היה שם קר באותו הלילה בשיקגו, לפני ארבע שנים ועוד יום אחד - אבל אמריקה קמה לתחושה לוהטת של בעל בית חדש, עם אדרנלין, כריזמה ותכניות גדולות. שלושה חודשים אחר כך היו מי שראו בבלבול המילים בהשבעה, את החריקה הראשונה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ומה התגלה חיש מהר? שתכנית החילוץ של קודמו בוש לא הספיקה עוד ושצריך לשפוך על ההתחלה 800 מיליארד דולרים לתמריצים כלכליים. התכנית הזאת של אובמה מנעה קריסה גדולה יותר, אבל אז היה צריך עוד - כדי שהפנסיה התקציבית של מאות אלפי עובדים בתעשיית הרכב לא תיעלם באוויר ועוד מיליארדים לעירק ולאפגניסטן, והחור בתקציב איים להפוך את אמריקה למדינה חדלת פירעון.
אובמה, שהצליח להעביר בעור שיניו את חוק הביטוח הממלכתי שהטיב עם אלו שאין להם - קיבל כעבור מספר חודשים סטירת לחי מהבוחרים, בצורת קונגרס רפובליקני לאומני מאין כמותו, שמירר את חייו וגרם לדירוג האשראי המושלם של הדולר להיסדק.
בשלב הזה, איש כמעט לא זכר את פרס הנובל שקיבל אובמה במפתיע - או את החיבוק הגדול שנתן לו העולם הערבי אחרי הנאום שנשא בקהיר. האבטלה עלתה ושינוי גדול לא היה - ובקושי היה כסף לקנות רכב חדש או לשלם את המשכנתה. המונח "נשיא של קדנציה אחת" כבר התחיל להתגלגל.
במה היה לו להתנחם? ביציאה מעירק, מביטול האפליה נגד הומואים בצבא וכמובן בפקודה האמיצה שנתן לצאת לפקיסטן ולחסל את בן לאדן. אבל בעולם נשבו רוחות קדים נגדיות וחונקות: "האביב הערבי" הצית את הדגלים של אמריקה, במצרים "האחים המוסלמים" שונאים אותו, בניהול המשבר בסוריה הרוסים לא שמים על אמריקה ובבנגזי הרגו לראשונה זה שנים שגריר אמריקני בפיגוע מכוון. ומזרחה משם - יושבת בהנאה, על הר טופח של חוב אמריקני סין, וזה כבר ממש עסק ביש.
מזלו של אובמה שהתעשת במהלך הקמפיין מול יריב רפובליקני שנראה עשיר ומנותק מדי, ורגע לפני קו הסיום בנתוני אבטלה שמתחילים להשתפר. אבל, במכלול ארבע השנים שהיו, יש הרבה יותר מורדות מאשר עליות.