כמעט 250 רבנים ודיינים מכל רחבי אירופה התכנסו השבוע בברלין. הפעם האחרונה שנערך כינוס כזה על אדמת גרמניה הייתה כנראה לפני המלחמה ההיא. הרבה השתנה מאז, אבל נראה שלא מעט דברים נותר כשהיו. על שולחנם של ראשי הקהילה היהודית מונחות גם היום סוגיות שנראה היה שכבר לא יחזרו לסדר של יומם יהודי הגולה, אבל הן חזרו. בגדול.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יום שני השבוע. ערב קר, קר מאוד, בברלין. אנחנו עושים את דרכנו לשער ברנדנבורג. צעדה לציון 75 שנה לליל הבדולח. חמישה אוטובוסים מלאים נוסעים בבירת גרמניה, מוקפים בניידות משטרה שחוסמות את הגישה לכל ציר שבו אנחנו עוברים. מרוקנות עבורנו את הרחובות, מרחיקות כל איום שיכול לצוץ, כל רבע פרובוקציה.
כל צעד שאנחנו עושים מלווה בעשרות אנשי אבטחה משירותי הביטחון המקומיים והישראליים. זאת נוסף על צוות הביטחון הקבוע של הקהילה היהודית בברלין. כך זה היה בערך במשך שלושה ימים.
"האם יש עתיד ליהודים באירופה?"
זו השאלה שהתנוססה בענק מעל בימת הדינר שנערך ביום השני לוועידה במרכז הכינוסים שבמוזיאון היהודי. שאלה שאני, שעוד רגע עולה על מטוס בדרך הביתה לישראל, התקשיתי לעכל. אבל עם השאלה הזו מתעמתים, ברמה היומיומית, לא מעט יהודים שחיים ביבשת.
"אירופה 2013 היא מקום בטוח ליהודים. מקום שבו העם היהודי רצוי", אמר מזכיר האיחוד האירופי ממש באותו שבוע שבו מתפרסם הנתון הבא: 1 מכל 5 יהודים באירופה חווה תקיפה על רקע אנטישמי. את הנתון המדאיג הזה לא פרסמו ראשי הקהילות היהודיות, אלא סוכנות האיחוד האירופי לזכויות יסוד.
"אין ספק שיש היום לא מעט יהודים שחוששים להסתובב בהרבה מאוד מקומות באירופה. הרבה יותר מבעבר. חלקם יתאמצו יותר להסתיר את יהדותם ולהימנע מהשתתפות באירועים המזוהים עם הקהילות היהודיות" סיפר לי אחד מרבני הקהילות במזרח היבשת.
ובמקביל לכל זה, ואולי כחלק מאותה תמונה, לראשונה מאז מלחמת העולם נשקלת ברצינות ובקול רם האפשרות לשלול מיהודים לערוך ברית מילה ולבצע שחיטה כשרה. די באלה כדי להבין שיש פער גדול, גדול בהרבה מכפי שבכלל ניתן לתפוס, בין המילים שבהן בוחרים ראשי האיחוד, בטח ובטח בהנהגה הגרמנית, לבין הקולות הבוקעים ועולים מהשטח.
חלק ניכר מיהודי אירופה הם אמידים מאוד, לרוב מבוססים בהרבה משכניהם, חלקם מקורבים מאוד לשלטונות ובעלי השפעה רבה בתחומים שונים ועדיין, בכינוס כזה, בשנת 2013 ניצבת שוב השאלה המהדהדת האם יש להם מקום באירופה.
"מי האמין שיהודים יצטרכו להילחם שוב בחוקים נגד ביצוע ברית מילה?"
אחרי הסערה שהתחוללה בחודשים האחרונים באירופה סביב נושא קיום טקס ברית המילה היהודי, שאף הגיעה עד לבית המשפט, התחייב השבוע מזכ"ל מועצת האיחוד האירופי תורביורן יאגלנד, כי יהודים ימשיכו לקיים את מנהיגיהם באין מפריע בכל מדינות האיחוד. "אירופה לא תאסור את ברית המילה. ההחלטות האחרונות באירופה נבעו מחוסר ידע".
"בשנים האחרונות, האנטישמיות חזרה במלוא עוזה, ברית מילה ושחיטה, שני עקרונות יהודיים בסיסיים, מאוימים", אמר במהלך הוועידה הרב פנחס גולדשמיט, רבה הראשי של מוסקבה וּנשיא הוועידה. "ההתקפות הללו מקורן בחוסר סובלנות כלפי מיעוטים דתיים, אנטישמיות ואיסלאמפוביה. לעיתים קרובות, הן מלווות בהצהרות גנאי נגד ישראל. אני מוכן לקחת את הדברים צעד אחד קדימה ולהצהיר כי הקמפיין החדש נגד מנהגים יהודיים באירופה הוא אנטישמיות מסוג 'פוליטיקלי קורקט' באירופה, ומוסווית בדאגה לזכויות האדם והחי. מרלן רופרכט, שהציגה את החקיקה במועצת אירופה, אמרה במפורשות כי 'ברית מילה הוא הצד החשוך של היהודים'". והוסיף כי "ישנם המתנגדים לברית מילה מטעמים בריאותיים. אבל אף אחד לא מתנגד לניתוחים קוסמטיים מטעמים בריאותיים, למרות שהם לא נחוצים לחלוטין. אולי ניקוב עגילים גם צריכה להיאסר, או חופשות סקי לילדים מחשש שייפגעו? זוהי צביעות".
כדי להילחם בצורה מאוגדת בנושא הוחלט לקראת הוועידה על הקמת איגוד מוהלים באירופה (UME) שיעבוד כארגון יציג לכל דבר וישמש כגורם רשמי לניהול המגעים מול הרשויות, בין היתר בניסיון להגיע להסכמה על סוג של רגולציה מוסכמת בנושא באירופה.
