"ממערב שוכן הים התיכון, אך ממזרח ענני השריפה מרצועת עזה" - כך נפתח דיווח של אחד מעשרת הכתבים שנכנסו שלשום לרצועת עזה. לאחר שלושה שבועות של לחימה, צה"ל מתיר לראשונה כניסה של עיתונאים זרים לשטח הרצועה. העיתונאים אינם חופשיים לסייר ברצועה לבדם. צה"ל מארגן אותם לקבוצות, עשרה עיתונאים בכל קבוצה.
"טנק מרכבה חונה באמצע שדה תותים, כוחות צנחנים פרוסים בעמדות סביב כפר נטוש, בין חורבות של מה שהיה פעם בית דו-קומתי יפה", ממשיך הכתב לדווח. "האזור עכשיו הרוס כולו. אזור ממנו ירו במשך שמונה שנים רקטות לעבר ישראל. בעשרת הימים האחרונים זהו כפר של רוחות".
העיתונאים מתלווים ליחידות שפועלות ברצועה. צה"ל מסביר, מלווה ושומר על הכתבים, גם קצת שומר מפניהם. כתב הניו יורק טיימס כתב שצה"ל מציג בפניו "צבא שבטוח שהוא עושה את הדבר הנכון". הכתב אף מצטט את הרב הראשי הצבאי ברצועה שאומר: "הצבא שלנו מראה את הדרך לעצור טרוריסטים, כדי לנצח את הטרור אנו משתמשים בהרבה כוח כמו שעשו האמריקאים בעירק ואפגניסטן".
כוח הצנחנים שמלווה את הקבוצה, מציג לכתבים עמדות ירי של טילים ורקטות לעבר ישראל, מראה לכתבים את מחסני האמל"ח במסגדים ואת המלכוד שאנשי החמא"ס הציבו בשליש מהמבנים ברצועה. על פי הכתב חלק מהבניינים התפוצצו בגלל שמולכדו על ידי החמאס. הכתב מדגיש שמפקד הכוח חזר ואמר שהוא אינו אוהב את המצב, את המלחמה. הוא וחייליו נלחמים כי פשוט לא נשארה ברירה.
הכתב האמריקני ממשיך ומספר שצה"ל הצליח לא להיכנס למלכודות החמאס, מפני שיחד עם אמצעי הלחימה נמצאה מפה מפורטת ובה הבתים הממולכדים בשכונה. הוא מצטט את מפקד הכוח שאומר "החמאס לא יניח את נשקו אבל הוא למד בשבועות האחרונים שיעור חשוב".
האם הכתבים הזרים הפכו פתאום לאוהבי ישראל ולתומכי המבצע? כנראה שלא. אך הם לפחות יכולים לראות במו עייניהם על מה הם מדווחים.