מי שלא ביקר באיסטנבול בעשור האחרון לא יזהה אותה: רכבת תחתית חדשה, נמל תעופה חדש ועוד אחד בדרך, כבישים מהירים ועכשיו - גם מנהרה שתחבר בין שני חלקי העיר, ובין אסיה לאירופה. ארדואן כבר היום הוא המנהיג הטורקי הבולט מאז אטאטורק, האם ניתן לומר שבטורקיה קם סולטן חדש?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מאז התיישבו בני האדם לגדות מיצר הבוספרוס, מעבר ימי אסטרטגי בין מזרח ומערב, המיצר היה המכשול העיקרי במעבר שבין חלקי העיר והיציאה היחידה של רוסיה מהים השחור לים התיכון. השליטה על המיצר הביאה לטורקיה את כרטיס הכניסה לנאט"ו, בתקופת הגוש המזרחי שאחרי מלחמת העולם השנייה.
המיצרים היו אתגר מתמשך למיטב המהנדסים בכל התקופות, שחיפשו דרכים להקל על המעבר. במהלך השנים עברו על ספינות, והגשר הראשון נחנך רק ב-1973. 15 שנים מאוחר מכן נחנך גשר נוסף, שגם הוא במהרה נסתם בפקקים האיומים של העיר הענקית, בה מתגוררים יותר מ-15 מיליון בני אדם. מדי יום חוצים את הבוספרוס יותר משני מיליון בני אדם.
הפיח חיים ברעיון בן 150 שנים
מי שהפיח רוח חיים בתכנית לכריית מנהרה מתחת למיצר, תכנית שהגו העותומנים לפני 150 שנים, היה ראש הממשלה ארדואן. עומקה 60 מטרים והיא נבנתה בתוך תעלה תת ימית שנכרתה כדי להכיל אותה. כריית המנהרה נמשכה 10 שנים, ובמהלכה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים נדירים, באדמה העתיקה של איסטנבול. המהנדסים אומרים שהמנהרה חסינה לרעידות אדמה - תנאי הכרחי במיקום הסיסמולוגי הבעייתי של העיר.
מתנגדיו של ארדואן אומרים כי פתיחת המנהרה, ביום העצמאות הטורקי, נועד לצרכים פוליטיים. כבר ביום ההפעלה הראשון אירעה תקלה במערכת, והתנועה במנהרה הושבתה לכמה שעות. המנהרה היא חלק מפרויקט תחבורה ציבורית ענק באיסטנבול, שכולל גשר שלישי על הבוספרוס. ארדואן בונה את המבנים המגלומניים הללו, גם לטובת תושבי העיר וגם - לטובתו.