מסביב לעולם פועלים מדי יום גופי מודיעין מסביב לעולם, בדרכים חשאיות ולפעמים מסוכנות. המטרה: לגלות כמה שיותר על מה שקורה בסביבת פוטין - ומה שעושה, ועלול לעשות, הצבא הרוסי על אדמת אוקראינה. עוד הרבה לפני הפלישה, המרגלים כבר נשלחו לחזית ואספו מודיעין - אבל המידע לא נשמר בסוד, ובכוונה.
עוד לפני שטנק אחד חצה את הגבול מרוסיה ב-24 בפברואר, סוכנויות הביון בארה"ב ובבריטניה פרסמו בגלוי את הערכות המודיעין לגבי המתרחש בשדה הקרב ובתוך הקרמלין. המידע הזה, שבעבר היה חשאי, לא הועבר הפעם בערוצים "סודיים ביותר" או בשיחות על גשרים מבודדים - אלא ברשתות החברתיות: סוכנויות המודיעין אפילו מתווכחות ביניהן בפומבי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן
הדוגמה האחרונה לכך התרחשה רק השבוע, ברעש חריג: ארה"ב הציבה סימני שאלה באופן גלוי ובולט על ממצאי המודיעין הבריטי, שטען כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקבל מידע מוטעה על הביצועים הגרועים של צבאו באוקראינה. הבריטים טוענים שהסיבה לכך היא בגלל היועצים שפוחדים לומר לו את האמת - אבל האמריקנים לא מיהרו לאמץ את הדוח הזה. הוויכוח שפעם היה מתנהל בקווים מוצפנים יוצא לאור בגלוי, לציבור.
המחדל וההפתעה: כך חוסלו הגנרלים הבכירים של פוטין אחד אחרי השני | מגזין N12
"זו מלחמה מסוג אחר"
בסוף השבוע שעבר ראש רשת הביון האלקטרוני של בריטניה (GCHQ) טען שהכוחות הרוסים מדוכדכים ומסרבים לבצע פקודות ואפילו מחבלים בציוד שלהם עצמם. ג'רמי פלמינג אמר את הדברים בנאום, שבו הודה ש"הקצב וקנה המידה" של פרסום המודיעין הסודי כיום הוא "חסר תקדים". מארק גאלאוטי, מומחה לענייני רוסיה באוניברסיטת קולג' שבלונדון, אמר לסוכנות הידיעות AP כי עצם פרסום המודיעין הציבורי "משקף את העובדה שאנו חיים כעת בעידן שונה, פוליטית ובינלאומית. זו מלחמה מסוג אחר".
"יש פה הרבה מאוד יח"צ, הקרב על התודעה הוא משמעותי מאוד במלחמה הזו - שימוש במודיעין אמיתי או כוזב", אומר תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, בריאיון ל-N12. "למשל יש מאמץ מאוד רציני עכשיו להציג את רוסיה כנכשלת: היא באמת לא משיגה יעדים, אבל כל מידע שמקבלים וכל דבר שיוצא צריך לקחת בספקנות, 'עם קורט של מלח'".
"יש כמה דברים מעניינים במלחמה הזו בהקשר המודיעין: אחד הוא הפעילות של המודיעין במרחב הגלוי - כולל חשיפה של המודיעין כדי לקדם ולעצב את המערכה", מחדד קופרווסר. "מדובר בעיקר במערכה על התודעה: רצו להציג את הרוסים כ'רעים' וגם לנסות לשמוט מידי הרוסים עילות מופרכות להפעלת כוח. השני זה הממד של המודיעין כגורם מבצעי במרחב הסייבר - ראינו כמה ניסיונות, שלא ממש צלחו".
"כמות עצומה של מידע כוזב"
לדבריו, היבט נוסף של המודיעין הגלוי הוא האיסוף: "אנחנו רואים יכולות לקבל מידע מהרבה מאוד מקורות בשטח, עיתונות, חברות שאוספות מידע - הכול משתלב במאבק על התודעה. צריך להדגיש: יש כמות עצומה של מידע כוזב - מכל הצדדים, כולל הרוסים, האוקראינים והאמריקנים, עושים בו שימוש מסיבי כדי לעצב את דעת הקהל העולמית".
