גרעין האירני אורניום כור אירן (צילום: רויטרס, שי פרנקו)
צילום: רויטרס, שי פרנקו

המרוץ לגרעין האירני: לפני כשנה הודיע נשיא ארצות הברית טראמפ על יציאה מהסכם הגרעין, והשבוע אישרו האירנים כי בשל הסנקציות מצד וושינגטון הם חזרו להעשיר אורניום מעבר לרמה שנקבעה בהסכם ואף איימו להגדיל את מספר הצנטריפוגות ולהעשיר אורניום לרמה של 20%. עד כמה הם קרובים לפצצה? המומחית מסבירה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"מדינה שרוצה לפתח נשק גרעיני יכולה לעשות את זה בשתי דרכים- מסלול הפלוטוניום ומסלול האורניום", אומרת ד"ר אור רבינוביץ' מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית לחדשות Online. "במקרה האירני מסלול הפלוטוניום נסגר מכיוון שבמסגרת הסכם הגרעין הם נאלצו לפרק את הכור שיכול להפיק אותו ונוח להם יותר להשתמש בצנטריפוגות להעשרת אורניום".

ד"ר רבינוביץ' מסבירה מדוע אורניום כל כך חשוב לבניית פצצה גרעינית: "אורניום זה מחצב שנמצא בטבע בכל מקום, אפילו בעומק האוקיינוס. רובו לא מתאים לפצצה ורק 0.7% מהחומר שנמצא בטבע יכול לשמש לצורך צבאי".

הכור הגרעיני בבושהר (צילום: רויטרס, חדשות)
הכור הגרעיני בבושהר | צילום: רויטרס, חדשות



"לאורניום בריכוז גבוה כזה קוראים איזוטופ ומי שרוצה לפתח פצצה גרעינית חייב לעלות את הריכוז שלו", הרחיבה המומחית. "כדי לייצר פצצה כזאת צריך 8-10 ק"ג של אורניום מועשר ברמה של 90% ואת זה עושים בעזרת הצנטריפוגות שמסתובבות בכור הגרעיני".

בהסכם הגרעין שנחתם בין אירן למערב מצויין שמותר לטהרן להחזיק עד 300 ק"ג של אורניום מועשר לרמה נמוכה של 3.67%, שלא מאפשרת לה לעשות בהם שימוש צבאי, נאסר עליה להמשיך את מחזורי העשרת האורניום ולבנות כורים חדשים.

"מחזור של העשרת אורניום יכול לקחת זמן רב ותלוי בגורמים רבים כמו איכות הצנטריפוגות", הדגישה ד"ר רבינוביץ'. "בסך הכל מדובר על צינור ברזל שיושב על חוד ברזל ולכן קל לשבור אותו".

היא מזכירה את "תולעת סטקסנט" שעל פי פרסומים זרים מיוחסת לישראל ולארצות הברית: "היא גרמה לצנטריפוגות להסתובב בצורה לא סדירה בכור הגרעיני בנתנז והציגה נתונים לפיהם אין כלל תקלה, דבר שגרם להרס שלהם ולעיכוב בתוכנית הגרעין".

נתניהו באו"ם (צילום: AP, חדשות)
נתניהו באו"ם | צילום: AP, חדשות



"העשרת אורניום ל-20% לא שונה בעצם מ-19% או 21%, זה מספר שנקבע על ידי החלטות פוליטיות וטכניות ולא מדעית", מבהירה רבינוביץ'. "אם אירן תעשיר את האורניום לרמה של 20% זה אומר שהם עשו כברת דרך משמעותית בדרך לפצצה".

"מעריכים שבמידה ואירן תחליט עכשיו על בנייתה של פצצה גרעינית, היא עדיין נמצאת במרחק של 10-12 חודשים של העשרה כדי להגיע לכמות אורניום מועשר מספיקה", מסכמת ד"ר אור רבינוביץ'. "המדינות האירנית היא של הסלמה הדרגתית ולא לשבור את הכלים בפעם אחת ויש הטוענים שהיא תשמח לעימות צבאי מוגבל עם ארצות הברית לצרכים פנים מדינתיים".

מפעל להעשרת אורניום באירן (צילום: רויטרס, חדשות)
מפעל להעשרת אורניום באירן | צילום: רויטרס, חדשות

ד"ר רבינוביץ' מסבירה כי גם אחרי שמעשירים אורניום ואפילו אחרי שהכור הגרעיני פעיל, יש אפשרות לסגת ולפרק אותו: "אפשר לדלל אורניום ולהפחית את האחוזים שלו אבל אין לאירנים אינטרס לעשות את זה".

"היחידים שפירקו כור גרעיני הם דרום אפריקה אחרי עלייתו לשלטון של דה קלרק בתחילת שנות ה-90", היא מזכירה. "היו להם 6 פצצות ועוד אחת בדרך והם התפרקו מכל הנשק הגרעיני, לא יודעים מה הם עשו עם הגרעין אבל אפשר להשתמש בו לייצור חשמל".

ד"ר רבינוביץ' מספרת שבניגוד לאירן, על פי הערכות המודיעין, לצפון קוריאה ישכ-300 מעבדות גרעין ותכנית הגרעין של פיונגיאנג מתקדמת הרבה יותר: "הם ערכו כבר מספר ניסויים ואחד מהם הוא ככל הנראה ניסוי בפצצת מימן, בנוסף, הם כבר הוכיחו שיש להם יכולת לשגר טיל בין יבשתי".