פורום מדינות ה-G-20 המתכנס בבאלי שבאינדונזיה הצביעו הלילה (שלישי) בעד גינוי המתקפה הרוסית באוקראינה. כמעט כל המדינות החברות בפרום 20 הכלכלות החזקות והחשובות בעולם תמכו, למעט רוסיה שהתנגדה לטיוטה בת 16 העמודים שפורסמה. זהו כינוס ה-G-20 הראשון מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בסוף פברואר 2022.
שעות לאחר נאומו של זלנסקי נשמעו אזעקות בכל רחבי אוקראינה, בעקבות מתקפת טילים מסיבית של הרוסים. לפחות שני פיצוצים נפגעו בבירה קייב, וככל הנראה נפגע בניין מגורים. אנדריי ירמאק, ראש לשכתו של נשיא אוקראינה: רוסיה מגיבה על נאומו של זלנסקי בפסגת ה-G20 במתקפת טילים. מישהו באמת חושב שבקרמלין רוצים שלום?
Russia responds to @ZelenskyyUa's powerful speech at #G20 with a new missile attack. Does anyone seriously think that the Kremlin really wants peace? It wants obedience. But at the end of the day, terrorists always lose.
— Andriy Yermak (@AndriyYermak) November 15, 2022
במקביל, הצבא הרוסי הודיע היום על נסיגה נוספת במחוז חרסון - הפעם מהעיר נובה קחובקה. הרוסים נסוגו מהעיר הממוקמת בגדה השמאלית (המזרחית) של נהר הדנייפר - בשל הקרבה לכוחות הצבא האוקראיני בגדה הימנית. לאחר כיבוש העיר חרסון ופרווריה בימים האחרונים, התרחב מאוד טווח האש האוקראיני - מה שאילץ את המשך הנסיגה הרוסית היום.
תיעוד מפגיעות הטילים בקייב pic.twitter.com/Y4BSuzwuRs
— Asaf Rozentzweig | אסף רוזנצוייג (@asafroz15) November 15, 2022
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נשא הבוקר נאום מיוחד ובו כינה את פורום 20 הכלכלות החזקות בעולם "G-19" - במחאה נגד רוסיה. הוא הציג את עשרת התנאים של אוקראינה להפסקת אש וסיום המלחמה, ימים אחדים לאחר כיבוש חרסון בידי כוחות הצבא של קייב. התנאים שהציג זלנסקי מגיעים על רקע שורת פרסומים בתקופה האחרונה, ולפיהם במערב ובייחוד בארה"ב דוחקים באוקראינה להתגמש לקראת אפשרות של משא ומתן עם רוסיה, ולנסח רשמית תנאים "ריאלית" לקראת חידוש השיחות עם מוסקווה.
התנאים של זלנסקי:
- ביטחון גרעיני והפסקת "הסחיטה הגרעינית" של רוסיה
- ביטחון תזונתי
- ביטחון אנרגטי
- שחרור כל האסירים והאזרחים שהועברו בכפייה לרוסיה
- יישום של אמנת האו"ם והחזרת הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה והסדר העולמי הקודם
- נסיגת כל הכוחות הרוסיים והפסקת הפעולות העוינות
- החזרת הצדק
- הפסקת הפגיעה האקולוגית באוקראינה
- התחייבות למניעת הסלמה בעתיד
- אישור רשמי לסיום המלחמה
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב תקף את דבריו של זלנסקי, אמר כי אוקראינה אינה מעוניינת כלל במשא ומתן – וכינה את התנאים שהציב כ"לא הגיוניים". לברוב הוסיף כי פורום ה-G-20 אינו המקום שבו יש לדון בהסדרי ביטחון, ואמר שיש להתרכז בעיקר בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים שעומדים בפני המדינות.
בתוך כך, המודיעין האמריקני מעריך כי רוסיה דחתה את ההודעה על נסיגת צבאה מהעיר חרסון באוקראינה עד לאחר בחירות האמצע בארה"ב בשבוע שעבר – במטרה למנוע הישגים פוליטיים נוספים מהנשיא האמריקני ג'ו ביידן וממשלו, כך דווח ברשת CNN. בארה"ב אומרים שהם יודעים כבר שבועות ארוכים על כוונתם של הרוסים לסגת מהעיר הכבושה, אולם ניכר שהם המתינו עד לאחר הבחירות.
