לפני 3 שנים התמלאה כל רוסיה בגאווה - אחרי שנים של שיפוצים, נפתח מחדש תיאטרון הבולשוי. מאחורי התפאורה הנוצצת, התרחשו דרמות גדולות שאפילו הוליווד מחווירה מולן. פשע, שידול לזנות, ניצול רקדנים ושחיתויות. כולם העמידו פנים מאחורי החזית המושלמת, המוזיקה הנהדרת והתלבושות המהודרות. מאחורי כל אלה הסתתר קן של צרעות - מכוער, אלים וחסר רחמים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

לפני כמה ימים הטילה אנסטסיה וולוצ'קובה, סולנית לשעבר בבולשוי, פצצה גדולה. היא האשימה שהמנהל האומנותי של התיאטרון לא מנהל מוסד תרבותי, אלא בית בושת. "התקשרו אליי רקדניות אחרי שפיטרו אותי מהתיאטרון, וסיפרו לי דברים מזעזעים", אמרה וולוצ'קובה. "המנהל האומנותי הסביר לרקדניות: אתן הולכות לנשף שההמשך שלו יהיה במיטה - עם כל מה שכרוך בזה", תיארה הרקדנית לשעבר.

הבנות, שנבחרו על ידי המנהל האומנותי בכל פעם לפי רשימה, נאלצו 'לבלות' במיטה בחברת אוליגרכים ואנשים ממשרד החינוך והתרבות. ומה קרה כאשר אחת הבנות סירבה? "יהיו לכן בעיות בתיאטרון הבולשוי", אמרו לה. ובהנהלת התיאטרון? שם מכחישים בתוקף את הטענות ואומרים שמדובר בשקר. "זו המצאה הזויה", הטיח מנהל התיאטרון אנטולי איקסנוב.

רוסיה הוכתה בהלם: רעולי פנים שפכו חומצה על פני המנהל האמנותי

רוסיה הוכתה בהלם (צילום: חדשות 2)
רוסיה הוכתה בהלם | צילום: חדשות 2

והסיפור לא נגמר כאן. בינואר השנה הגיעו שני רעולי פנים לביתו של המנהל האמנותי של הבולשוי סרגיי פילין, ואחד מהם שפך עליו חומצה. פניו של הרקדן והכוריאוגרף המחונן הושחתו ועיניו נפגעו קשה. רוסיה כולה הוכתה בהלם אחרי שגילו שמאחורי התקיפה עמד הקולגה מהבולשוי - פאבל דמיטריצ'נקו.

"ארגנתי את התקיפה אבל לא בעוצמה שבה היא בוצעה בפועל", הודה הרקדן והשותף בבולשוי דמיטריצ'נקו. אז גם צצו הסיפורים לפיהם דמיטריצ'נקו ארגן את התקיפה כדי לנקום בפילין על כך שלא נתן לבת זוגו הרקדנית את תפקיד הברבור השחור באגם הברבורים.

אלא שהרקדנים והעובדים לא מאמינים שדמיטריצ'נקו באמת אשם וחושבים שמדובר בקנוניה שבה מעורבים הקרמלין, האוליגרכים והנהלת הבולשוי. "אף אחד לא ענה לשאלותינו - לא ידוע אם יש ראיות נוספות לכך שהוא הזמין את התקיפה", סיפרה עובדת בתיאטרון. "אני לא מאמינה שפאבל עשה את זה".

השבוע חזרו הרקדנים אל תיאטרון הבולשוי - אלא שהפעם ניתן היה לראות את העצב והדכדוך שחדרו מאחורי הקלעים אל הבמה. התלבושות המזהירות הפכו לכהות ולא מרשימות, וכך גם סיפור המחזה שהוצג על הבמה. למרות הכל, ההצגה חייבת להימשך.