חרם האיחוד האירופי על הנפט הרוסי שעליו הוחלט הבוקר (שלישי) בבריסל הוא הצעד החריף ביותר שננקט נגד התוקפנות הרוסית במשך יותר משלושת החודשים מאז פרוץ המלחמה. חריף ככל שיהיה, גם הוא כנראה לא יעצור את המלחמה. 

הדרך להשגת ההסכמה הנדרשת לא הייתה קלה. אחרי שבועות של ויכוחים אישרו מנהיגי האיחוד את האמברגו על נפט רוסי במכולות, השיטה העיקרית להובלת הנפט המיוצא, תוך התחייבות לצמצם גם את יבוא הגז שמוזרם באמצעות צינורות. על ההסכמה הודיע לראשונה שארל מישל, נשיא המועצה האירופית, בציוץ – אולם פרטים רבים בעניינה עדיין לוטים בערפל.

עד כמה החרם יכול להשפיע על המלחמה?

רוסיה מממנת את המלחמה באוקראינה מההכנסות שהיא מקבלת ממכירת נפט גולמי, נפט מזוקק וגז טבעי, שהם חלק הארי בכלל היצוא של רוסיה. רוב ההכנסות ממנו מוזרמות לקופת המדינה בזכות פעילותן של חברות אנרגיה מדינתיות. משמעות הדבר היא שעל אף התלות של רוסיה בסקטור האנרגיה, הפסקת היבוא של נפט גולמי מכיוונה של אירופה איננה מכה קשה דייה. 

באירופה מסתמכים על הדלק של רוסיה, אבל צריך להבין שעיקר היבוא האנרגטי של האיחוד מרוסיה הוא גז", מסביר ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. "אף שמדובר במהלך שבו הלכו האירופים הכי רחוק עד כה, עדיין לא מדובר במהלך דרמטי יותר מכל המהלכים של האיחוד האירופי עד כה, לפחות לא מבחינת ההשפעה על היכולת של פוטין להמשיך במלחמה. צריך להבין שבאירופה מסתמכים בעיקר על גז, והסיבה לכך היא הרצון להישען עליו בתור אנרגיית מעבר, ירוקה יותר מהנפט".

מחד, מדינות האיחוד אחראיות להכנסה של 23 מיליארד דולר לרוסיה - מדי חודש, עבור הנפט הגולמי, ומכאן שלחרם שהוחלט תהיה פגיעה ברוסיה ובכלכלה שלה. אנליסטים ברחבי העולם מעריכים כי בזכות הנחות שתציע רוסיה על ייצוא מקורות האנרגיה שלה, היא תוכל עדיין למצוא גורמים בין-לאומיים שירכשו ממנה נפט וגז; אולם האנליסטים גם צופים ירידה ניכרת הן בהיקף המכירות והן בהכנסות, ברגע שהאמברגו ייכנס לתוקפו. 

מאידך, כפי שמציין לרון, ההכנסות הרבות לרוסיה ממשיכות לזרום מאירופה, עבור הגז, שזורם גם הוא בכיוון ההפוך. היקף ההכנסות הללו מוערך בכ-390 מיליון דולר מדי יום. 

מה לגבי אירופה עצמה?

מדינות אירופה מסתמכות עד מאוד על הדלקים שמגיעים מרוסיה. הנפט הגולמי , שעל היבוא שלו הוטל האיסור, מהווה 27% מכלל יבוא הנפט הגולמי לאירופה. המחיר הכלכלי, כך טוענים בכירים, יהיה גבוה; בין היתר בעקבות עליית המחירים של מקורות אנרגיה אחרים כמו גז.

אלא שד"ר לרון מתאר שעד כמה שירצו באיחוד להתנתק מהתלות בגז הרוסי, אין מדובר בצעד שניתן לממש בתקופה קצרה של כמה חודשים. "גז מצריך תשתית, הרבה יותר משנפט מצריך. זה בגלל שיש לו תכונות אחרות. הוא מצריך צינורות ויחסים ארוכי טווח מבחינת המדינות. אם הגז מונזל, הוא דורש תשתית אף יותר מורכבת. במקרה של אירופה, כמו מדינות המפרץ הפרסי וארה"ב, עדיין אין תשתית משמעותית כזו".

כך או כך, עוד לפני כניסת החרם לתוקף, ניתן לומר שלמהלך יהיו השלכות של ממש על רוסיה (גם אם עדיין לא על מהלך המלחמה עצמה), אולם לא פחות מכך - גם על אירופה. הניתוק מאנרגיה רוסית מעצים את החשש מפני מחסור, ומפני החרפתו של משבר האנרגיה. לא בכדי פנו האירופים ישירות למדינות שעשויות להוות יצואניות אלטרנטיביות למקורות האנרגיה שלה – ובהן גם ישראל.