נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נאם הערב (ראשון) מול חברי הכנסת בשיחת ווידאו. במקביל, הוקרן הנאום בכיכר הבימה בתל אביב, לשם הגיעו יותר מאלף בני אדם כדי לשמוע את דבריו. זלנסקי הודה עם פתיחת נאומו על התמיכה של חברי הכנסת והעם בישראל, ואמר כי "תולדות העמים שלנו קשורים. אוקראינים או יהודים, בעבר או כעת, חיו וחיים בזמנים נוראים".
זלנסקי הוסיף כי "אנחנו במדינות שונות ובתנאים שונים לחלוטין, אך האיום העומד בפנינו הוא אחד - הרס טוטאלי של העם ושל המדינה". הוא ערך השוואה בין עליית הנאצים לשלטון בגרמניה לפלישה הרוסית לאוקראינה ומתח ביקורת חריפה על ישראל ועל הסיוע שהעניקה לאוקראינה מתחילת המלחמה. "אנחנו פונים אליכם ומבקשים עזרה או תיווך ללא בחירת צד? אני משאיר לכם את בחירת התשובות לשאלה זו, אך אני רוצה לציין שאדישות הורגת". הוא הוסיף כי "ניתן לתווך בין מדינות אך לא בין טוב לרע".
"בישראל יודעים היטב שכיפת ברזל, מערכת יירוט הטילים שלכם היא הטובה ביותר, אתם יודעים לעמוד ולהגן על האינטרסים שלכם - אבל גם לסייע לאוקראינה", המשיך זלנסקי. "אפשר לשאול רבות: מדוע אנו לא יכולים לקבל מכם נשק, מדוע ישראל לא הטילה סנקציות רציניות כלפי רוסיה, מדוע לא מפעילים לחץ על העסקים הרוסים. לאחר מכן לחיות עם התשובות".
"ב-23 בפברואר התחילה הפלישה הרוסית לאוקראינה, זה יום שזכור בהיסטוריה העולמית פעמיים בתור טרגדיה לאוקראינים, ליהודים ולעולם", אמר זלנסקי. "ב-24 בפברואר בשנת 1,920 נוסדה מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית, המפלגה הנאצית, שהרגה מיליונים, הרסה מדינות שלמות וניסתה לעשות רצח עם - 102 שנה אחרי זה, באותו תאריך, ניתנה פקודה על תחילתה של פלישה כוללת בצבא הרוסי לאוקראינה, שבה נהרגו כבר אלפי אנשים ומיליונים נשארו ללא בית".
לדברי זלנסקי, אוקראינים רבים בחרו להיות חסידי אומות העולם בזמן מלחמת העולם השנייה. "הם עשו את בחירתם לפני 80 שנה. עם ישראל - כעת הבחירה בידיכם", הוסיף. "עם ישראל, ראיתם איך הטילים הרוסים פגעו בבאבי יאר, מדובר באנדרטה לזכר קורבנות השואה. הטילים הרוסיים פגעו במיקום זה וגם בעיר אומן, עיר שעשרות אלפי ישראלים באים לבקר כל שנה בקברו של רבי נחמן. מה יישאר מהערים שלנו אחרי המלחמה המחרידה הזו?"
לקראת הנאום הוסב אולם ירושלים במשכן לחדר מצב שמאויש בעשרות אנשי טכנולוגיה ושירות. בשל השיפוצים הנערכים במשכן, פתח יו"ר הכנסת מיקי לוי את השידור מאולם הוועדה לפניות הציבור, הצמוד לחדר המצב שהוקם. יו"ר הכנסת בירך את זלנסקי והביע הזדהות עם העם האוקראיני וסבלו. "כפי שאמרתי בשיחתי עם יו"ר הפרלמנט האוקראיני, ההתקפה הרוסית על אוקראינה מהווה הפרה של הסדר הבינלאומי וצריך לעשות הכול כדי להביא להפסקת אש והפסקת המלחמה".
לפני זלנסקי, נאם גם ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי בפני באי אירוע התמיכה בכיכר הבימה, ואמר כי "אנחנו יושבים ערב ערב מול המסכים ורואים בזמן אמת תמונות בלתי נסבלות. מאות ואלפי אזרחים פצועים והרוגים. שיירות של מיליוני פליטים חסרי כל. ערי אוקראינה, מריופול, אודסה, קייב, חרסון, ערים שעד לפני שלשה שבועות היו שלוות ופורחות, עולות באש ועשן". הוא הוסיף כי "מעבר לכל שיקול פוליטי אנחנו חוזים באירוע שבו ברור לנו מהו רע ומה הוא טוב. מי התוקפן ומי התוקף".
בכנסת עדכנו כי במהלך נאומו של הנשיא זלנסקי זוהו מספר נסיונות תקיפה אל מול תשתית התקשורת של הכנסת, שתכליתן הייתה הפרעה לשידור החי וניסיון להפיל אותו. בכנסת הדגישו כי כלל הנסיונות נבלמו על ידי היחידה לאבטחת המידע של הכנסת, בשיתוף וסיוע מערך הסייבר הלאומי.
להחלטה לקיים את נאום זלנסקי בפני חברי הכנסת, קדמה תסבוכת קלה, כאשר נשיא אוקראינה ביקש בתחילה לנאום מרחוק בפני מליאת הכנסת. בקשתו נדחתה על ידי יו"ר הכנסת, בשל הפגרה והשיפוצים הנערכים במשכן. בעקבות ההחלטה לאפשר לזלנסקי לנאום מול הח"כים, נערכה פגישה מתוחה בין יו"ר הכנסת לשגריר רוסיה בישראל, שבה ביקש השגריר לקיים תדרוך לחברי הכנסת מצד גורמים רשמיים רוסיים.
בירושלים מעריכים שמדובר בסוג של איום משתמע, שלפיו איזון זה הדבר הכי חשוב למי שמהווה מתווך בין הצדדים. זהו סוג של "דגל אדום" שהרימו הרוסים בבחינת אל תלכו עוד צעד קדימה - כדי שלא תאבדו את מעמדכם הניטראלי גם בעינינו.
לנאום זלנסקי מול חברי הכנסת קדמו נאומים דומים שנשא נשיא אוקראינה בפני פרלמנטים ברחבי העולם. בין היתר, נאם זלנסקי בפני חברי הסנאט ובית הנבחרים האמריקניים, בפני מליאת הפרלמנט האירופי, הבריטי, הקנדי, הפולני, הגרמני ועוד. בנאומו בקונגרס האמריקני קרא זלנסקי לסגירת שמי אוקראינה לטיסות ורוסיות והבהיר כי "כשאתם חושבים על אוקראינה אתם צריכים לזכור את פרל הארבור ו-11 בספטמבר".