חתן פרס נובל לספרות, הסופר הגרמני גינטר גראס הצליח לעורר זעם רב בגרמניה ובישראל, לאחר שפרסם פואמה ובה הוא טוען כי ישראל מסכנת את שלום העולם.
גראס, שספרו הידוע ביותר -"תוף הפח" - יצא לאור בשנת 1959, פרסם את השיר "מה שצריך להיאמר" בעיתון הגרמני "סודוייטשה צייטונג" ובמספר עיתונים הוספים באירופה. בשיר הוא מבקר בחמורה את עמדתה של ישראל מול תוכנית הגרעין של אירן ומכה על חטא, על כך שלא תקף את ישראל קודם לכן.
"מדוע המתנתי עד לגיל המאוחר הזה , עם טיפת הדיו האחרונה שלי כדי לומר: המעצמה הגרעינית הישראלית מסכנת את שלום העולם השביר גם כך?", כותב גראס פואמה. הסופר בן ה-84 ביקר גם את מדיניות ממשלת גרמניה, שמוכרת צוללות לישראל. בשירו קרא גראס ל"לפיקוח צמוד ורצוף של הפוטנציאל שבגרעין הישראלי והאירני בעזרת גופים ששני הצדדים מאשרים".
"זו מסורת אירופאית להאשים את היהודים לפני חגיגות הפסח בטקסי רצח"
הפואמה של גינטר גראס עוררה זעם רב בשגרירות ישראל בברלין. בפראפראזה על שמו של השיר מסרו מהשגרירות כי "מה שחייב להיאמר הוא שזו מסורת אירופאית להאשים את היהודים לפני חגיגות הפסח בטקסי רצח".
"פעם אלו היו ילדים נוצרים, שעל פי הטענה היהודים השתמשו בדמם כדי להכין מצות. היום אלו האנשים באירן שהיהודים רוצים למחוק. מה שעוד צריך להיאמר הוא שישראל היא המדינה היחידה בעולם שזכותה להתקיים היא סוגיה פתוחה לדיון. זה היה נכון בימים בהם היא הוקמה וזה נכון היום. אנו רוצים לחיות בשלום עם שכנינו. אנו לא מוכנים לקבל את התפקיד שגינטר גראס מנסה לתת לנו כחלק ממאמצי העם הגרמני להשלים עם עברו".
הרוב המכריע של העיתונות הגרמנית סירב תחילה לפרסם את הדברים של גראס. גם במשרדה של הקנצלרית מרקל לא אהבו את הדברים וטענו שהוא מתקשה להבין עניינים מדיניים. "לרוב הוא טועה", נאמר בהודעה. הפובליציסט הנריק ברודר כתב ב"די-וולט" כי "לגראס תמיד היו בעיות עם היהודים, אבל הוא מעולם לא הצליח להבהיר את זה באופן כל כך ברור כמו בפואמה הזו".