ברזיל סוערת לקראת ההכנות לטורניר המונדיאל. אך לא בגלל ההתרגשות והשמחה אלא משום שרבים בקרב העם חשים אכזבה מהממשלה שלא קיימה את הבטחותיה. במדינה בה שיעורי העוני גבוהים ומערכת השירותים לאזרח טעונה שיפור, התאכזבו התושבים לגלות כי כספי המסים ששילמו נשפכו כמים והושקעו בפרויקטים ללא עתיד. וכל העת מהדהדת השאלה: בסוף, למי מיועד המונדיאל הזה בכלל?
רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
דבר אחד טוב כבר יצא מהמונדיאל בברזיל - הסטריאוטיפ לפיו העם הברזילאי מתעניין רק באהבה, קרנבל וכדורגל, התנפץ. שבועיים לפני משחק הפתיחה של טורניר הכדורגל הבינלאומי, התמונות מברזיל מזכירות יותר מחנה פליטים בזמן האינתיפאדה. במדינה מתקיימות הפגנות בלתי פוסקות בהן נשמעות הקריאות "לא יהיה מונדיאל" והשלט הפופולארי הוא: "פיפ"א לכי הביתה!". רק השבוע שבתו נהגי האוטובוס, השוטרים והמורים. המוני אזרחים התעוררו בשנה האחרונה והבינו שמשהו במדינתם עקום.
"זה אבסורד לראות את הממשלה שלנו מבזבזת מיליארדי ריאל על טורניר כדורגל", זעם מפגין המחופש לבאטמן. "האירוע מביא רווחים רק לפיפ"א, לאנשי עסקים ולפוליטיקאים מושחתים בזמן שהאוכלוסייה עדיין זקוקה באופן נואש לחינוך, תחבורה ציבורית נורמלית, ביטוח בריאות ורווחה".
"אם בדרך כלל בתקופות האלה כל הרחובות מעוצבים והכל צבוע בצהוב-ירוק ואנשים מתלבשים עם חולצות של ברזיל, השנה ממש לא רואים את זה", סיפרה רנאטה מלכס עיתנאית מריו דה ז'ניירו והוסיפה: "הברזילאים קצת אדישים וקצת כועסים".
לפני שבע שנים, כאשר הוכרז כי ברזיל תארח את המונדיאל בשנת 2014, הכל נראה ורוד. האירוע הכי גדול בעולם מגיע למדינה שכל כך אוהבת ומזוהה עם כדורגל, מדינה שנמצאת בצמיחה כלכלית. הממשלה הבטיחה לברזילאים שהמונדיאל יעלה רק שלושה מיליארד דולר שרובם ימומנו מכסף פרטי. אך שילוב של החלטות גרועות, שחיתות וביורוקרטיה, הביאו לכך שההוצאות תפחו בהרבה. האצטדיון החדש בבירה ברזיליה, מוקד להפגנות רבות בתקופה האחרונה, הוא דוגמה לכך.
"ברזיליה היא אמנם בירת ברזיל אבל היא עיר ממשל שאין בה קבוצת כדורגל בליגה הראשונה או השנייה", מסביר רועי רוזנבלט-ניר, שכיהן כנספח כלכלי בברזיל. "היא בנתה אצטדיון בעלות מטורפת של כמעט 700 מיליון דולר - האיצטדיון השני היקר בעולם אחרי וומבלי".
ועדת חקירה פדרלית מונתה כדי להבין את הפער שנוצר בין הצהרות הממשלה לבין התוצאה בפועל, וכדי להבין כיצד אצטדיון שהיה אמור לעלות 300 מיליון דולר עלה יותר מפי שניים. אך ברזיליה, היא רק דוגמה אחת. כדי להראות את המדינה בכל תפארתה, החליטו בברזיל לקיים את המשחקים ב-12 ערים שונות - עניין די מטורף כשמדובר במדינה בגודל של שמונה מיליון קילומטר רבוע. אם תרצו, למשל, להגיע מסאו פאולו למשחק במנאוס, תצטרכו לטוס חמש שעות. בערך כמו המרחק מתל אביב ללונדון.
בעיר מנאוס שנמצאת בלב האמזונס, בנו אצטדיון מפואר מאפס. עלות הפרויקט - 300 מיליון דולרים. 6,000 טון פלדה הובאו ממרחק אלפי קילומטרים, דרך נהר האמזונס. אחזקת האיצטדיון יקרה גם היא, עקב הלחות הגבוהה שמגיעה לכמעט 100%. וכל ההשקעה הזאת היא עבור ארבעה משחקים בלבד שיתקיימו כאן. אחר כך, חושבים להפוך את המתקן המפואר הזה לבית כלא. כמו בברזיליה, גם במנאוס אין קבוצה שנמצאת בשתי הליגות הראשונות בברזיל.
"ברזיל השקיעה במונדיאל הזה כסף ציבורי בסך כ-11 מיליארד דולר", מסביר רוזנבלט-ניר. "היה מי שעשה חישוב שזו העלות השנתית של התוכנית שלהם לסובסידיות לעניים שנקראת 'בולסה פמיליה'. אז הם מתארים לעצמם מה אפשר היה לעשות עם הכסף הזה במקום להשקיע אותו באצטדיונים".
ההפגנות ההמוניות החלו כבר לפני שנה בערים שונות בברזיל. התמונה שמסמלת את המחאה היא גרפיטי של ילד רעב שכל מה שיש לו הוא כדורגל. המוטיב הזה חוזר פעם אחר פעם על גבי כבישים, גדרות ובמקומות שונים ברחבי המדינה. "האצטדיונים בסטנדרט של פיפ"א אבל בתי הספר בסטנדרט של ברזיל", אומרים השלטים המוחזקים בידי המורים השובתים. וכל הזמן מהדהדת השאלה: בסוף, למי מיועד המונדיאל הזה בכלל?
"זה לא עוזר בשום צורה לשרוף אוטובוסים, להרוס את האיצטדיונים, לשבור הכל כי בסוף אנחנו נצטרך לשלם על זה", אמר שחקן העבר פלה, שנשלח על ידי הממשלה להרגיע את העם. "גם אם גנבו לנו את הכסף כדי לבנות אצטדיונים ולרכוש אוטובוסים, בסופו של דבר אנחנו נצטרך לשלם כי אלו כספי המסים שלנו". הנשיאה דז'ילמה רוסף חנכה נמל תעופה משופץ כדי להכריז כי הנה - בזכות המונדיאל משפרים תשתיות לטובת העם. אך העם, לא ממש קונה את זה.
המחאה מתחילה להגיע גם לקונצנזוס האחרון - הנבחרת הלאומית. עשרות מפגינים חסמו את האוטובוס של הנבחרת במחנה האימונים סמוך לריו דה ז'ניירו. הם מאותתים שגם המשימה הלאומית - לזכות במונדיאל, פחות חשובה כרגע. דויד לואיז, אחד משחקני הנבחרת, צייץ בחשבון הטוויטר שלו שאם היה יכול היה מצטרף למפגינים.
זכייה במונדיאל, חוששים המפגינים, תוביל לחגיגות ענק שישכיחו את השחיתות, הבזבוז והשערוריות. במדינה שעבורה הכדורגל הוא דת, "אופיום להמונים", הם מקווים לסוג של גמילה. גמילה שתאפשר לברזילאים להתרכז בחינוך, בבריאות וברווחה. הפסד במגרש, כך נדמה, עשוי להיות דווקא ניצחון עבור רבים מאוד בברזיל. "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו רואים פה אנשים שמצפים שברזיל לא תזכה". אומרת רנאטה מלכס. "נמאס".