הזמר האמריקני ואחד מחלוצי ז'אנר הרוק צ'אק ברי, הלך הלילה (ראשון) לעולמו בגיל 90 במיזורי שבארה"ב. המשטרה המקומית אישרה את הדיווח ואמרה כי ברי נמצא ללא רוח חיים בביתו לאחר שהתקבל דיווח במוקד החירום על גבר שאינו מגיב לסביבתו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ברי, אחד המוסיקאים המשפיעים ביותר בארה"ב חגג את יום הולדתו ה-90 באוקטובר האחרון. הקריירה המרשימה שלו ארכה לא פחות משבעה עשורים וכללה שלל להיטים שהפכו לקלאסיקה.
דרכו של מי שבוב דילן כינה "השייקספיר של הרוקנ'רול" החלה במועדונים קטנים עם שירי בלוז. שם הוא ביצע להיטים מוכרים עם שינויים ייחודיים משלו, וכבר אז היה לו סגנון ייחודי לו. בין היתר הוא התפרסם הודות לסולואים הקצביים והמהירים שלו בגיטרה החשמלית ובריקוד "הליכת הברווז", שהפכו במהרה לסמלים המאפיינים את ברי.
פריצתו הראשונה לתודעה הציבורית הייתה עם שירו "מייבלין" ב-1955. על אף היותו שחור בתקופת ההפרדה הגזעית בארה"ב, השיר הפך ללהיט ולמזוהה עם ז'אנר הרוק שהיה אז בחיתוליו.
השיר היווה את יריית הפתיחה לשורת להיטים בינלאומיים, כמו "Roll Over Beethoven", "Johnny B. Goode", "Carol" ו-"Sweet Little Sixteen", שכל אחד תרם בדרכו לתופעת הרוק בארה"ב.
עם ההתקדמות בקריירה שלו הוא פתח מועדון ב-1958, אלא שהרשויות גילו שצעירה שעבדה במקום התפרנסה מזנות, ושברי עצמו עבר על חוק האוסר על העבדת נשים לבנות. הוא נשפט פעמיים ונשלח לכלא לשנתיים. עם שחרורו הפך לאחד המשפיעים על הביטלס והרולינג סטונס ואף השתתף בהמשך בכמה סרטי קולנוע.
בשנות ה-60 הפך ליקיר ילדי הפרחים והפך לאורח קבוע בחוגי הפסטיבלים והמסיבות ההיפיים. ב-1979 הוא הסתבך עם החוק פעם נוספת, ונשלח לכלא בגין העלמת מסים. לאחר שחרורו הוא גילם את עצמו בסרט "American Hot Wax", סרט ביוגרפי על אלן פריד.
על תרומתו האדירה למוסיקה בכלל ולרוק בפרט הוא קיבל את פרס הגראמי על מפעל חיים בשנת 1984 ושנתיים לאחר מכן נכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול. בין היתר זכה גם למקום החמישי ברשימת 100 האמנים הטובים ביותר בכל הזמנים של המגזין ה"רולינג סטון". שנה לאחר מכן הוא הוציא ספר אוטוביוגרפיה, ובאותה שנה יצא גם הסרט "Hail! Hail! Rock'n'Roll", שתיעד את חגיגות ה-60 לברי.