המתיחות בלבנון והדריכות באזור כולו גוברות, לקראת פרסום מסקנות דוח ועדת החקירה המיוחדת שהקים האו"ם לבדיקת חיסולו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי ב-14 בפברואר 2005.
במהלך חקירת החיסול המסועפת, עלו עוד ועוד שמות של דמויות מפתח, שעל פי החשד מעורבות ברצח - במישרין או בעקיפין. אלו הן הדמויות המרכזיות המעורבות בפרשה:
נשיא סוריה, בשאר אסד: חרירי נועד עם הנשיא הסורי ב-26 באוגוסט 2004 בדמשק. בדוחות שהודלפו מעבודת ועדת החקירה, מתוארת הפגישה "מתוחה, בה צפו המחלוקות בדבר מעורבות היתר של סוריה בנעשה בלבנון".
ראש הממשלה המכהן, סעד חרירי, וגורמי ממשל לבנוניים נוספים, טענו בעבר כי היו עדים לאיומים שהשמיע אסד על חרירי באותה הפגישה. בסוריה תוארה הפגישה כ"לבבית וקצרה".
החוקרים טענו כי לא זכו לשיתוף פעולה מצד הממשל הסורי במהלך החקירה, וכי אסד עצמו לא הסכים להעיד בפרשה. סוריה מצדה טענה כי דווקא כן שיתפה פעולה עם הוועדה, ואסד הכחיש כל מעורבות לחיסול.
סגן נשיא סוריה, פארוק א-שרע: מי שכיהן באותן השנים כשר החוץ הסורי, מתואר בפי החוקרים כמי שהעביר להם מידע שקרי במהלך החקירה, בעניין הפגישה המדוברת באוגוסט 2004 בין חרירי לנשיא אסד.
ראש המודיעין הסורי בלבנון לשעבר, רוסתום רזאלה: הגנרל הסורי חשוד כי סייע לארבעת החשודים במנגנוני הביטחון והמודיעין הלבנוניים שנעצרו ב-30 באוגוסט 2005, בתכנון ובהוצאה לפועל של החיסול.
בדוחות של החוקרים תואר, כי רזאלי צוטט באחת משיחות הטלפון עם אותם חשודים את נשיא סוריה אסד באומרו כי "המצב לא יכול להמשיך כך", בהתייחסו ל"בעיה" שהיווה חרירי בפני הממשל הסורי.
ראש המודיעין הסורי, עאסף שווקאת: אחת מדמויות המפתח החזקות בממשל הסורי המכהן, הוא גם גיסו של נשיא סוריה אסד (נשוי לאחותו של הנשיא). בעדויות שנגבו בחקירה, אילץ שווקאת מספר פעילים איסלאמיים חמושים לפרסם קלטת וידאו בה הם נוטלים אחריות, לכאורה, לחיסולו של חרירי. מהחקירה עולה כי הקלטת צולמה כשבועיים לפני ההתנקשות.
שום קשר לא נמצא בין אותם הפעילים להתנקשות. מהחקירה עולה כי ראש קבוצת הפעילים, אבו עדאס, נחטף לסוריה זמן קצר לפני החיסול, ומאז נעלמו עקבותיו.
ארבעה בכירים בשירותי המודיעין והביטחון הלבנוניים, ששירתו בתקופת הממשלה הפרו-סורית בלבנון, שנעצרו בחשד למעורבות בחיסול ב-30 באוגוסט 2005: ריימונד עזאר, לשעבר ראש המודיעין הצבאי בלבנון; ג'מיל סייד, לשעבר ראש מנגנוני הביטחון בלבנון; עלי אל-חאג', לשעבר ראש מנגנוני ביטחון הפנים בלבנון; מוצטפה חמדאן, לשעבר מפקד שירותי האבטחה האישית של נשיא לבנון.
השייח' הסוני אחמד עבד אל-עאל: פעיל בעל קשרים הדוקים עם הממשל הסורי, ונחשד כמעורב מרכזי בפרשה. במכשיר הטלפון הסלולרי שלו נמצאו מספרי הטלפון של אנשי מפתח החשודים אף הם בחיסול, ובוועדת החקירה תארו אותו כ"אחת הדמויות בעלת הקשר הבלתי מעורער לחיסול". הוא נחשד במעורבות בכל חלק בפרשה - מהתכנון ועד ההוצאה לפועל.
נשיא לבנון לשעבר, אמיל לחוד: הנשיא הפרו-סורי בתקופת החיסול, קיבל שיחת טלפון זמן קצר לפני ההתנקשות בחרירי, ממוחמד עבד אל-עאל - אחיו של אחמד עבד אל-עאל. לשכתו של לחוד הכחישה את קיומה של שיחת הטלפון, ולחוד עצמו טען כי אין לו כל קשר לחיסול.
זוהייר איבן מוחמד סעיד סאדיק: עד מפתח בפרשה - שהפך במהלך החקירה לאחד החשודים במעורבות בה. בחקירתו טען כי ההחלטה להתנקש בחרירי התקבלה בדמשק - על ידי בכירים לבנונים וסורים. לדבריו, פגישות הנוגעות לחיסול נערכו בדירתו, וסיפר על הרכב וחומרי הנפץ בהם נעשה שימוש בהתנקשות.
ראש שירותי הביטחון הכללי בלבנון, הגנרל ויסאם אל-חסן: בתחקיר רשת הטלוויזיה הקנדית CBS נטען כי חסן, שידע היכן נמצא חרירי בכל זמן נתון, היה "סוכן כפול" של חיזבאללה, שהעביר לאנשיו של נסראללה מידע בזמן אמת אודות תנועותיו של ראש ממשלת לבנון לשעבר.
רמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה: שמו של מפקד הזרוע הצבאית של חיזבאללה, שחוסל בדמשק ב-12 בפברואר 2008, מצוין אף הוא בדוח ועדת החקירה, כמי שהיה מעורב ישירות בחיסול, תכנן אותו ונטל חלק בשלבים מבצעיים מתקדמים של הוצאתו לפועל.
מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה: נחשד כמי שהיה מעורב בתכנון החיסול, ובשיתוף פעולה עם מנגנוני הביטחון הסוריים בהוצאתו לפועל. מכחיש בתוקף את החשדות המיוחסים לו ולפעילי ארגונו וטוען כי ישראל היא שביצעה את החיסול במטרה לגרום למלחמת אזרחים בלבנון. בשנה החולפת הצהיר נסראללה כי לועדת החקירה של האו"ם אין לגיטימציה לחקור את הפרשה, וכי היא מושפעת רבות מישראל.
מי חיסל את חרירי? סיקור מיוחד: