מסורת ומנהגים לא משנים: העולם מביע מורת רוח מהתמונות המגיעות מעזה, אך הדבר לא מפריע למוסלמים בני העדה השיעית להמשיך בשלהם גם השנה ולקיים את טקסי "העשוראא'", טקסים פומביים בהם הם מכים עצמם עד זוב דם ומצליפים בילדיהם ברחובות הערים.
הטקסים נערכים לזכרו של חוסיין, בנו של אחד ממחליפיו של מוחמד, שהיה אמור לרשת את השלטון ונרצח על ידי הסונים בקרב עקוב מדם שאירע במאה השביעית לפני הספירה בעיר כרבאלאא. מאז מלקים עצמם השיעים כאות אבל, וכן כאות חרטה על כך שאבותיהם לא מנעו את הטבח בחוסיין.
לא אחת מונים בבירות ערב, ובמיוחד במדינות בהן השיעים מהווים רוב, כמו אירן, עשרות הרוגים בטקסים. "אני כלל לא חש כאב", אומר עלי ג'אבור, תושב עירקי שקיים את הטקס היום. פניו פצועות ובגדיו מוכתמים בדם, אך הוא מדגיש: "זוהי מסורת. השיעים ייפגעו אם חכמי הדת יורו על הפסקת הטקסים".
"זו לא הדרך להמחיש את אהבתנו לחוסיין"
בתקופה האחרונה מתחילים להישמע קולות אחרים בעדה השיעית, חלקם גם של אנשי דת בכירים, הרואים בטקסים האלימים דווקא פגיעה בשמו של חוסיין. השיעים אמנם רואים בטקסים האלה סימן היכר מובהק המבדיל אותם מהסונים, אך רבים בעדה סבורים שעידן הטקסים הפוגעים פיזית באדם חלף.
"אני לא חושב שזוהי הדרך להמחיש את אהבתנו לחוסיין", אומר אחד השיעים המתנגדים לטקסים. "פגיעה פיזית באדם אסורה בדת האסלאם".
בשנים האחרונות היוו טקסי ה"עשוראא" של השיעים גם מטרות נייחות לפיגועי התאבדות של מחבלים סונים בעירק. אלה מנצלים את ההתקהלות הרבה והצפיפות הנוצרים במהלך הטקס, על מנת לגרום לכמה שיותר קורבנות. המלחמה העדתית בין שני הזרמים גברה במדינה, עם נפילת משטרו של סדאם חוסיין.