בעוד שבישראל עסקו בשבוע שעבר ביתר שאת באופן שבו יש להנגיש את נושא השואה לילדי הגנים, בגרמניה מהווה הנושא זה שנים סוגיה מרכזית בתכנית הלימודים השנתית במערכת החינוך.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עד סוף שנות השישים, הוזכרו פשעי השואה בתכנית הלימודים בגרמניה כנספח למלחמת העולם השנייה. בעקבות המהפכה שעברה מערכת החינוך במדינה, הורחבה ההתייחסות לנושא וכעת ההתרכזות סביב השואה נעשית מתוך הקשרים של זהות גרמנית, אזרחות ואחריות.
דניאלה אנגלס, שנחשבת לאחת מנשות החינוך שהובילו לשינוי תודעתי ומחשבתי בלימוד השואה בגרמניה, מספרת כי נושאי השואה וימי השלטון הנאצי מופיעים בתכנית הלימודים של כל בית ספר במדינה. לדבריה, רובם המוחלט של התלמידים לא רק לומדים על השואה במהלך שיעורי ההיסטוריה והאזרחות, אלא גם מבקרים במחנות הריכוז ובאתרי הזיכרון.
אנגלס, המשמשת כמורה בארבעת העשורים האחרונים, חוזרת ואומרת לתלמידיה כי למרות שאינם אשמים במעשי הנאצים, הם חייבים לדעת את שאירע מפני שהם אחראים לדמותה של גרמניה בעולם - היום ובעתיד.
לדבריה, עיסוקה כמורת תיכון בסוף שנות ה-60, בתקופה שבה חיו אזרחים רבים שתמכו או סבלו מהמשטר הנאצי, היה משימה לא פשוטה בשל הדרת השיח על השואה. "אני חושבת שאני מייצגת היטב את השינוי בחינוך אחרי מהפיכת הסטודנטים בגרמניה ב-1968", הסבירה המורה. "השואה ומעשיהם של הורינו היו הנושאים המרכזיים של תנועת הסטודנטים, יחד עם פיתוח הזהות החדשה".
"עשינו רבות כדי לכונן מודעות לדמוקרטיה"
במהלך המרד, ראו את עצמם הסטודנטים בגרמניה כמורדים בהיטלר עצמו. הם מרדו גם נגד המורכבות שביחס הוריהם לפשעי הנאצים ומה שנראה בעיני דניאלה וחבריה כ"קשר השתיקה" של החברה הגרמנית מיד לאחר המלחמה. "אני חושבת שעשינו רבות כדי לחולל שינוי, ללמד את הנושא על בוריו ובה בעת לכונן חשיבה ומודעות דמוקרטית", הדגישה.
"ארץ אינה ניכרת רק במעשיה, אלא גם במה שהיא מוכנה לשאת ולהסכים עמו", כך מצוטט הסופר הגרמני-יהודי קורט טוכולסקי על קירות מוזיאון "יד ושם". כדי לברר האם התלמידים הגרמנים מסכימים עם אחריות מדינתם למעשי המשטר הנאצי, נפגשנו עם שני תלמידי תיכון, שהגיעו לארץ למספר חודשים של התנדבות.
"בכיתה ד' למדנו מספר שהיה קשור למלחמת העולם השנייה ומאז התחלנו לדבר על השואה כל הזמן", סיפרה לחדשות 2 Online אנה, תלמידת כיתה י"ב מפרנקפורט. "סבא וסבתא שלי הם מהדור שלא דיבר כלל על השואה ועל מלחמת העולם השנייה, אבל אין ספק שהתחולל שינוי משמעותי. להוריי היה חשוב מאוד לדבר על הנושא ולדון בזה".
מוריס, תלמיד כיתה י"ב ממערב גרמניה, ציין כי לא תמיד קיבל את התשובות לשאלות שעלו בעקבות הסיפורים מימי מלחמת העולם השנייה. "רק נעגנו בנושא השואה", סיפר. "אבל לא קיבלנו את התשובות שחיפשנו - למה זה קרה? למה בגרמניה? ומהי האנטישמיות?".
"הילדים הגרמנים לא מקבלים כלים להתמודד עם הזוועות"
קתרין זימנס ואסתר ריקה, שמלוות סטודנטים ותלמידים גרמנים המתנדבים בישראל מטעם "בית בן יהודה" שבירושלים, התלוו לפגישה עם מוריס ואנה. לשתיים, אזרחיות גרמניה שהתחנכו במערכת החינוך הגרמנית, יש ביקורת נוקבת על הדרך שבה נלמדת השואה בבתי הספר במדינה. "ישנם נושאים שמערכת החינוך הגרמנית אינה מצליחה להתמודד עמם", אמרה ריקה. "בבתי הספר לא מתקיים דיון עמוק בנושאי האשמה והאחריות. הילדים רואים סרטים באינטרנט ולפעמים הם לוקים בטראומה. הם רואים תמונות שאין להם דרך וכלים להתמודד עמן ולעבד אותן. הרבה פעמים אני שומעת את המשפט 'אני לא מרגיש אשם', אף אחד לא מאשים אותם אבל עדיין יש להם שאלות על האשמה בנוגע לשואה".
כפי הנראה, ישנה יותר מתשובה אחת לשאלותיהם של בני הנוער הגרמנים, שכיום מסוגלים למצוא רבות מהן במרחק הקלקת עכבר מחשב. התקשורת הגרמנית הממוסדת אינה חוסכת מצופיה ומקוראיה את המידע על אודות השואה, וכמו כן אי אפשר לומר שמערכת החינוך מתעלמת מהנושא חרף מורכבותו. השאלה היא, האם גרמניה שהצליחה להקיא מתוכה את מנהיגי הרייך השלישי שהכתים את מורשה, תצליח גם לטעת חירות פתיחות והכרה ברעיון כל בני האדם נולדו שווים.