולות, צריך מאוד לאהוב את זה. על אף שנהניתי מאוד מלימודי משפטים ולמדתי הרבה מהזמן הקצר שלי כעורך דין, הלב שלי לא שם. אני לא חי ונושם משפטים, ולכן ככל הנראה זה לא תחום העיסוק הנכון בשבילי".

"לא הרגשתי מספיק חיה, פשוט השתעממתי"

לאחר שנה של התמחות בפרקליטות החליטה קרן סרוק, בת 35, מחברת סייבלום (Cybellum) שהקצב של עולם המשפטים איטי לה מדי. סרוק החליטה להיכנס לעולם ההייטק דרך ה"דלת האחורית" והחלה לעבוד בחברת שהעניקה שירותי מיקור חוץ כמנהלת אופרציה. מאז עברו שש שנים, וקרן הספיקה לכהן במספר תפקידים נוספים עד שהפכה ל- Chief of Staff בחברה, המתמחה בזיהוי חולשות אבטחה ברכב ובמכשור רפואי.

"מה שהנחה אותי כשהלכתי ללמוד משפטים היה חוש הצדק שלי", אומרת סרוק. "בפועל, הבנתי שיש המון שיקולים ופרשנויות לכאן ולכאן והצדק לא תמיד נעשה. הרגשתי שבמקום לראות את התמונה המלאה, יש הרבה התפלפלויות לשון והיטפלות לניסוחים. לא הרגשתי מספיק חיה, פשוט השתעממתי. מעבר לכך, התנאים בעולם הזה היו ירודים והרגשתי שזה לא תואם את היכולות ואת ההשקעה ארוכת השנים שלי".

"יש הבדל של שמיים וארץ בין עולם המשפט וההייטק - כמובן בשכר ובכל ההטבות שמסביב, כמו האופציות. זה דבר שגורם לך להרגיש חלק אמיתי מהחברה ומעלה משמעותית את רמת המחויבות", מוסיפה סרוק. "מבחינת שעות העבודה, אני אדם שאוהב לעבוד קשה אז בכמות השעות אין הבדל. השינוי האמיתי הוא בגמישות שיש בעבודה בהייטק ובשילוב המאוזן עם חיי הבית והמשפחה, שזה משהו שכולנו מחפשים בסופו של יום".

קרן סרוק, סייבלום  (צילום: ירין טרנוס)
קרן סרוק, סייבלום | צילום: ירין טרנוס
 למה את מתגעגעת?

"לטפיחה העצמית על השכם אחרי שאתה רואה מסמך משפטי מורכב שהכנת בעצמך. ממש לא מתגעגעת לשבת שעות על ניסוח של משפט, משום שהוא יכול להשתמע להרבה כיוונים שונים וצריך לדייק".

"כשהגעתי להייטק, נדהמתי מהתנאים ומהפינוקים"

במקרה של עדן ביטון, בן 37, המעבר להייטק לא היה רק לתפקיד של שכיר, אלא לכיסא היזם והמייסד. כיום הוא משמש כמנכ"ל של חברת iBrainy.org, סטארטאפ בתחום ה-EdTech. "התחלתי בשיווק דיגיטלי, תפקיד אנליטי ויצירתי שאהבתי מאוד, וזה מה שגרם לי לשנות כיוון ולעזוב את עולם המשפטים", הוא מספר. "העבודה בעולם המשפט מתמקדת בדרך כלל בישראל. לעומת זאת, בעולם ההייטק החוויה היא בינלאומית. עובדים עם אנשים מהצד השני של הגלובוס, טסים לחו"ל, פוגשים תרבויות שונות ומגלים את העולם".

"בתור סמנכ"ל שיווק וכיום כמנכ"ל אני חותם על המון חוזים והידע המשפטי עוזר לי להבין ולנתח אותם", הוא מספר על יתרונות הרקע המקצועי שלו. "לא די בכך, אלא שההתנסות בליטיגציה מפתחת את יכולת ההתבטאות, המחשבה והשכנוע, וזו יכולת שאני לוקח איתי עד היום. העבודה מול שופטים ובבתי המשפט יכולה להיות מעניינת ומסקרנת מאוד. לחשוב תמיד מה הצד השני יטען וכיצד נענה לו, זה מאתגר".

לצד הגעגועים, ביטון מספר שהגמישות הרבה בשעות העבודה בענף ההייטק היא זו שהכריעה את הכף בסופו של דבר. "כשצריך לדבר עם לקוח או שותף עסקי מארה"ב או המזרח הרחוק, השעות המתאימות הן שעות הלילה אצלנו, ככה שיש זמן פנוי באמצע היום. בכלל, כשהגעתי להייטק, נדהמתי מהתנאים ומהפינוקים".

עדן ביטון, iBrainy.org (צילום: באדיבות Techstars )
עדן ביטון, iBrainy.org | צילום: באדיבות Techstars

אתה רואה את עצמך יום אחד חוזר לתחום המשפט?

