אסור לטעות בחיוך הכובש שלו, בנימוסים ובסבלנות, כי רפאל נדאל, עד לא מזמן הטניסאי מספר אחת בעולם, יהפוך בסוף השבוע הבא, ערב ראש השנה, לכאב הראש הגדול של נבחרת ישראל בטניס, במסגרת חצי גמר גביע דיוויס. אבל לפני שזה יקרה הוא מעניק ריאיון בלעדי לחדשות 2.
כשנשאל אם הוא מכיר את שחקני הטניס בישראל, ענה נדאל שהוא יודע הרבה מאוד עליהם. "שיחקתי נגד (אנדי) רם ו(יוני)ארליך הרבה פעמים במשחקי זוגות, ואת דודי סלע אני מכיר מאז היה בן 12", הוא משיב.
נדאל, רק בן 23, אבל נמצא בצמרת הטניס העולמי כבר יותר מארבע שנים. הוא טופח מילדותו באי מיורקה כיהלום במגרש הטניס. בשנה שעברה, על הדשא בווימבלדון, נדאל עשה את מה שנחשב לבלתי אפשרי - הוא ניצח את רוז'ה פדרר השווייצרי במשחק גמר היסטורי, ונישל אותו מהפסגה.
פדרר זכה עד עכשיו 15 פעמים בגראנד סלאם, ואילו נדאל זכה שש פעמים עד היום. למרות הניצחון ההיסטורי, נדאל לא מאמין שיעבור את השיא של פדרר שזכה יותר פעמים מכל אדם אחר. "יהיה מוזר מאוד אם שני שחקנים יגיעו להישג הזה רק בתוך חמש שנים", הוא מסביר.
במגרש של הגדולים
עד היום הוא הרוויח יותר מ-25 מיליון דולר רק מהשתתפות בטורנירים. וזה עוד הכסף הקטן לעומת חוזה הפרסום שיש לו עם המאמצת הראשית, חברת נייקי. למרות רשימת הכוכבים שזכו לעבוד עם החברה, נדאל מצטנע: "לא נראה לי שאפשר להשוות אותי לשחקנים בקנה המידה הזה", הוא אומר.
את החודשים האחרונים בילה נדאל בעיקר במרפאות ובטיפולים. שנים של שחיקה על המגרשים גרמו לו לדלקות קשות בשתי הברכיים. קשה שלא להבחין בקילוגרמים שהשיל ממשקלו. אולי כדי להפחית את העומס על הברכיים ולמנוע חזרה על הפציעה.
בימים הקרובים הוא ינסה שוב לאיים על מעמדו של פדרר. כשיסיים את משחקיו בניו יורק, הוא יתמקד אך ורק בהתמודדות של ספרד נגד ישראל. נקווה שנצא מזה בשלום.