עם זאת, הוא אומר: "היכולת האוקראינית ליצור מטרות בזמן תנועה היא דבר שהם קיבלו מהאמריקנים לעומתם הרוסים כשלו והציגו גמגום: כמו הכוחות, גם המודיעין לא מצליח ליצור מטרות בתנועה". על המדיניות של גופי המודיעין במערב שמזהירים כל הזמן מפני "מבצעי דמה" והטעיות בשדה הקרב, קופרווסר אומר: "היה חשש מיצירת תירוצים לפעולות, והיה שימוש מאסיבי בנושא".
גורמים רשמיים טוענים כי לזרם המודיעין הפורץ, זרם שכולל תדרוכים קבועים לעיתונאים בוושינגטון ובלונדון ועדכונים יום יומיים ברשתות החברתיות ממשרד ההגנה של בריטניה, יש כמה מטרות. הארגונים רוצים להודיע לפוטין שהם צופים בו ולגרום לו לפקפק במה שאומרים לו. הדיווחים נועדו לגרום לצבא הרוסי לספר לפוטין את האמת, ולהעביר לציבור הרוסי מסר ברור - ששיקרו לו לגבי המלחמה. ארה"ב, בריטניה ואוקראינה מפרסמות הערכות מודיעיניות במטרה להרתיע את הפעולות של הרוסים, למשל - אזהרות על כוונתה של רוסיה שעלולה להשתמש בנשק כימי באוקראינה. על פי סוכנות AP אלו מהלכים של אסטרטגיה טרנס-אטלנטית מתואמת והדוקה שנמשכת כבר חודשים.
המלחמה באירופה - עדכונים אחרונים:
ראיות חדשות לפשעי מלחמה | במערב מאמינים: זה הכוח שאחראי לטבח המחריד בבוצ'ה
בעקבות לחץ מארה"ב: ישראל תמכה בהשהיית רוסיה ממועצת זכויות האדם של האו"ם
פוטין כשל במערכה הצבאית – אך במערכה התקשורתית הוא זוכה לניצחון מוחץ
תושבי קייב מנסים לחזור לשגרה, והלחץ גובר במזרח
זלנסקי: "מריופול היא גיהינום", הערכה: 5,000 נהרגו בעיר
האם פוטין צריך לחשוש מצו מעצר בגין פשעי מלחמה?
מסע ללב התופת בבוצ'ה החרבה: "לא ראינו לחם כבר חודש. זה גיהינום"
רוסיה מאשימה: "המערב אחראי לתיעודים מבוצ'ה, זה מזויף"
לא רק בוצ'ה - תיעוד מזעזע מהעיירה בורודיאנקה: גופות ברחובות וחורבן אדיר
זלנסקי למועצת הביטחון: "או שתדיחו את רוסיה מהאו"ם - או שתתפזרו"
נשיא אוקראינה לשעבר פורושנקו: "ישראל חייבת להפסיק מיד את התמיכה בפוטין"
"בוגדים": הסיבות להחלטה של זלנסקי להדיח בכירים במערכת הביטחון באוקראינה
הנשק החדש של אוקראינה: כמה חיילים רוסים נהרגו ומאות אושפזו
הטעות הישראלית והשאלה - "לאילו מקורות להאמין"?
בכירים בממשל ביידן אמרו שהם החליטו לשתף מידע מודיעיני ולתאם הודעות עם בעלות ברית מרכזיות, כולל בריטניה, אחרי שארה"ב נבהלה מתנועות חיילים רוסים בסתיו 2021: זו הייתה תנועת כוחות שהכניסה את קהילת המודיעין כבר אז לכוננות, אך לאו דווקא את זו הישראלית. בימים שקדמו לפלישה בכירים בישראל עדיין העריכו שהסבירות נמוכה. אבל מדוע?
