שנת הלימודים תשע"ד הסתיימה, ועבור תלמידי תיכון רבים - הרגע שהם ייקחו עמם הלאה הוא הטיול השנתי האחרון של כיתה י"ב, מעין הזדמנות אחרונה לטייל עם כל השכבה לפני שכל אחד ממשיך לדרכו בחיים. תלמידי ישראל יוצאים לאילת, למדבר יהודה או לגולן וישנים בחדרים או בשטח - אבל מה עושים בשאר העולם? מה המסרים החינוכיים של הטיול וכמה ההורים משלמים?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יש בתי ספר בעולם שהמסר החינוכי היחיד בטיול שלהם הוא פשוט לעשות כיף. גם המחיר בהתאם. "נסענו לשבוע סקי בהרים", סיפר יגיל שוהם, תלמיד כיתה י"א בבית הספר האמריקני באיטליה. "ישנו במלון שלושה או ארבעה כוכבים, והמחיר היה בין 1,500 ל-2,000 דולר. נסענו בערך 7 שעות ברכבת ובאוטובוס כדי להגיע". בשנה הבאה שכבתו של יגיל צפויה לבלות סוף שבוע באי אלבה -רק 10 שעות נסיעה ברכבת ובמעבורת.
פדריקה בילו, סטודנטית בת 20 מרומא שבאיטליה, זוכרת היטב את הנופים והמראות מהטיולים השנתיים שלה. "אני זוכרת שנסענו לארמון גדול שנמצא בעיירה קסינו, בערך באמצע הדרך לנאפולי", שיחזרה את טיוליה ביסודי. "זה ארמון גדול שבו נערכו קרבות במלחמת העולם השנייה. נסענו גם לווילה ד'סטה, וילה עם פארק שיש סביבה הרבה מאוד מזרקות ומים. נסענו גם לעיר לאטינה, דרומית לרומא".
כמו בישראל, גם באיטליה נהוג להיפרד מההורים בלילות בטיולים השנתיים של חטיבת הביניים. "בדרך כלל נוסעים לערים גדולות", אומרת פדריקה. "אני זוכרת את הטיול לפירנצה, לחבל אומבריה, למילאנו בכיתה י', שם ישנו שלושה לילות. ככל שאתה בכיתה יותר גבוהה, הטיול רחוק יותר".
גם באיטליה, הטיול האחרון של התיכון הוא משהו מיוחד. "בשנה האחרונה של התיכון נוסעים למדינה אחרת באירופה", סיפרה בילו בגעגוע. "אנחנו נסענו באוטובוס דרך למילאנו ומשם ברכבת לשבוע בפריז. שמעתי שהיום כבר מקובל לטוס. ישנו שם במלון, ראינו המון מוזיאונים ואתרים מפורסמים כמו מונמארטר, נוטרדאם, הלובר ומרכז פומפידו. חלק מאיתנו כבר היו בני 18 ויצאו לבד בערב, בלי המורים. זה טיול שהיו בו כמה רגעים שלא אשכח".
בין מנהטן לדיסניוורלד
בארצות הברית הברית הגדולה מסלולי הטיולים השנתיים מגוונים מאוד. "נסענו לגן החיות לכמה שעות, ליום שלם בדיסניוורלד", סיפר רעמסס קרדונה, שלמד בתיכון ברברה גולדמן במיאמי. "היינו צריכים לשלם לא מעט כסף בשביל זה".
גם צפונה משם, בניו יורק, לא ממש ישנים באוהלים במדבר. "הטיול שלי בכיתה ח' היה לבירה וושינגטון - ארבעה ימים ושלושה לילות", סיפרה יעל, בת 15 ממנהטן. "שילמנו 700 דולר על הלינה במלון הילטון".
בטיולים השנתיים בסרביה מנסים לשים דגש על ערש התרבות המערבית באמצעות ביקור במדינות השכנות למדינה הקטנה שבבלקן. תלמידי ישראל יכולים רק לחלום על אישור ביטחוני לטיול במצרים או בירדן. "נתנו להורים לבחור לאן ניסע בטיול אחרון - לאיטליה, לבודפשט שבהונגריה או ליוון", סיפרה אנה, שלמדה בתיכון בסרביה. "ההורים בחרו יוון. היינו שם שישה או שבעה ימים אחרי שנסענו באוטובוס מבלגרד לאתונה. להרבה אנשים זו הייתה הפעם הראשונה שהם יוצאים מסרביה".
אנה ציינה כי בסרביה ההורים תמיד משלמים על הטיול השנתי, אך התלמידים מגייסים כסף כדי לממן את הנסיעה למי שלא יכול להרשות לעצמו. "לטיול הזה ליוון חיכינו כל השנים", אמרה. "ביקרנו בהרבה מוזיאונים של ארכאולוגיה ביוון".
9 ימים בג'ונגל
תלמידים מבית ספר בעיר סאן כריסטובל דה לאס קסאס שבמקסיקו נהנים מטיול לכמה מאתרי הטבע והארכיאולוגיה המרשימים בעולם. אחרי 17 שעות של נסיעה מבית הספר, הם מגיעים לחצי האי יוקטן. הים הקריבי היפהפה מצד אחד, ועל היבשה - הג'ונגלים, הפירמידות והערים הנטושות של בני המאיה. והמחיר? 900 דולר.
תלמידי בואנוס איירס שבארגנטינה לעומתם לא ממש מרחיקים לכת. "נסענו לטבע, לסיירה דה לה ונטאנה - רכס הרים שנמצא כאן במחוז בואנוס איירס", סיפרה מאלן, בוגרת תיכון מארגנטינה. ישנו ארבעה ימים בחדרים של אכסניה". המורים לא שכחו לגמרי שמדובר במסגרת חינוכית, ובסוף הטיול התלמידים נדרשו לכתוב חיבור על רכס ההרים המרהיב.
לתלמידי ישראל יש אולי הרבה במה לקנא בתלמידי העולם, אבל לא בכולם. אם הישראלים יוצאים לטייל עם מאבטחים בשל חשש ביטחוני, בסין גם זה לא מספיק בטוח. "רוב בתי הספר בסין לא נוסעים רחוק, אלא ליום או אפילו חצי יום של פעילות חברתית או ביקור במוזיאון, בגלל שלכולם חשוב הביטחון", מסביר איציק שי, איש הרדיו הבינלאומי של סין בשפה העברית. "בבירה בייג'ינג יש קרן חינוכית שמממנת את הטיולים, אבל במחוזות אחרים בדרך כלל ההורים משלמים על הטיולים".
ויש מי שלא יוצא לטיולים שנתיים בכלל. דווקא בפינלנד, שפעמים רבות מוזכרת כמודל לחיקוי בכל הקשור לחינוך ולהישגי התלמידים, אין טיול שנתי. הכנסייה מארגנת טיולים בחופשים והתלמידים יכולים כמובן לאסוף כסף ולצאת ליום או יומיים של כיף, אבל מדובר ביוזמות מקומיות ולא בטיול שנתי מטעם בית הספר.
בהכנת הכתבה השתתפו עמית ולדמן ומתן חצרוני.