קשה לסכם את ההישגים והכישלונות של ממשל טראמפ כששלוש שנים וחצי כמעט נשארות מאחור אל מול ההשפעה של נגיף הקורונה בארה"ב. גם ההישגים נמחקים אל מול מספר המתים שמגיע כבר ל-200 אלף וגם הכישלונות מתגמדים אל מול המשבר הזה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

נשיא ארה"ב עשה לא מעט טעויות בטיפול בקורונה: הוא סירב להכיר בכך שמדובר במגפה עולמית מסוכנת, ניסה למזער את ההשפעה וההשלכות, וטען שזו רק שפעת ושיום אחד היא פשוט "תיעלם". הגבולות נסגרו מאוחר מדי, הוא לחץ לפתוח את הכלכלה והעסקים גם במקומות בהם לא הייתה ירידה בתחלואה, והפך את המסכות לעניין פוליטי ולא לחובה אזרחית שמטרתה להציל חיי אדם.

סיכום כהונת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
ההישגים והכישלונות מתגמדים אל מול משבר הקורונה. טראמפ | צילום: רויטרס

בין לבין, הוא גם מצא זמן להתנגח עם המושלים של המדינות ודחף בפריים-טיים תרופה שיעילותה לא הוכחה, בטח לא כפי שהיה רוצה, והבטיח שהחיסון יהיה זמין עוד לפני הבחירות, יעד שמומחי הבריאות בארה"ב אומרים שלא בטוח שניתן לעמוד בו. וכמובן, היו גם את ההקלטות של העיתונאי בוב וודוורד שחשפו שטראמפ ידע מההתחלה שמדובר בנגיף קטלני, אך המשיך לשדר לציבור אחרת כדי "לא לעורר פאניקה" - שאננות שייתכן ועלתה בחיי אדם.

נרדם בשמירה, אבל התעשת

אז מה כן ניתן להגיד לזכותו של טראמפ בכל הנוגע לטיפול בקורונה? קודם כל, שהוא התעשת והבין שטעה. זה אולי נשמע כמו טיעון מגוחך לזכותו של הנשיא, אך הודאה בטעות ושינוי מדיניות זו אחת ההחלטות הקשות ביותר עבור מנהיג, בטח כזה שנמצא בשנת בחירות ורוצה להראות שהוא מנחיל מדיניות מנצחת. הוא סגר באיחור ניכר את הגבולות מסין ואז מאירופה, הזרים כסף למושלים ולמערכת הבריאות, ובעיקר שידר שמדובר בבעיה אמיתית.

דונלד טראמפ קורונה (צילום: רויטרס)
התעשת והבין שטעה. טראמפ | צילום: רויטרס

טראמפ גם הבין מיד שצריך לספק תכנית כלכלית, תרופה לשוק העבודה שמדמם משרות ועסקים שנסגרים בכל יום שחולף. הוא אמנם הגדיל את החוב, אבל הזרים כבר בתוכנית הראשונה 2.2 טריליון דולר לכלכלה האמריקנית בדמות דמי אבטלה מוגדלים ותוכנית סיוע לעסקים שעל אף שלא הייתה חפה מבעיות זכתה לשבחים. התוכנית כללה הלוואה שהופכת למענק ברגע שלא מפטרים את העובדים, בהליך פשוט יחסית לתפעול. ויש כמובן את הצ'קים שנשלחו לאזרחים, יחסית בתחילת המשבר, כשעוד לא לגמרי ברור היה לאן פנינו מועדות.

ארה"ב נחשבת כמעט בכל פרמטר לכישלון בטיפול במגפה, גם בגלל הסיבות שמנינו כעת ובשל התנהלות הנשיא, וגם בגלל סיבות שלאו דווקא קשורות לטראמפ כמו האופן שבו פועלת מערכת הבריאות האמריקנית, פערי הסמכויות בין המושלים לממשל הפדרלי והיעדר רשת ביטחון סוציאלית בסיסית בחלק מהמקרים.

דונלד טראמפ בסיור במפעל לייצור מסכות (צילום: reuters)
הזרים טריליונים לכלכלה. טראמפ במפעל לייצור מסכות | צילום: reuters

דווקא בגלל שזו אמריקה, יש לה יכולות אדירות של שיווק והפצה, כמו גם מערכת משומנת עם תאגידי ענק שיכולים לייצר תרופות, חיסונים וטיפולים חדשניים כמו שלא ניתן לעשות כמעט בשום מקום אחר. הממשל יזם את תוכנית Warp Speed להאצת פיתוח חיסונים והעניק תמיכה למספר חברות תרופות, זאת במקביל לשלבים הקליניים שצריך לעבור עד לקבלת האישור ותוך זירוז ההליך ככל שניתן, כך שיתקדם במהירות מבלי לפגוע בבטיחות. אלו יכולותיה האדירות של אמריקה, שבהן היא מצטיינת מרגע שהמפעל האדיר הזה מתחיל לפעול.