"זה לא משהו שיש לנו מידע עליו, המערכת הישראלית נשענה על מקורות זרים", מסביר קופרווסר. "השאלה כאן היא לאילו מקורות להאמין? היו מקורות מסוגים שונים, היו גם מקורות ששללו את הפלישה. שירותי המודיעין שמעורבים באירוע הזה - האנשים שמקבלים תובנות על המצב - הם שירותי המודיעין של המערב, נאט"ו ושירות המודיעין האוקראיני. הבריטים והאמריקנים הבינו נכון שעומדת להיות פעולה צבאית, אבל לא בטוח עד כמה הם הבינו את מאפייני הפעולה ואת יחסי הכוחות האמיתיים והתוצאה של הפעולה - איש לא ידע איך היא תיראה".
אבל על בואה של המלחמה הזו ידעו היטב בוושינגטון ולונדון. כבר בתחילת נובמבר, הנשיא ג'ו ביידן שיגר את מנהל ה-CIA ויליאם ברנס למוסקווה כדי להזהיר אישית את ההנהגה הרוסית ולהבהיר שוושינגטון מודעת היטב לתנועות החיילים הרוסיים. ממשל ביידן בחר גם לפרסם את הביקור ואת תוכנו. זמן קצר לאחר משימתו של ברנס ברוסיה, פקידים אמריקאים החליטו שהם צריכים להאיץ את שיתופי המודיעין. גורמים רשמיים שיתפו מידע מודיעיני רגיש עם חברים אחרים ב"ברית חמש העיניים" - בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד - וגם עם אוקראינה. אבריל היינס, ראשת המודיעין הלאומי, נשלחה לבריסל כדי לתדרך גם את חברי נאט"ו על המידע המודיעיני שהצביע על כך שרוסיה מתכוונת לפלישה.
הפצעים מהמלחמה בעיראק - והבכירים שהודחו
בקהילות המודיעין זוכרים היטב כשלים מודיעיניים בעבר, כמו הטענה השקרית שלסדאם חוסיין היה נשק להשמדה המונית ששימש להצדקת הפלישה של ארה"ב לעיראק ב-2003. בסוף השנה שעברה, צרפת וגרמניה הובילו קבוצה של מדינות אירופיות שנראה כי הן רואות מודיעין צבאי דומה לזה של ארה"ב ובריטניה - אך היו פחות משוכנעות שפלישה לאוקראינה קרובה. בנאט"ו, גרמניה חסמה תחילה את השימוש במערכת לסיוע לאוקראינה לרכוש ציוד צבאי מסוים. צרפת וגרמניה גם חסמו את נאט"ו מלהשיק מערכת תכנון משברים מוקדמת, לפני שהתרצו וחזרו בהם בדצמבר.
וזה לא נגמר בכך: ראש סוכנות הביון הצבאית של צרפת, הגנרל אריק וידאו, שלא הצליח לצפות את הפלישה הרוסית, הודח מתפקידו. הדחתו היא חשבון נפש של ההנהגה הצרפתית, שהמלחמה באוקראינה הפתיעה אותה ותפסה אותה לא מוכנה. הנשיא עמנואל מקרון, שלפני חודש וחצי נחשב לאחד המנהיגים הקרובים שמדבר בקביעות עם פוטין ואף ביקר אותו זמן קצר לפני הפלישה, מצא עצמו נבגד.
"בצרפת הודח ראש המודיעין הצבאי, שהטעה את הנשיא, וברור שגם המודיעין הגרמני טעה בהערכותיו ערב המלחמה", מבהיר קופרווסר את חלק מערפל הקרב. "ראשי המודיעין האמריקני הודו כי העריכו הערכת יתר את יכולות צבא רוסיה והערכת חסר את כושר העמידה האוקראיני, ונשיא אוקראינה הדיח שני בכירים במערך הביטחון שלו וכינה אותם בוגדים".