ארבעה מקורות שונים העריכו בפני CNN כי הבחירות אכן עשויות להיות הסיבה העיקרית לתזמון הנסיגה הרוסית, אך גם מבהירים כי היו לכך עוד שלל סיבות אחרות. בין היתר מתבססים בוושינגטון על דבריו של בכיר רוסי, שדבריו יורטו ובהם נשמעה התייחסות לבחירות האמצע כשיקול בתזמון הנסיגה.
ניתן להעריך כי פוטין והשלטונות ברוסיה ציפו לתוצאות עגומות עבור ממשל ביידן בבחירות, ותקווה שהמפלגה הרפובליקנית תזכה בשליטה בשני הבתים בקונגרס – מה שלא קרה, לאחר שהדמוקרטים הבטיחו את המשך שליטתם בסנאט. ההערכה העומדת בבסיס זה היא ששליטה רפובליקנית בקונגרס האמריקני הייתה צפויה להקשות מאוד על ממשל ביידן להמשיך לתמוך ולהעביר סיוע לאוקראינה – כפי שעשה עד כה, בעלות של כ-20 מיליארד דולרים.
לאחר שחרור חרסון: הולכות ונחשפות זוועות חדשות
העיר חרסון, הגדולה והחשובה ביותר מבין הערים האוקראיניות שהיו בשליטת הרוסים, שוחררה בסוף השבוע שעבר לאחר שהייתה נתונה תחת כיבוש במשך יותר משמונה חודשים. זלנסקי כבר הודיע כי מאז השחרור נמצאו כבר ראיות ועדויות של כ-400 פשעי מלחמה – וככל שעובר הזמן הולכות ונחשפות עוד ועוד מהזוועות של הצבא הרוסי שם.
העיתון וושינגטון פוסט מתאר באריכות כיצד בניין הקונצרטים המרכזי בעיר הפך מאז הפלישה למתקן עינויים של הצבא הרוסי. על פי הדיווח, רכבים רבים, בעלי חלונות שחורים וללא לוחיות זיהוי, היו מגיעות אליו בתדירות גבוהה ופורקות שם אזרחים אוקראינים שנעצרו. עוד עולה כי כל העצורים היו מגיעים למתקן עם שק המכסה את ראשם, ובאופן כמעט קבוע היו נשמעות משם צרחות וקריאות לעזרה.
"לעיתים, השערים של הבניין היו נפתחים, ואחד העצורים היה מושלך אל הרחוב – שבור פיזית ומנטלית", נכתב בתיאור. "אסירים אחרים נשלחו לתקופות מאסר ממושכות הרבה יותר, וחלקם לא נראו יותר לעולם. 'אם יש גיהינום עלי אדמות – זה היה כאן', אומר סרגיי, שגר לא רחוק משם".
סיפור זוועה נוסף שנחשף בימים האחרונים ודווקא לא קשור לשחרור חרסון, הוא סיפורו של של יבגני נוז'ין. נוז'ין בן ה-55 היה אסיר בבית סוהר ברוסיה, ובחודש יולי גויס לכוח וגנר והצטרף למלחמה באוקראינה. לפני ימים אחדים הוא הוצא להורג באכזריות קשה.
נוז'ין ריצה עונש של 24 שנות מאסר בגין רצח שביצע בשנת 1999, אולם בחר להצטרף לשורות היחידה המפוקפקת שזכתה לכינוי "היחידה הפרטית של פוטין". לאחר שגויס בחודש יולי הוא נפל בשבי הצבא האוקראיני בחודש ספטמבר – ואז העניק סדרת ראיונות לכלי התקשורת המקומיים. בין היתר סיפר שהתגייס למלחמה כדי להשתחרר מעונשו, ואז החליט להיכנע מיוזמתו לצבא האוקראיני.
למרות הדברים, בתקופה האחרונה שוחרר נוז'ין מהשבי באוקראינה, והוחזר לידי הצבא הרוסי. משם הוא הועבר לידי אנשי קבוצת וגנר – והם פרסמו בסוף השבוע את תיעוד הוצאתו להורג, כעונש על כניעתו והראיונות שהעניק, באמצעות שימוש בפטיש.