גרעין אירני (צילום: רויטרס, חדשות)
"החיים קשים בגלל הסנקציות" | צילום: רויטרס, חדשות

הסנקציות על אירן מתרחבות, ומי שסובל מכך הם בני העם האירני: פרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות לא גרמו למנהיגי הרפובליקה האסלאמית לשנות את מדיניותם או לחזור לשולחן המשא ומתן. כבר תקופה ארוכה שהצדדים מחליפים ביניהם איומים, אולם בעוד המנהיגים מחריפים את הטונים - לאזרחים נמאס, ובשטח מתחילים להתעורר קולות מחאה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

כשההנהגה חתמה על הסכם הגרעין ב-2015, תושבי אירן חשבו שהם נפרדים משנים של סנקציות. אך לפני שהכלכלה הספיקה התאושש - הנשיא טראמפ החזיר את המגבלות ואף החמיר חלק מהן במסגרת מה שמכנים בבית הלבן "לחץ מקסימלי" על אירן, במטרה שתחזור בה מהשאיפות הצבאיות שלה.

תוצאות הסנקציות - עוני ואבטלה (צילום: רויטרס, חדשות)
תוצאות הסנקציות - עוני ואבטלה | צילום: רויטרס, חדשות

בינתיים, מחירי הסחורות הבסיסיות באירן מרקיעים שחקים והאוכלוסייה הצעירה נאבקת על משרות. בחודש אפריל, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) טענה כי כלכלת אירן צפויה להתכווץ זו השנה השנייה ברציפות, והאינפלציה יכולה להגיע עד ל-40 אחוזים. בנוסף, מחירי הלחם ושמן הבישול זינקו, ערכו של המטבע האירני פחת בכ-60 אחוזים וכמה מפעלים קטנים נסגרו בשל מחסור בחומרי גלם ובתקציב.

פירוזה, עקרת בית בת 43 מהעיר בבולסאר, סיפרה על החיים בצל העימות. "החיים קשים בגלל הסנקציות", אמרה. "אני חושבת שהעם האירני משלם מחיר יקר מידי על תכנית הגרעין". עם זאת, הבהירה פירוזה: "לא משנה מה הסיבה, אני מתנגדת לתקיפה של המדינה שלי".

גרעין האירני אורניום כור אירן (צילום: רויטרס, שי פרנקו)
העשרת האורניום נמשכת, והתושבים סובלים | צילום: רויטרס, שי פרנקו

"תראה את סוריה, עיראק, תימן. המדינות האלה סובלות משנים של מלחמה", המשיכה פירוזה. "אני לא תומכת במשטר האיראני, אבל הסנקציות האלה פוגעות באנשים ולא במנהיגיהם". ניירה סדראת', מורה בת 56 מבושהר, המשיכה בביקורת וקראה בייאוש למנהיגי שתי המדינות: "אני מתחננת שתיתנו לנו לחיות בשלום. בבקשה"‎.

"החיים יקרים מאוד, המחירים עולים כמעט בכל יום", תיאר את המצב הקשה ג'ורבנלי, מורה בבית הספר יסודי בעיר שיראז. "המשכורת שלי היא כמעט 200 דולר ויש לי שני ילדים. אני עובד בשלוש עבודות ואני עדיין נאבק כדי להחזיק את המשפחה שלי. אמריקה צריכה להפסיק לפגוע באירנים כמוני".

"אני רוצה לחיות חיים נורמליים. יש לי תואר אקדמי, אבל אני חסרת תעסוקה, חסרת תקווה ועצובה", אמרה סורוש, תושבת נוספת. "עכשיו, עם המתחים האלה, יש לי אפילו פחות תקווה ואני ממש מבוהלת. בהמשך האשימה את "ההתמודדות של המנהיגים האיראנים עם המשבר".