משרות, משרות ועוד משרות

אבל מה עם מה שהיה עד לקורונה? נתחיל בכלכלה, שטראמפ נוהג לשבח מעל לכל במה ולהדגיש שהיא נמצאת בשיא בתקופתו. ובכן, יש צדק מסוים בדבריו. שיעור האבטלה הגיע ל-3.6% בלבד, כשהפעם האחרונה שבה נרשם נתון נמוך מ-3.5% הייתה בסוף שנות השישים. מדדי המניות אכן שברו שיאים. טראמפ קיצץ במיסים לתאגידים ושוק המניות טיפס מעלה. הבורסה, נכון לכתיבת שורות אלה, אף מחקה את הירידות מתחילת תקופת הקורונה ו-6.7 מיליון משרות נוספו בתקופת כהונתו עד לפרוץ המגפה.

טראמפ בעצרת תמיכה ראשונה מאז התפשטות הקורונה (צילום: רויטרס)
הישגים כלכליים - עד הקורונה. טראמפ | צילום: רויטרס

אבל צריך להגיד ביושר - מדובר במגמה שנמשכת בקו ישיר עוד מתקופת אובמה. הגרף למעשה ממשיך את מה שנרשם בימי הממשל הדמוקרטי הקודם שנאלץ להתמודד עם משבר כלכלי. אין כאן היפוך או שינוי מגמה של מה שהיה קודם לכן.

וגם - האם זה בכלל הגיוני להסתכל על הנתונים טרום תקופת הקורונה ולהסיק מהם משהו על המדיניות כשברור שהאתגר הכי גדול כרגע של ארצות הברית הוא התמודדות עם השלכות ההתפרצות?

אוזן קשבת בבית הלבן

נמשיך במה שרלוונטי אלינו: העברת השגרירות לירושלים כפי שהבטיח, ההכרה בריבונות ברמת הגולן, וכמובן - ההסכמים האחרונים עם איחוד האמירויות ובחריין, ואלה שבדרך. הסיפוח ירד כרגע מהפרק אבל גם אין ניסיון לכפות על הממשלה מגעים מול הפלסטינים שראש הממשלה בנימין נתניהו לא רוצה לקדם.

נתניהו, טראמפ, הסכם שלום, בחריין, איחוד האמירויות, ישראל
חבר בבית הלבן. מעמד החתימה על הסכמי השלום

בהיבט הזה, את ההבטחות שלו כלפינו הוא קיים - אבל נשאלת השאלת מה ההשפעה של הקשר הזה בין טראמפ ונתניהו על הקשר העתידי של ישראל וארה"ב. בכל זאת, שני המנהיגים לא יהיו כאן לעד, והקשר בין המדינות - בתקווה כן. העובדה שיש אוזן קשבת בבית הלבן ונשיא אוהד כל כך לישראל הובילה גם לפרישה מהסכם הגרעין האירני בעידודו של נתניהו כמובן.

ויש את המדיניות הרחבה יותר במזרח התיכון: חיסול של שניים מהשמות הבולטים לרעה - מנהיג דאע"ש אבו באכר אל-בגדאדי ומפקד כוח קודס האירני קאסם סולימאני. לא בטוח שמבקריו יסכימו שכל אלו אכן הועילו לישראל, אבל ברקע מרחפת גם נסיגת הכוחות מסוריה והחשש להפקרת ישראל לבדה, ללא בעלת הברית החשובה שלה וללא נוכחות פיזית באזור שתגן על האינטרסים שלנו מול רוסיה, סוריה ואירן. ובעיקר מרחף באוויר חוסר האחידות וההבנה שבכל רגע ייתכן צעד דרמטי בעל השלכות מרחיקות לכת שיתקבל יחסית מהר.

טראמפ פורש מהסכם הגרעין. ארכיון (צילום: AP, חדשות)
טראמפ פורש מהסכם הגרעין | צילום: AP, חדשות

נקודה נוספת שטראמפ יכול לזקוף לזכותו היא הרפורמה בדין הפלילי שהטיבה עם זכויות המיעוטים. הדבר סייע בעיקר לקהילה השחורה שהופלתה לרעה תחת החוקים הקיימים והנשיא המכהן הוא זה שהצליח להעביר את המהלך בחקיקה. בעידודה של בתו איוונקה, שהפכה גם ליועצת של הנשיא ומי שמקדמת סוגיות הנוגעות לנשים בשוק התעסוקה, טראמפ העביר חקיקה שמאפשרת חופשת לידה בתשלום לעובדי הממשל. המהלך היה תקוע בגבעת הקפיטול במשך 20 שנה ועבר בתמיכה דו-מפלגתית גדולה.

מה עלה בגורל החומה?