הארגון כבר החל בגיוס לוביסטים ויחצ"נים לחזית התקשורתית והפוליטית בכמה מדינות.
שלא לייחוס, אמר לי אחד הרבנים המעורים מאוד במגעים עם ראשי האיחוד שבשיחותיו עם מקבלי ההחלטות הובהר יותר מפעם אחת שאין לראשי הקהילה היהודית כל התנגדות להגברת הפיקוח ולהקשחת הסטנדרטים הרפואיים לצורך השמירה על בריאותם של התינוקות אולם לדבריו השיחות גלשו במהרה למהות האקט ופחות לצדדים הטכניים.
"מי האמין שנצטרך שוב להילחם בחוקים נגד ביצוע ברית מילה? אבל זה המצב ואיתו אנחנו צריכים להתמודד". ומה יקרה אם לא תצליחו? שאלתי. "עזוב, אני לא רוצה לחשוב על זה אפילו". ובכל זאת, לחצתי, "יהודי לא יוכל לחיות במקום שבו הוא לא יוכל למול את בנו בגלוי, הימים האלה עברו".
באופן מוזר למדי, חברו להן זו לזו, היהדות והאסלאם זו לזו למלחמה משותפת בחוקים הפוגעים במקביל בשתי הדתות. נראה שלפעמים כל מה שצריך זה אויב משותף. לפחות בענייני מילה זה עובד. תנסו להזכיר את השם "ישראל" ותראו כמה מהר קורסת האידיליה. מצד שני למה שמישהו מהצדדים ימהר להזכיר את השם המפורש. מי שנלחם על עתידו כיהודי באירופה כנראה לא מתכנן לצאת ממנה בקרוב.
למי למי יש יותר כבוד
זה היה מפגן כוח חסר תקדים שנועד בין היתר להעביר מסר ואמירה גם לזרמים הליברליים המשמשים כיום כתובת רשמית ויציגה בעבור חלק גדול מהרוב היהודי, החילוני, באירופה. ולא פחות מזה מול מרכז רבני אירופה המאגד תחתיו את שליחי חב"ד למדינות היבשת, הפועלים לגבש תחת פעילות תנועת חב"ד מוסדות חינוך ודת, מערכי קהילה אלטרנטיביים ובעיקר מנסים לשאוב חלק מהתקציבים והתרומות מבעלי ההון בקהילות השונות.
הבמה המרכזית נוצלה לציון עשור ליסוד ארגון הרבנים האורתודוקסיים בגרמניה - ORD. ארגון שמטרתו העיקרית בעשור הבא הינה להצליח לקבל לידיו את הנפח העיקרי של הפעילות היהודית באירופה, מקליטת מתפללים בשבתות וחגים ועד חתונות וגיורים.
במובן הזה נראה היה שהבעיות מבית הטרידו את המשתתפים לא פחות מאשר הבעיות מחוץ. מבחינה היהדות האורתודוכסית, העובדה שחלק גדול מהפעילות הדתית - מסורתית מתבצעת על ידי רפורמים הינה סכנה קיומית לא פחות מהאיום האנטישמי.
בניסיון להגביר את הלגיטימיות של הארגון התגייסו שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו לחזק את ידם של הרבנים האורתודוכסיים כדי להעביר מסר ברור ליהודי התפוצות, ולא פחות לרשויות האמונות על חלוקת התקציבים בין הדתות - זו ההנהגה הרבנית האמיתית. מבחינתנו זו הכתובת הנכונה למי שרוצה "יהדות אמיתית".
לשם כך נחתמו אמנות והסכמים לשיתופי פעולה, חלקם פרקטיים וחלק ייצוגיים במהותם, בין הרבנות הראשית לישראל לבין רבני הוועידה.
אפליקציות נגד התבוללות
רבנים חרדים חבושי מגבעות ולבושי חליפות למהדרין שאוחזים בסמארטפונים זה מחזה שלא היינו זוכים לראות בכינוס דומה שהיה נערך בארץ. אם היה נערך. לא שאין להם, לרבים מהם יש גם יש אבל בארץ הם ידאגו להסתיר את המכשיר הטמא והמושמץ היטב. לא כאן.
ההפתעה הגדולה באמת הייתה כשגילינו שפה בברלין לקחו את כל זה צעד אחד קדימה. נשיא הוועידה, הרב פנחס גולדשמידט, הצהיר על תחרות אפליקציות שיקרבו את צעירי היהודים באירופה ליהדות. את אלה שכבר לא מגיעים לבית הכנסת עם ההורים בחגים ולא לומדים במוסדות יהודיים.
"זה לא שאני בעד אייפון", אמר הרב. "גדולי ישראל אמרו את שלהם ואנחנו מבטלים את דעתנו בפניהם, אבל אם זה המצב צריך להפיק ממנו את המרב. אם הנוער מתקשר באפליקציות וסמארטפונים נגיע אליו בערוץ הזה. כל מה שישאיר אותו מחובר ליהדות", הסביר.
במסגרת המיזם יחולקו פרסים בסך 62 אלף יורו למפתחי אתר או אפליקציה המשרתת את הרעיון של 'תיקון עולם', הפרס הראשון בסך 26 אלף יורו יוענק על ידי חבר השופטים הכולל גם אחד ממייסדי ההייטק הישראלי יוסי ורדי, למפתח האפליקציה השימושים והיצירתית ביותר בתחומים קהילה ויהדות, מעדכונים על משרות פנויות בתוך הקהילות ועד איתור בית כנסת או מקווה. במלחמת דת, כמו במלחמת דת, כל האמצעים כשרים, אפילו סמארטפונים.
הכותב היה אורח הוועידה