"כיום כבר לא אחזור לתחום המשפט כי בניתי קריירה שאני מאוד אוהב. במסגרת העבודה על הסטארטאפ, התקבלנו אל רשת האקסלרטורים העולמית Techstars TLV, מה שפתח לנו המון דלתות. כמות הידע העסקי שצברתי במהלך התוכנית היא יוצאת דופן. אני מאוד מרוצה מההסבה שביצעתי מתחום המשפט, למרות שבעיניי הוא גם תחום מרתק".

"ציפו ממני להישאר עד שעות מאוחרות כדי שיראו שאני שם"

"הרגשתי שאני ליד ההתרחשות ולא בתוכה", מסכמת אביגיל לוין, בת 39, משקיעה ומנהלת אקוסיסטם בסמסונג נקסט (Samsung NEXT) ומגישת הפודקאסט "מה בתפקיד" המנגיש את תפקידי ההייטק הלא טכנולוגיים לציבור. לוין מספרת שכעורכת דין היא התנסתה במגוון תחומים ומשרות בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי כאחד, ואת אופן החשיבה המסודר והאנליטי, הירידה לפרטים והיכולת להתעמק גם בנושאים שלא בהכרח הכי מעניינים אותה, היא לקחה איתה הלאה להייטק. "אני לא מתגעגעת להיררכיה והרשמיות שקיימת במיוחד במשרדי עורכי דין", היא טוענת. "יכול להיות שמאז שעזבתי את התחום לפני כעשור ההיררכיה הזאת קצת התפוגגה, אבל כשאני הייתי שם זה היה מאוד נוכח ומיותר בעיניי".

"בתור עורכת דין נמדדתי על כמות שעות ולא על התוצרים שלי. ציפו ממני להישאר עד שעות מאוחרות כדי שיראו שאני שם, זה היה מגוחך בעיני כבר אז, אבל ככה עבדה המערכת", היא נזכרת. "היום הדגש הוא על כך שהעבודה תיעשה בצורה טובה. אני אחראית לניהול הזמן והמשימות שלי, זה מדהים".

אביגיל לוין. סמסונג נקסט (צילום: אייל מריליוס)
אביגיל לוין. סמסונג נקסט | צילום: אייל מריליוס

לדבריה של לוין, לא הפינוקים וה"פסליטיז" הם אלה שגרמו לה לבצע את המעבר, אלא היכולת לנהל את הלו"ז שלה בעצמה. "תנאי העבודה בתור עורכת דין היו די נוחים בסך הכל, פשוט פחות נהניתי מהעבודה היומיומית שעשיתי", היא אומרת. "לא אצטרף לחברה כי יש להם האפי האוור כל יום חמישי או חדר כושר במשרד, אלה לא השיקולים שמניעים אותי, אבל אולי כן חשובים לעובדים שנמצאים בשלבים אחרים בחיים שלהם. חיפשתי בעיקר את הגמישות".

את רואה את עצמך יום אחד חוזרת לתחום המשפט?

"לא ממש. אני כן אוהבת להתעסק בסוגיות משפטיות במסגרת העבודה הנוכחית שלי, אבל לא רואה את עצמי חוזרת לעבוד כעו"ד במשרה מלאה".

"אני לובש ג׳ינס וטי-שרט, נועל סניקרס – ואין מאושר ממני"

אסף אלחי, בן 39, Director of Acquisition בחברת הסייבר Perimeter 81 (פרימטר 81) שגייסה לאחרונה 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, מנהל את כל פעילויות השיווק הממומן של החברה. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה) ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, תמיד הייתה לו זיקה לעולם העסקי.

"כשהודיעו לי בשיחת הטלפון שהתקבלתי לתפקיד הראשון שלי בהייטק, אני זוכר שהתלבטתי אם ללכת על זה. בדיעבד, הייתי צריך לקפוץ משמחה. מהר מאוד התאהבתי בעשייה, זיהיתי את הפוטנציאל והבנתי שאני מצליח להביא לידי ביטוי את היתרונות שלי", הוא מספר.

אלחי מספר שבניגוד לדעה הרווחת ובדומה לעולם המשפט, גם בהייטק עובדים קשה - והרבה. עם זאת, הוא לא חש את השחיקה שחשים רבים אחרים. "בשונה מעולם המשפט, שוק ההייטק משתנה באופן מאוד מהיר ולכן צריך תמיד להיות בתהליך של למידה מתמדת על מנת שלא להישאר מאחור", הוא אומר. "עם זאת, הניסיון בעולם המשפטים נותן ערך בלתי מבוטל שיכול לשמש כל מקצוע: עבודה קשה, ירידה לפרטים ויכולת לנהל משא ומתן".

אסף אלחי, פרימטר 81 (צילום: פרימיטר 81)
אסף אלחי, פרימטר 81 | צילום: פרימיטר 81

למה אתה לא מתגעגע?

"לחליפות! אני קם בבוקר, לובש ג׳ינס וטי-שרט, נועל סניקרס – ואין מאושר ממני".