"ברגע האמת מתברר שהרוסים טעו"
לדבריו, ההסבר לכך ברור: "חלק מגורמי המודיעין הלכו שולל אחרי ההטעיה הרוסית וסברו שמדובר בהפעלת לחץ שאין מאחוריה כוונה לפעול, בעיקר משום שהטילו את הגיונם המערבי על הרוסים, אבל האמריקנים, ובפועל גם חלק מהאוקראינים שנשענו על המודיעין האמריקני, לא השלו את עצמם וסירבו להאמין למסרי ההרגעה הרוסיים. כך התאפשר לאוקראינים להגביר ערנות ומוכנות ולאמריקאים לחסוך מעצמם את תחושת ההפתעה והתדהמה, שעלולה לשתק את ההנהגה בשלבי הפתיחה של המערכה ולהוביל להחלטות שגויות".
"חלק מגורמי המודיעין הלכו שולל אחרי ההטעיה הרוסית וסברו שמדובר בהפעלת לחץ שאין מאחוריה כוונה לפעול, בעיקר משום שהטילו את הגיונם המערבי על הרוסים"
יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין
בינואר, כשרוסיה אספה חיילים ליד גבול אוקראינה, משרד החוץ של בריטניה פרסם הצהרה שלפיה פוטין רוצה להשליט משטר פרו-מוסקוואי באוקראינה. בריטניה אמרה שהיא מפרסמת את הערכת המודיעין בפומבי בגלל ה"נסיבות החריגות", וזה היה אז מהלך חסר תקדים. הפלישה של רוסיה ב-24 בפברואר השתיקה ספקנים רבים וגררה תגובה מאוחדת של נאט"ו. פרסום המודיעין האמריקאי והבריטי נועד לחזק את אחדות מדינות המערב: בזכות המודיעין שמתפרסם בכל בוקר, היום, גם הנשיא ביידן וגם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון מפקפקים ברצינות של פוטין בנוגע למשא ומתן על סיום המלחמה. הם תומכים צבאית ומוסרית באוקראינה ובהמשך ההתנגדות שלה לפוטין.
"מצד המערב ואוקראינה זה מאוד מוצלח, זה מועצם", טוען קופרווסר. "אני אומנם לא יודע כמה זה מגיע לרוסים עצמם אבל אני יכול להגיד שהרוסים שניסו לגייס את המערכת הרוסית - לא הצליחו, הם נכשלו והם לא מצליחים לגרום למערב להבין את המתקפה, וגם פנימה הם כנראה לא ממש מצליחים. זה כואב לרוסים מאוד מאוד, כי הם אלו שפיתחו דוקטרינה על מלחמה במרחב התודעה - ומתברר שעכשיו, ברגע האמת, הם טעו. הם לא הצליחו אפילו מול קהל היעד הרוסי".
קשה למדוד מה ההשפעה של המודיעין בתוך רוסיה. פקיד אמריקני בכיר ששוחח עם AP, תחת תנאי אנונימיות, אמר שהבית הלבן מקווה שחשיפת המודיעין עשויה לעזור לגרום לשליט הרוסי לשקול מחדש את האפשרויות באוקראינה. אבל ההשפעה עלולה להיות הפוכה, ולגרום למלחמה להתארך עוד יותר: הפרסום יכול גם לבודד את פוטין עוד יותר או לדרבן אותו לנסות להחזיר את היוקרה הרוסית שאבדה מאז נפילת ברית המועצות. הבכיר אמר שביידן מאמין ש"פוטין הולך לעשות מה שפוטין הולך לעשות", ללא קשר למאמצים הבין-לאומיים להרתיע אותו.
גאלאוטי, המומחה לענייני רוסיה מלונדון, אמר שסוכנויות הביון המערביות כנראה לא יודעות כמה השפעה תהיה למאמציהן - "אבל לא נגרם שום נזק מלנסות". לפי קופרווסר, "פוטין לא משחק עכשיו במגרש הזה - הוא בענייין של העוצמה במערכה. רוסיה לא הבינה את עוצמת ההתנגדות, לא את הסנקציות ואפילו לא את הכוח האמיתי של רוסיה - זה כישלון טוטאלי. הרוסים אומנם לא חשבו שינצחו בקלי קלות, אבל בטח לא ככה".
