בעשור האחרון המצב הכלכלי בוונצואלה הולך ומידרדר, דבר שהוביל לכך שהקהילה היהודית במדינה הצטמקה בחצי. "המצב כאן קשה מאוד - לא רק המצב של היהודים, זה המצב של כולם", מסביר מויסס בן ה-61 שהגיע לבירה קרקאס כדי להיפגש עם הרב הראשי של המדינה לקראת בר המצווה של בנו. "קשה כאן מאוד - האינפלציה היא הגבוהה בעולם והסופרים ריקים. אין את כל הדברים שצריכים , אין שמן ואורז".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשיחה עם חדשות 2 Online מספר מויסס כי בקרקאס, בה הקהילה היהודית היא הגדולה במדינה, היו פעם 30 אלף יהודים והיום יש בה רק 15 אלף. "אנחנו עדיין יכולים לעזוב, אבל אט אט הדלת נסגרת", הוא אומר, אך מבהיר כי הוא נשאר: "כאן הבית שלי". מויסס מקווה שהשינוי יגיע בקרוב: "זה סיר לחץ, ואין הרבה זמן - עוד פחות משנה יהיה פיצוץ, זה יהפוך לילה ליום".
ונצואלה יכולה הייתה להיות מדינה עשירה שכן יש בה מרבצי נפט עצומים, אולם הממשל אינו משכיל להעביר את העושר לאזרחי המדינה. למרבה ההפתעה, ההידרדרות החלה דווקא במנהיג הכריזמטי הוגו צ'אווז. "הכל התחיל טוב, אבל עם הזמן הוא אימץ את הסוציאליזם של קובה", מסביר מויסס. "זה נהיה קומוניזם, והכל השתנה והידרדר. עכשיו אנשים גונבים את המדינה. יש כאן הכל, חוץ מאנשים טובים הפוליטיקה", הוא מטיח.
גם מותו של צ'אווז בשנת 2013 לא שיפר את המצב - להיפך. עם עלייתו של הנשיא מדורו, ששולט במדינה עד היום, המצב רק הלך והידרדר. המדינה צנחה למשבר כלכלי שהביא לעלייה תלולה באי-ביטחון תזונתי, בפשע - ובהגירה לקולומביה הסמוכה. עם זאת, מויסס, שגר בעיר מרקאי שבה קהילה יהודית קטנה בהרבה, מאמין שוונצואלה תעבור שינויים מהותיים ובסופו של דבר מצבו יישתפר.
יש מי שמתלוננים על כך שישראל לא פועלת יותר לסייע לקהילה היהודית במדינה, כפי שהיא עושה באתיופיה או כפי שסייעה בעבר לקהילות יהודיות במזרח אירופה. מויסס, לעומתם, אינו מרגיש נטוש. "זה נכון שישראל צריכה להיות בקשר טוב יותר עם היהודים, היא יכולה לעשות משהו עם היהודים", הוא מודה, אולם לא תולה בה את האשמה למצבה העגום של הקהילה. "אני אופטימי, לכן אני עוד פה", הוא מסכם.