ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הבוקר (רביעי) התפרסם דוח מצב האנטישמיות באירופה לשנת 2017. במסיבת עיתונאים הוצגו עיקרי הדוח, שממצאיו מדאיגים ביותר: בין היתר עולה כי למרות שאשתקד נרשמה ירידה מתונה באלימות נגד יהודים, נרשמה במקביל עלייה בביטויים אנטישמיים בכל המרחב הציבורי האירופי נגד יהודים וקהילות יהודיות, בדגש על מזרח היבשת.
לקריאת דוח האנטישמיות המלא לחצו כאן
הדוח, שפרסם מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב בשיתוף הקונגרס היהודי האירופי, מצביע על כך שהממצא המטריד ביותר היה התחושה מבשרת הרעות והיעדר הביטחון, שחשים יותר ויותר יהודים ברחבי אירופה. תחושה שהתחזקה לאחרונה עוד יותר, לאחר הירצחן של שרה חלימי וחצי שנה לאחר מכן של מיריי קנול, בביתן שבפריז.
שלושה גורמים הפכו את האווירה האנטישמיות לדיון ציבורי: עליית הימין הקיצוני, התחזקות שיח אנטי-ציוני בשמאל המלווה בביטויים אנטישמיים, והאסלאם הרדיקלי. בשנה החולפת נרשמו 327 מקרי אלימות שכוונו ישירות נגד יהודים, קהילות יהודיות ורכוש של יהודים. בשנת 2016 נרשמו 361 מקרים.
עלייה באנטישמיות בבתי ספר וברשתות החברתיות
בדוח הובהר כי אין קריטריונים מוסכמים לאנטישמיות, ועל כן הנתונים ממקורות שונים אינם תמיד זהים. עם זאת, ניתן לומר כי ברחבי העולם נרשמו בין השנים 2006-2014 בין 600 ל-700 מקרים אנטישמיים מדי שנה. משנת 2014 ועד השנה החולפת נרשמו 300-400 מקרים מדי שנה. חרף הירידה, הודגש כי בשנים האחרונות חלק ממקרי האלימות היו "ברוטליים יותר".
למרות הירידה המתונה באלימות הפיזית, נרשמה במקביל עלייה בכל צורות הביטוי האנטישמיות האחרות, בדגש על הצקות בבתי ספר של תלמידים יהודים. עלייה דומה נרשמה באנטישמיות ברשתות החברתיות, עלייה שנציגי קהילות וארגונים יהודיים תיארו כ"דרמטית".
השבועות האחרונים של השנה החולפת וחלקה הראשון של שנת 2018 התאפיינו במספר רב של אירועים אנטישמיים ברחבי העולם, שייתכן ומקורם - או התירוץ להם - הוא הכרתו של הנשיא טראמפ בירושלים כבירת ישראל. מקורם של האירועים, שכללו בין היתר הפגנות סוערות מלוות בסיסמאות אנטי-יהודיות ואף קריאות להרג ובשריפת דגל ישראל - אינו רק בחוגים או ארגונים מוסלמיים וערביים, והפגנות דומות אירעו בארצות שונות בהשתתפותן של תנועות מכול הקשת הפוליטית.
מימין ומשמאל: רכיב אנטישמי בקרב הקיצונים באירופה
התחזקות הימין הקיצוני במספר מדינות באירופה, וכן בארצות הברית בשנה שעברה, הביאה לעלייה בהופעת סיסמאות וסמלים "המזכירים ליהודים את שנות ה-30 של המאה הקודמת, וזה למרות ההבדלים הגדולים בין התקופות". בדוח צוין כי מרכיב עיקרי באגנ'דה של מפלגות הימין הקיצוני נותר אנטישמיות: "מנהיגים וממשלות מצהירים על תמיכתם בישראל ובקהילות היהודיות, אך ככול שחולף הזמן, ומלחמת העולם השנייה והשואה, הופכות לעבר רחוק, כן נחלשת המחויבות כלפי ביטחונם של יהודים ושל ישראל בקרב הדורות הצעירים".
עם זאת, הובהר כי הישגיו של הימין הקיצוני "אינם יכולים להסיח את הדעת מהעלייה באנטישמיות בקבוצות שמאל, התומך בגישות מוסלמיות רדיקליות ואנטי ציוניות המתבטאות בגילויים אנטישמיים כמו בה-BDS, ו-ANTIFA ובקרב מפלגת הלייבור בבריטניה בהנהגתו של ג'רמי קורבין".
"התחושה היא שחזרנו 100 שנה לאחור"
על פי הדוח ייתכן והאנטישמיות באירופה נכנסת "לשלב חדש". כך ביטויים המאפיינים את ה"אנטישמיות הקלאסית" נשמעים מחדש באירופה, והמונח "יהודי" שב והופיע כמילת גנאי ברחבי היבשת. בדוח צוין כי אין עדיין תשובות חד-משמעית לשאלות עד כמה תרמו עלייתן של מפלגות ותנועות ימין באירופה לאנטישמיות והאם הפליטים שהגיעו ב-2016-2015 העלו אשתקד את רף הפשיעה בכלל ואת רמת האנטישמיות בפרט.
"אם בשנים קודמות ראינו סוגים שונים של אנטישמיות - אנטישמיות של הימין הקיצוני, אנטישמיות של השמאל הקיצוני, ואנטישמיות במסווה של ביקורת כלפי ישראל - כעת היא השתנתה באופן גלוי יותר לאנטישמיות קלאסית", סיכם ד"ר קנטור. "חלה עלייה בשנאה גלויה, חסרת בושה ומפורשת כלפי יהודים. 'היהודי הנצלן, היהודי הרוצח והיהודי הבנקאי'. התחושה היא שחזרנו 100 שנה לאחור".