"המודיעין לומד את פוטין במשך שנים, יש הרבה מאוד חומרים וכולנו מכירים אותו ואת ההיסטוריה שלו", מבהיר קופרווסר. "ההתנהגות שלו מתאימה למה שהוא, הוא לא מהסס להשתמש בכוח. הוא חי בעולם פרנואידי מסוים, הוא סבור שכל הזמן מנסים לפגוע ברוסיה ולא בטוח שהוא טועה".
"רוסיה לא הבינה את עוצמת ההתנגדות, לא את הסנקציות ואפילו לא את הכוח האמיתי של רוסיה - זה כישלון טוטאלי. הרוסים אומנם לא חשבו שינצחו בקלי קלות, אבל בטח לא ככה"
יוסי קופרווסר, ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין
המסקנות החדשות - והזווית הישראלית
אבל ההערכות מתעדכנות כל הזמן, ואולי - המערב הוא זה שטועה עכשיו: "לא ברור אם הרוסים אכן נערכו למלחמת בזק שתכליתה השתלטות מהירה על כל שטחה של אוקראינה, תוך ניסיון לחסל את הנשיא זלנסקי בסמוך למהלך הפתיחה", מציין קופרווסר. "על בסיס ניתוח הכוחות שהוקצו למערכה והמשימות שניתנו להם יתכן שהרעיון המערכתי הרוסי בשלב הראשון של המבצע היה מוגבל בהרבה ותאם את המטרות הפומביות עליהן הכריזו הרוסים. כוח משימה אחד פעל בכמה מאמצים כדי ליצור לחץ על קייב וחרקיב ולפגוע בכושר הלחימה של אוקראינה, במטרה להביא את זלנסקי להסכים לניטרליות ולוויתור על הצטיידות בנשק שיאיים על רוסיה".
"אם המשימה לא תושג בדרך זו, אז הכוח היה עשוי לקבל משימה עוקבת של השתלטות על הערים כדי להכריע את הממשלה האוקראינית", הוא מוסיף. "ספק אם לכוח זה יש או הייתה משימה לפגוע בהנהגה האוקראינית, ולא ברורה מהימנות המידע המצביע על כוונה כזו, שנכשלה. כוח משימה שני פועל במזרח ובדרום אוקראינה כדי להבטיח שליטה רוסית במרחב זה, כולל חיבור בין חצי האי קרים לרפובליקות ה'עצמאיות' שהרוסים שואפים לכונן בחבל דונבאס, בלוהנסק ובדונייצק, ושליטה בים אזוב ובחופי הים השחור, בואכה אודסה. הבנה מהירה של הרעיון המערכתי ככזה, בהנחה שהיא נכונה, הייתה עשויה אולי לאפשר מו"מ מהותי בין אוקראינה לרוסיה בשלב מוקדם יחסית של הלחימה ולחסוך פגיעה נוספת בנפש והרס נוסף של תשתיות אוקראיניות".
במאמר שפרסם כתב קופרווסר: "המודיעין ממלא תפקיד חשוב במלחמה באוקראינה ועל המודיעין הישראלי ללמוד את הלקחים לטוב ולרע של תפקוד המודיעין". לדבריו, "יש ללמוד כיצד להתמודד עם מאמצי ההונאה של היריב, העמקת לימוד המרכיב התרבותי והאנושי של כל הגורמים המעורבים, הידוק הקשר בין גורמי המודיעין לגורמים הפועלים במערכה על התודעה, ובכלל זה הצמרת המדינית והצבאית, ושיפור היכולת להבחין בין מידע מהימן למידע כוזב, תוך חיזוק היכולת להשתמש במידע גלוי". לסיכום, הוא מתייחס לזווית הישראלית: "לשם שינוי, יש לנו הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולא להיות מרחב הניסויים של העולם המערבי בכל הקשור לתפיסות ואמצעי מודיעין חדשים".