כבר בתחילת המלחמה תכננו אולנה ובעלה להימלט מצ'והייב שבצפון מזרח אוקראינה, אולם אז טיל רוסי פגע בביתם והיא נפצעה. במריופול הנצורה, מתה יולדת לאחר שהבינה כי העובר שנשאה ברחמה לא שרד – לאחר המתקפה הקשה של צבא רוסיה על בית החולים ליולדות בעיר. חסן בן ה-11 חצה לבדו, שקית ניילון ותיק גב קטן, את הגבול לסלובקיה, זאת לאחר שנשלח לבד למרחק של יותר מ-1,200 ק"מ. לא רק פוטין וזלנסקי: הפנים האנושיות והמדממות של המלחמה באוקראינה.
אולנה קורילו, בת 52, כמעט הייתה עוד אחת מאלפי ההרוגים במלחמה עד כה. ביתה בצ'והייב הופצץ ונהרס בימים הראשונים למלחמה. בריאיון לדיילי מייל היא סיפרה כי עדיין סובלת מהזכוכיות שחדרו לעורה ולעיניה, וגם כעת חוששת לראייתה – שבועות אחרי הפגיעה, בעיקר כי אינה זוכה לסיוע רפואי הולם.
אולנה, גננת במקצועה, כמו אוקראינים רבים - בייחוד במזרח המדינה, היא רוסייה למחצה. היא כמעט נהרגה לאחר שמטוס קרב רוסי פגע סמוך לביתה – וגרם למותם של 26 בני אדם. היא מספרת שבבוקר המתקפה שמעה את הפיצוצים משדה התעופה הצבאי הסמוך: "היה לי ברור שקודם ישביתו את התשתית הצבאית. במשך כ-6 שעות חשבנו זהו, אבל מיד הבנו שזו מלחמה רצינית".
"הייתי לבד בבית", היא ממשיכה, "בעלי ניקולאי הלך לתחנת הדלק למקרה שנצטרך לברוח, והוא לא היה בבית בזמן הפיצוץ". היא מספרת שהוא ביקש ממנה להכין את כל המסמכים והחפצים החשובים כדי שהוא יוכל לאסוף אותה וכך הם יוכלו להימלט במהירות. "הפיצוץ היה בכניסה לבניין, מיד כשהוא יצא, 25-20 מטרים מאיתנו. זה היה טיל, נפער בור מאוד גדול, בעלי בדרך מחנה שם את המכונית, והוא ניצל בנס".
היא מספרת שבתחילה ניסתה להימלט מהבניין, אבל ראתה בחוץ את העשן וההרס ושבה פנימה. "חשבתי שהם לא יירו לאותו מקום בפעם השנייה, אין סיכוי". אבל כשנכנסה לביתה נורה לעבר הבית טיל נוסף שהרס את דירת שני החדרים שלה, שבר רהיטים וניפץ חלונות. "חשבתי לעצמי – אני עוד לא מוכנה למות" – וברחה החוצה. כשפונתה לבית החולים בחרקוב, קלטה המצלמה את פניה.
על הרגעים הראשונים של המלחמה היא אמרה: "לאחר שפוטין הכיר בעצמאות דונייצק ולוהנסק, חשבנו שיש עוד קצת שכל ישר כדי לנהל משא ומתן, לא חשבנו שתהיה מלחמה. אף פעם לא יכולתי לדמיין את זה, אפילו בסיוטים הכי גרועים שלי". גם העובדה שנפגעה מטיל רוסי מייסרת אותה במיוחד: "אימי רוסיה. אני דוברת אוקראינית, אבל הרוסית מוכרת לי יותר", אמרה.
הטרגדיה של מריופול
כבר שבועות שהעיר מריופול נכתשת תחת האש הרוסית הכבדה. הלילה דחו שם את האולטימום הרוסי להיכנע, ו-300 אלף בני אדם עדיין נתונים במצור, זאת לאחר שהרוסים התירו הבוקר לפתוח 8 מסדרונות הומניטריים – אך לא ממריופול. עד כה נהרגו אלפים מתושבי העיר, ורבים כבר משווים אותה לערים כמו חלב ומוסול שנחרבו כמעט עד היסוד בשנים האחרונות.
אחת התמונות שיותר מרבות אחרות נצרבו עמוק בתודעה היא תמונתה של אישה פצועה, כורעת ללדת, המובלת באלונקה לאחר הפצצת בית החולים ליולדות בעיר. בתמונה היא נראית אוחזת בבטנה המגואלת בדם, בזמן שכוחות ההמצלה מובילים אותה דרך ההריסות. בבית חולים סמוך, נאבקו הרופאים על חייה וחיי עוברה, שלא שרד.
משהבינה האם שאיבדה את תינוקה צעקה: "תהרגו אותי עכשיו". טימור מרין, אחד הרופאים שניתחו אותה, אמר שעצמות האגן שלה היו מעוכות ואחת מירכיה הייתה מנותקת. הוא סיפר שהם יילדו את העובר בניתוח קיסרי, אך הוא לא הראה כל סימני חיים. "אחר כך התמקדנו באם, אבל יותר מ-30 דקות של החייאה לא הניבו תוצאות. שניהם מתו".
הפליט בן ה-11 שריגש את העולם
יותר מ-3 מיליון אוקראינים כבר הפכו לפליטים כשחצו את גבולות המדינה ונטשו למדינות השכנות. אחד המוכרים שבהם, שנקלט בעדשת המצלמה, הוא חסן בן ה-11. לפני כשבועיים הוא חצה את הגבול לסלובקיה לבדו, כשבידיו שקית ניילון ותיק גב אדום וקטן, שבתוכו דרכון עם מספר הטלפון של קרוביו בסלוקיה. הוא עשה לבדו מרחק של יותר מ-1,200 ק"מ, לאחר שעזב בביתו שבזפוריז'יה את אימו, שנאלצה להישאר עם סבתו שלא יכלה לעזוב.
הסרטון של חסן חוצה לבדו את הגבול הפך לוויראלי ומרגש במיוחד. בגבול, מתנדבים העניקו לו מזון ושתייה בזמן שפקידי הגבול יצרו קשר עם קרובי משפחתו בברטיסלבה, שהגיעו לאסוף אותו בתוך זמן קצר. בסרטון שפרסמה ברשתות החברתיות הודתה אימו לכל מי שסייע לו. "לא יכולתי לעזוב את אימא שלי, היא לא יכולה לזוז לבד, אז שלחתי את בני לסלובקיה לבדו", אמרה.