לכל עיתונאי יש את רגע השיא שלו ובמקרה של העיתונאית הוותיקה ברברה וולטרס, רגע השיא היה גם רגע של שפל. ב-1976 וולטרס היא האישה הראשונה שמקודמת לתפקיד מגישת המהדורה המרכזית. בפועל, עמיתיה לעבודה רחשו לה בוז. היא הלכה כל יום לעבודה בידיעה שחבורה שוביניסטית לא רוצה אותה בקדמת הבמה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני קצת מתקשה להחליט מה לומר לכבוד בואך", אמר לה הארי ריזנר שהגיש לצידה את החדשות ברשת ABC בהופעת הבכורה שלה. "מבלי להישמע סקסיסטי ולהגיד: 'את מאירה את החדר' או להתנשא ולהגיד: 'זה היה ראיון לא רע'. החלטתי לקבל את פנייך כפי שהייתי מקבל את פניו של כל עמית נכבד ומוכשר, לא משנה מה מינו. מדדתי את משך האייטמים שלך ושלי הערב ואת חייבת לי ארבע דקות", עקץ אותה ריזנר.
ריזנר חש מושפל נוכח התוספת הנשית שהוצמדה לו. הוא רצה להמשיך להגיש את החדשות לבדו. "הייתי כל כך אבודה ואומללה", נזכרת וולטרס בימים ההם. "הם התבדחו על חשבוני והתעלמו ממני. אף אחד לא דיבר איתי. הייתי כל כך בודדה, הלכתי ונכשלתי וקראתי על כך בכל עיתון ומגזין".
וכשלכל ההשפלות הללו התלוותה הצקצקנות של לפני עידן הטוקבק, על המשכורת שלכאורה שולמה לה - מיליון דולר בשנה, היה זה הרגע בו הבינה שהיא צריכה לעשות הכול לבדה.
"אז התחלתי לקיים ראיונות מחוץ לאולפן", היא מספרת. "מחוץ לאולפן הראיונות היו שלי ואז יצא לי מוניטין טוב על היותי עיתונאית של ממש, אבל גם מוניטין של שתלטנית". הראיונות המוצלחים שערכה הפכו אותה לגברת הראשונה של הראיונות הגדולים, עם חיבה מיוחדת לנשיאים, מלכים ודיקטטורים שונים - ממועמר קדאפי ובוריס ילצין ועד רונלד רייגן ומוניקה לוינסקי.
חוזרת אל תקרת הזכוכית
ברברה וולטרס פורשת בחודש הבא בגיל 84 ואת 50 שנות הקריירה שלה יהיה יומרני לסכם בכתבה אחת. ובכל זאת, במילותיה של האישה שהצליחה לגרום לכולם לדבר, היא חוזרת שוב ושוב אל תקרת הזכוכית.
לא תאמינו איך נראתה פינתה הראשונה בתכנית בוקר בשנת 1966, כשקידמה תרופה נגד צרבות. "הוא רצה לראיין לבד", נזכרת וולטרס בימיה הראשונים על המסך בהם כונתה על ידי המגיש "הבחורה הזאת". "גם אני רציתי לעשות משהו, ובתקופה ההיא הייתי כבר מעבר למגישת תה". ריזנר ביקש מנשיא רשת הטלוויזיה כי וולטרס לא תורשה להשתתף בראיון עד שישאל שלוש שאלות, והאחרון נתן את הסכמתו.
כעבור עשר שנים, ההשפלות הקטנות נשכחות כשהראיונות צוברים תאוצה. באותו הזמן, במזרח התיכון מתרקם לו אירוע גדול, אירוע חריג שייצור תחרות גדולה בין רשתות הטלוויזיה השונות - ביקורו של נשיא מצרים סאדאת בישראל. וולטרס ששהתה בתל אביב כדי לראיין את משה דיין, שבה לבית המלון שם יצר עימה קשר המפיק שלה רו נולג'. "וולטר קרונקייט בקהיר, ג'ון צ'אנס בדרך לשם. תגיעי לשם", פקד עליה נולג'.
רגע לפני שנשיא מצרים המריא לישראל, וולטר קרונקייט מרשת CBS מצליח לחבר בלוויין הזמנה ישירה מבגין לסאדאת. וולטרס נמצאת בפיגור. "הם לא ממש שמחו לראות אותי", מספרת וולטרס. במטוס, היא העבירה פתק לראש הסגל של סאדאת ובו שאלה: "אחרי שהנשיא סאדאת ינאם בכנסת, האם הוא יסכים להתראיין אצלי?" היא הציגה בפניו אפשרויות באם יסכים: לבד או עם ראש הממשלה בגין. סאדאת הסכים להתראיין לבדו, אך וולטרס רצתה לראיין אותם יחד.
כשסדאת נוחת על אדמת ישראל, וולטרס רצה בעודה מתנשפת ואחרי הנאום בכנסת פונה לבגין בתחינה לקיים ראיון משותף. בגין, שהתכונן לשכב לישון יצא את חדרו ופנה אליה: "אמרתי לאנואר סאדאת - למען חברתנו ברברה, תסכים לעשות את הריאיון יחד? הוא השיב בחיוב". וולטרס השיבה לו: "אתה הסוכן הכי טוב שהיה לי אי פעם". היה זה הריאיון הראשון והאחרון שהעניקו יחד לכלי תקשורת.
ידידים קרובים גם מישראל
דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, הפך להיות אחד החברים הקרובים ביותר של וולטרס כששירת את מדינת ישראל בניו יורק. "ביתה הפך להיות כמעט הבית השני שלנו", הוא משתף באופי היחסים המיוחדים עם העיתונאית. "פגשתי בביתה מספר שגרירים זרים שבאופן רגיל לא היו נפגשים עם השגריר הישראלי". ביתה של וולטרס שימש כמעין מקום מקלט עבור אישים כמו גילרמן, מקום בו ניתן לפגוש אנשים מעניינים ולקיים שיחות בשלל נושאים.
כוחה, כך נראה, עדיין במותניה, מה שמוביל את כולם לשאול את השאלה: מדוע לפרוש? "היא אמרה לי תשמע, אם עכשיו יארגנו לי ריאיון עם פוטין, העורכים יעדיפו איזה רוצח סדרתי או איזה אנס ילדות, או פליט ריאליטי. זה מאוד חרה לה", מספר גילרמן על האופן בו היא מקבלת את התמורות באופי אמצעי התקשורת.
"אין לי לוח זמנים"
הטלוויזיה של ימינו, ללא ספק נראית אחרת. אין פחיתות כבוד, גם לא בתכנית אירוח קלילה של אחר הצהריים בה היא משתתפת. רגע לפני שהיא נפרדת מהתכנית The View ומרשת ABC כולה, היא עצמה, בשיחה מיוחדת מניו יורק מודה שהיא מתרגשת: "זו הפעם הראשונה שאין לי לוח זמנים", זו הפעם הראשונה שאני לא יודעת מה אעשה". "אני אצא לטייל, אלך למסעדות. אשתה כוס יין או כוס קפה ואהיה תיירת", היא משתפת אותנו בתכניותיה העתידיות.
"כיום אני לא חושבת שרוב הצעירים צופים כל כך הרבה בטלוויזיה", מנסה וולטרס לנתח את האופן בו העיתונות של היום שונה מהעיתונות בזמנה. "כבר אין תכניות עומק של אקטואליה. היום עוסקים הרבה יותר בפשע ותעלומות ולמרות שיש יוצאים מן הכלל, כבר אין יותר תכניות של ראיונות. לכן, העבודה שלי השתנתה", היא מסכמת.