בכניסה לבית של ויקי לואן בפרוורי מלבורן אין שלט "זהירות כלב נושך", אבל כשמגיע הזמן לצאת לטיול כדאי לשמור מרחק.
ג'וני כבר בת 14. למרות השם הגברי מדובר בנקבה, אבל ויקי לואן לא הייתה בטוחה מה היה מינה כשהביאה את הזוחל המימי הביתה. ולא, היא לא חושבת שג'וני מסוכנת. השכנים דווקא כן, הם חושבים שויקי די מוזרה. ייתכן שהם מרימים גבה מפני שלג'וני יש גם חברים. למשל פראדין, תנינה רעננה קטנה ונשכנית שמתגוררת באמבטיה של ויקי. או דופיה - תנינה באורך 2.5 מטרים, נקבת תנין שחיה במים מלוחים.
"הרבה אנשים מבקשים ממני 'תיפטרי ממנה, היא יקרה מדי'. אבל אני אוהבת אותה. היא רק תינוקת, היא יפה, חיות נולדו כדי שנאהב אותם", אומרת ויקי ושולחת מבט אוהב לזוחלת הענקית בחצר האחורית שלה.
ואם התנינים לא מספיקים כדי להרחיק את המטרידים, יש גם נחשים. יש לה גם חתול סטנדרטי שמסתובב מפוחד בבית, למרות שעד כה לא נראו מריבות משפחתיות.
"זה מאוד מיוחד"
ויקי מסבירה מדוע היא אוהבת כל כך את בעלי החיים הללו: "הם קצת מפחידים וקצת קרים, אבל כשהם מתחממים, הם חמים. כשאחת החיות האלה באה אליך ויוצרת איתך קשר אתה יכול לחשוב - זה מאוד מיוחד".
ויקי אומרת שג'וני מאולפת, היא לימדה אותה לא לעשות את צרכיה באמבטיה אלא לעשות אותם על הרצפה במקום זה. באוסטרליה צריך רישיון כדי להחזיק תנינים כחיות מחמד ובוודאי לא תתפלאו לשמוע שלא הרבה אנשים מחזיקים בהם.