הערצה עיוורת למנהיג היא תופעה שכמעט חלפה מהעולם, אבל רק כמעט. בקוריאה הצפונית עדיין ניתן לראות את התמונות המרשימות של מאות אלפים בכיכר המרכזית בבירה פיונגיאנג, על רקע סמל הקומוניזם - הפטיש והמגל.
תחת השמש הקופחת, צוותי טלוויזיה מקומיים משדרים מידי יום תמונות של ההמונים נזכרים, בוכים על שני המנהיגים שהלכו לעולמם, אבל השניים - השאירו אחריהם סגנון שלטון - שעל פי התמונות - חי ובועט.
פניהם המחייכים של האבות המייסדים קים איל סונג ובנו - האיש שידוע בתואר "המנהיג היקר" - קים ג'ונג איל הם לא רק פני כוחו של הממשל, אלה פניה של אומה שלמה שבנויה על הערצת ההנהגה.
ברחבי קוריאה הצפונית ניצבים עוד אלפי פסלים ותמונות ענק של הגברים למשפחת קים, המשפחה שייצבה ויצרה לעצמה תפקיד של אלים - לא פחות.
כאשר קים איל סונג מת בשנת 1994, היו בקוריאה הצפונית 40 אלף פסלים של אבי האומה, כאשר עיניו מביטות עליהם מכל פינה, לתושבי פיונגיאנג אגב, יש רק דברים טובים להגיד עליו. "הנשיא קים איל סונג הוא אבינו, כולנו משפחה אחת במדינה הזו, הודות להולדתו, הוא העניק לנו מדינה חברתית חזקה" - אומרת צעירה שמשתתפת בטקסי האבל ההמוניים לרשת CNN. "בימים הקרובים, נחגוג ונכבד יחדיו את אבינו".
גם המנהיג הצעיר הוא "אל שליט"
השנה קוריאה הצפונית מציינת 100 שנה להולדתו של אבי האומה - "המנהיג הדגול" קים איל סונג, הוא נולד בפרבריה של פיונגיאנג. ההמונים נוהרים כל השנה למקום הולדתו של האיש, שעל פי החוקה ממשיך להיות נשיא - גם אחרי מותו.
גם בנו קים ג'ונג איל שמת בדצמבר האחרון, מקבל מעמד דומה, העם מציג צער - כבר ארבעה חודשים "בכל שנה באנו לכאן בשמחה, אבל זה נגמר, השנה הלב שלי נשבר וזו הסיבה שאני בוכה עכשיו, אבל אני נחושה ללכת בדרך שהוא התווה לנו" - אומרת צעירה בעצרת האבל ההמונית. וגם עכשיו, הדרך של ההנהגה הצפון קוריאנית נראית עכשיו חד מסלולית.
הניתוק מהעולם ממשיך, כמו גם העוינות לשכנה מהדרום המנותקת מהעולם. זאת מבלי להזכיר את ההתעמרות בארה"ב ופיתוח נשק גרעיני. המשך שלטון השושלת והדיקטטורה האלימה תלויה בקים ג'ונג און, הוא עדיין לא בן שלושים, אבל גם הוא כבר מתרגל למעמד של אל עם כוח גרעיני בידיו. השאלה היא אם ההמונים שממשיכים לסבול יראו בו מושיע או ייבעטו בו כרודנים אחרים בשנים האחרונות.