התינוק שריגש את המדינה: חמישה חודשים אחרי שהתחילה המלחמה באוקראינה, יצאנו לברלין כדי לברר מה עלה בגורלו של טוביה מבית היתומים באודסה. טוביה, יתום כבן 5 חודשים ואחד מ-189 ילדי בית היתומים באודסה שברחו מאוקראינה, היה בתחילת המלחמה רק בן חודש. אחרי מסע ארוך טוביה הגיע לברלין יחד עם שאר ילדי בית היתומים, של הרב אברימי וולף ושל אשתו הרבנית חיה, שממשיכים לגדל אותם במסירות.

התינוק שריגש את המדינה (צילום: N12)
התינוק שריגש את המדינה | צילום: N12

"לדעתי קיבלנו אלפי אי-מיילים בבקשות לאמץ את טוביה, אלפי אי-מיילים", סיפר לנו הרב אברימי וולף. ולמרות זאת, טוביה, כמו שאר הילדים, לא יכול להימסר לאימוץ. אימא שלו השאירה אותו בבית היתומים כשהיה בן כמה ימים אבל היא מעולם לא העבירה את החזקה החוקית עליו, וזה גם המצב המורכב של שאר ילדי בית היתומים של אודסה שהגיעו לברלין.

"אנחנו הורי היתומים, אבל הורי היתומים האורגינלים, אלה שהחזקה אצלם, דודה, סבתא או מישהו בעולם, נמצאים באוקראינה ואין שום דרך להעביר אותם הלאה", סיפר הרב אברימי וולף, מייסד בית היתומים באודסה. "הם גדלים אצלנו והם יגדלו אצלנו עד גיל 18 ואז הם ייסעו לארץ וילכו לצבא. להעביר את הילדים האלה הלאה למישהו אחר זה בלתי אפשרי".

באוקראינה, עוד לפני המלחמה, מספר היתומים היה הגבוה באירופה, יותר מ-100 אלף ילדים. מאז המלחמה, מחצית מילדי אוקראינה נעקרו מבתיהם, ואלפים מהם ברחו ללא ההורים. וכשזה המצב, רבים שואלים, למה הם לא מגיעים לישראל? הרב אברימי השיב: "אם אנחנו נקבל את הדרכונים של הילדים ונצליח לארגן להם מסמכים שיהיה אפשר לנסוע לארץ, אני עולה על המטוס הראשון ומגיע לישראל עם כולם". גרמניה הייתה המקום הראשון שהסכים לקבל את היתומים שהפכו פליטים.  

התינוק שריגש את המדינה (צילום: N12)
התינוק שריגש את המדינה | צילום: N12
התינוק שריגש את המדינה (צילום: N12)
התינוק שריגש את המדינה | צילום: N12

הרב אברימי: "בסטטיסטיקה של אוקראינה, 88% מהילדים חוזרים חזרה למקום שממנו הם הגיעו. זאת אומרת, אם הם הגיעו מהורים שיכורים, הם יחזרו אחר כך לשכרות. אצלנו הסטטיסטיקה הוכיחה שכ-86% מהילדים הצליחו להקים משפחות נורמליות".

הרב והרבנית עושים כל שביכולתם לתת לילדים הרגשה שיש להם משפחה וגם חיים נורמליים, למרות שהם פליטים בארץ זרה. במקרה של טוביה, בגלל גילו הצעיר, הוא לא צריך לחלוק את תשומת הלב. בבריחה הגדולה מאודסה הוצמדה אליו המטפלת אנג'לה, חברת הקהילה היהודית באודסה, שהפכה להרבה יותר מזה. "אני מבינה שהוא מתחנך בפנימייה, שהוא זקוק לאהבה של אימא. אני כבר בגיל של סבתא, לא של אימא, אבל... בכל אופן הוא ילד טוב, הוא רגוע, הוא לא חולה, הוא חכם... הוא האושר שלנו" סיפרה.