מאות כתבים זרים הוקפצו בשבועיים האחרונים לישראל עם יריית הפתיחה של מבצע "עמוד ענן" בעזה - מארה"ב ועד סין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אן ג'יי בורקט, שדר אייביסי בניו יורק שידר ביום רביעי מזירת הפיגוע בתל אביב, ולואי ליו, כתבת הערוץ הסיני, הגיעה גם היא לאותה הזירה. "בשגרה אני מוצבת בפריס, אבל כמשהו קורה פה אני מוקפצת לכאן", היא מספרת, "יש לנו חמישה ערוצים ומאה ושישים מיליון צופים". "בדרך כלל אנחנו לא יודעים איפה נהיה ברגע הבא. אנחנו מנסים לעקוב אחר החדשות, סיפר בן בראון, כתב הBBC, ששידר גם הוא מהמקום, "בבוקר היינו באשקלון, עכשיו אנחנו בתל אביב".
"זה סיפור גדול, זה מאוד מעסיק אותי כרגע", סיפר ראול, כתב רשת אר-טי-אל ההולנדית שעות ספורות אחרי הפיצוץ באוטובוס בתל אביב. יום קודם לכן, הוא עוד היה בעזה עם הסיפור שתפס את הכותרות בעולם. באחת ההפגזות של צה"ל בלילה נהרגו 12 בני אדם, בהם ילדים, כולם בני משפחה אחת. "עיתונאים הם לא מטרה לירי", מעיד ראול אבל גם מספר בחשש, "צה"ל מפציץ בכל מקום - כי חמאס מפגיז מכל מקום. זה לא מצב טוב". בזמן שהוא חוזר לישראל, 75 עיתונאים מחכים להכנס לעזה, בתקווה להשיג את הסיפור הבא שיפתח את המהדורות בעולם.
קלאודיו פגיארה מרשת ראי 1 האיטלקית יעבור עוד מעט מידיו של נציג דובר צה"ל לנציג דובר החמאס. "יש לנו דיווחים חיים עכשיו", הוא סיפר לחדשות 2 באמצע השבוע. קלאודיו נמנה עם מעט הכתבים שמוצבים כאן באופן קבוע. הוא יודע שעכשיו צפוי לו הרבה זמן מסך. "כשיש רקטה פה רקטה שם ביום יום מול 200 הרוגים בעזה, זה בסדר. פתאום עכשיו, עזה נמצאת במרכז התמונה", הוא סיפר השבוע. וזו בדיוק הסיבה שמאשקלון הוא ממשיך לעזה. "יהיה בסדר", הוא מצחקק בחשש.
הוא עובר דרך בית המלון בו הוא מתאכסן באשקלון וחולף על פני ישראלים שביתם נפגע בימים האחרונים ומתארחים שם בינתיים. הם כבר הפכו להיות הסיפור של אתמול. "היו מלא סיפורים כאלה אמש", הוא מסביר, ספק מתנצל. הפעם כניסת העיתונאים לעזה קלה. בניגוד לעופרת יצוקה, כמעט ולא הייתה בירוקרטיה. נציג דובר צה"ל מלווה את העיתונאים הזרים יד ביד לעזה ומזכיר להם - "חמאס נוטה להפגיז ביום, אנחנו בדרך כלל מפציצים בלילה".
"זה הקונפליקט שלכם, לא שלי"
בינתיים על הגבעה בשדרות, בן, כתב הBBC, מעביר את השידור לכתב הרשת ברצועה. כשהיה כאן לפני 4 שנים, בעופרת יצוקה, הוא ושאר העיתונאים לא הורשו להכנס לרצועה. "עמדנו על הגבול וניסינו להסתכל פנימה, וזו לא דרך טובה לסקר מלחמה", הוא נזכר ומספר. "עכשיו זה בהחלט יותר טוב, יש לנו כמה וכמה אנשים בעזה, וזה כמובן עדיף מאוד מבחינתו".
במקביל, ראול ההולנדי הספיק לצלם כתבה על הבתים שנפגעו כאן, רק שעה אחרי שחזר מעזה. כשנשאל עם איזה צד הוא מזדהה יותר הוא עונה במהירות - "עם אף צד. זה הקונפליקט שלכם, לא שלי. זו הבעיה שלכם שאני מסקר, וככה אני מסתכל על זה".
את הכתבה על שדרות ראול עורך במקביל לכתבה על החומרים מעזה. לא קשה לנחש איזו מהן תפתח את המהדורה של הערוץ ההולנדי. "התמונות משם הן הרבה יותר רציניות", ניסתה דבורה פרידמן, מפיקה בישראל של רשתות זרות, להסביר, "טיל אחד של צה"ל והחפירות של הילדים מתוך ההריסות, ינצחו את הבחירה של העורך כמובן".
בן, כתב ה-BBC שעסק בצילום בתים שנפגעו באשקלון שמע שם על הפיצוץ בתל אביב. בתוך שעה הוא כבר דיווח מרחוב שאול המלך, זירת הפיגוע. בין שידור לשידור, הוא צריך להתמודד עם ביקורת הישראלים על התקשורת הזרה. ועכשיו, זה על הקולגה מעזה - שהעלה תמונה לטוויטר של ילדה הרוגה מסוריה, כאילו נפגעה בהפצצות צה"ל בעזה. המפיק ניסה להסביר לעוברי האורח הזועמים שמדובר בטעות תמימה.
אן-ג'יי בורקט האמריקני ויתר 500 העיתונאים שהגיעו לסקר אותנו עוד לא ידעו שבאותו הערב תוכרז הפסקת האש. הדי הפיצוצים התחלפו ברעשי הגשם, ואן-ג'יי כבר חושב על הביקור הבא בישראל. "יש בי חלק שאומר, אני אוכל לפגוש את החברים שלי שוב", אומר בורקט, "אבל מצד שני זה קשה לי, כי אני יודע שבאותו זמן אנשים סובלים ויש סכנה, אולי סכנה בשבילי, אולי גם בשבילכם".
בסוף השבוע לא נותר פה כמעט אף עיתונאי זר. גם בעיני העיתונות הזרה, הסכסוך הזה אבוד ודי חוזר על עצמו. בינתיים הם כבר במקום אחר בעולם, בדרך לסיפור של מחר.