ויש כמובן את סוגיית ההגירה: אולי הכישלון וגם הניצחון הגדול ביותר בקדנציה של טראמפ. גם כאן, תלוי את מי שואלים. בשורה התחתונה, קשה הרבה יותר להגר היום לארצות הברית. 400 שינויים נעשו במדיניות ההגירה בתקופתו של טראמפ, מה שגרם בין היתר לעלייה של 50% במספר צווי הגירוש בין השנים 2019-2018.

אי אפשר לשכוח גם את הבטחת הבחירות המפורסמת של טראמפ לבניית חומה עם מקסיקו. למרות מאמצי הממשל המימון לבניית החומה, טראמפ נחסם פעם אחר פעם. חלקים מהגדר הקיימת הוחלפו ושודרגו, אבל החומה לאורך הגבול לא נבנתה כפי שהבטיח הנשיא שיקרה עד סוף 2020. תומכיו מברכים על עצם המאמצים והניסיון להעביר תקציבים ולמצוא כל דרך לבנות את המכשול, בעוד מבקריו יסבירו שוב שמדובר ביחסי ציבור והרבה רעש.

טראמפ מסביר על בניית החומה בגבול מקסיקו (צילום: רויטרס, חדשות)
קשה הרבה יותר להגר לארה"ב. טראמפ בגבול מקסיקו | צילום: רויטרס, חדשות

מדיניות האכיפה כלפי מהגרים בלתי חוקיים הוקשחה משמעותית, בעיקר כלפי ילדים. העדויות המזעזעות על ילדים שנכלאים בנפרד מהוריהם, תנאי הכליאה הבלתי אפשריים וסיפורי ההפרדה הקשים עוררו סערה - אבל מבחינת טראמפ זו ההוכחה לכך שהוא נוקט יד קשה כלפי אוכלוסייה זו כפי שהבטיח. לאחרונה נחל תבוסה בבית המשפט העליון שפסק כי לא יוכל לבטל את תוכנית ה-Dreamers של אובמה ולגרש מהגרים שהגיעו לארה"ב כילדים.

ההישג הוא הכישלון הגדול ביותר

מה עוד היה לנו בכהונה הזו? את הליך ההדחה של טראמפ בשל ניסיונותיו להתערב במדיניות החוץ לטובתו הפוליטית, כאשר התנה לכאורה סיוע אמריקני לאוקראינה בפתיחת חקירה נגד בנו של יריבו הפוליטי ג'ו ביידן. טראמפ, שהואשם בניצול סמכות ובשיבוש הליכי חקירה, הורשע אמנם בבית הנבחרים אבל זוכה בסנאט בעל הרוב הרפובליקני.

דונלד טראמפ וולדימיר זלנסקי נשיא אוקראינה (צילום: רויטרס)
ניצל מהדחה. טראמפ ונשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי | צילום: רויטרס

במרדף אחר קולות השמרנים, טראמפ הביע תמיכה במתנגדי ההפלות כשהנושא הפך לסוגיה בוערת לפני שנה וחצי בארצות הברית ושם דגש על מינוי שופטים. הוא מינה 194 שופטים פדרליים בכהונה הראשונה, כמו המספר של בוש, ורשם שיא במינויי שופטים בערכאות הערעור, 53 במספר, מה שהוא מציג כהישג חשוב עבור הפסיקה השמרנית בארה"ב.

אולי יותר מכל, מבקריו של טראמפ יאמרו כי כישלונו הגדול הוא פעירת פצע שימשיך לדמם באמריקה. רמיסת נהלים ומוסכמות של שנים, זלזול בהפרדת הרשויות, דריסת הקונגרס וביטול כמעט מוחלט של תהליכים והסכמות דו-מפלגתיות שהיוו אלמנט חשוב בעבודתו התקינה של הממשל - ללא קשר לזהות הנשיא והמפלגה. ההבנה שבסוף צריך לעבוד ביחד למען הציבור ולא לתקוע כל דבר רק כדי להראות לעומתיות.

טראמפ: "נפגע חופש הביטוי" (צילום: רויטרס)
הקיטוב מחלחל. עימותים בעצרת בחירות של טראמפ | צילום: רויטרס

ואולי הנזק הקשה מכל - הקיטוב החד שמחלחל לציבור האמריקני. זה "הם" נגדנו, ולא אחדות של כולם יחד למען אמריקה. הזלזול בעובדות ובמדע רק לטובת הקמפיין והיח"צ, כשאין כבר כל משמעות לאמת ולנתונים וכל דבר שנזרק לאוויר הופך לסיסמה, בלי קשר לכמה היא מחוברת למציאות או נתמכת בעובדות. גם אם ניתן יהיה לחשב מסלול מדיניות מחדש ולשנות בחזרה חוקים, האווירה הזו וסוג השיח הזה הם לא משהו שניתן יהיה להעלים - וזה אולי ההישג והכישלון הגדולים ביותר של טראמפ.