סוף השבוע שעבר, היה נקודת מפנה בהפגנות "האפודים הצהובים" בצרפת, לאחר שהפסל של אלת החירות, מריאן, אחד הסמלים המקודשים של הרפובליקה הצרפתית, נופץ. האלימות שהגיעה לשיא, הובילה את הנשיא עמנואל מקרון לדחות בחצי שנה את העלאת מס הבנזין והדיזל ב-30 אגורות, אותה העלאת מסים שהתחילה את המחאה. אז כיצד מס של עשרות אגורות יכול להוביל למחאה סוערת כמו זו שמתפשטת בשבועות האחרונים בצרפת? 

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מחאת "האפודים הצהובים", על שם אפודי הבטיחות שהחוק מחייב לשאת בכל רכב, התארגנה על ידי אנשי מעמד הביניים והפריפריה שיסבלו מהעלאת מסי הדלק. המפגינים טוענים שהמס הוא ביטוי למדיניות שאינה דואגת למעמד הביניים ולמעמד הנמוך: בשנתיים בהן מקרון מכהן כנשיא כל הורדות המס סייעו דווקא לאליטה הצרפתית. במקביל, האבטלה אינה הצטמצמה, יוקר המחייה עלה, ולא הייתה צמיחה כלכלית. התחושה הכללית בקרב הצרפתים היא שהמדינה עומדת במקום, בעוד המדינות השכנות כמו גרמניה, ואפילו בריטניה, מתקדמות או זזות לכיוונים חדשים.

מאות פצועים, אלפי עצורים. המחאה בפריז
הפגנת האפודים הצהובים בפריז | צילום: רויטרס, חדשות
תתפשט למצרים? הפגנת האפודים בפריז
הפגנת האפודים הצהובים בפריז | צילום: רויטרס, חדשות

גם התדמית של מקרון שנתפס כמתנשא וכמנותק מהעם, "נשיא לעשירים", לא עזרה להרגיע את המפגינים - בעוד פריז בוערת הוא בחר להשקיע את זמנו בפגישות עם מנהיגי העולם ובנאומים בוושינגטון. המפגינים אינם דורשים רק את ביטול העלאת המיסים, אלא צעדי מדיניות רחבים יותר ואף את התפטרותו של הנשיא.

המחאה אמנם אינה מאורגנת ואין לה הנהגה ברורה, אבל היא הצליחה בכל זאת להוציא אלפי צרפתים לרחובות, גררה מעצרים של מפגינים, ואף הרוגה אחת - קשישה שמפגין זרק רימון גז אל חלונה. החשש הגדול הוא שההפגנות האלו יהפכו לשידור חוזר של הפגנות הסטודנטים ב- 1968, אז פריז נצבעה עשן לפינוי הפגנות, ושלדי רכבים שרופים נראו ברחובות.