כשהם מותירים מאחוריהם את קולות המלחמה בבית, נחתו היום ספורטאי המשלחת האולימפית הסורית בלונדון, ארבעה ימים לפני פתיחת המשחקים. המשלחת הסורית היא ללא ספק אחת המעניינות מבין 204 המשלחות האולימפיות - ושיא ההתעניינות בה יירשם כשספורטאיי המשלחת ייכנסו לאצטדיון האולימפי במצעד המשלחות המרגש, וראש המשלחת ינופף בדגל הסורי.
ממטע הזיתים למסלול הריצה בלונדון: סיפורה של האצנית הפלסטינית וורוד סוואלחה
עבור המשטר הסורי, המנהל בימים אלו את מלחמת הקיום שלו בבירה דמשק, מדובר לא רק בספורטאים מייצגים, אלא בשגרירים של ממש. ערב יציאתם ללונדון, העניקו כמה מהם ראיונות לכלי תקשורת זרים, והבהירו כי מדובר במשימת שליחות שנועדה לשנות את תדמיתה העגומה של סוריה בעולם מאז פרוץ אירועי המחאה והדיכוי האלים שלה.
"למרות המשבר, הנפת הדגל הסורי היא עניין מעורר התלהבות", מספרת האצנית רפראן מוחמד (23), שצפויה להתמודד במקצה 400 מטר משוכות. "אנחנו יוצאים ללונדון להניף את הדגל הסורי, כדי להוכיח לכולם שהמשבר לא השפיע על הכנתנו ושאיפתנו. שהעולם יהיה עד למראה שונה ממה שעולה משידורי ערוצי הטלוויזיה בלווין".
המשלחת הכי גדולה מאז 1980
הספורטאים הסורים גאים בהישגים שהביאו אותם למשחקים האולימפיים, ומדגישים כי השתתפותם במשחקים הושגה בזכות - ולא בחסד. "השתתפותנו כסורים, בצל המשבר, מרגשת. נניף את הדגל הסורי וההמנון הלאומי יישמע בלונדון", אומרת רפראן. "העולם יבין כי למרות התנאים המשחקים נגד מדינתנו - התכוננו למשחקים".
יו"ר הוועד האולימפי הסורי, מוואפק ג'ומעה, לא הגיע עם המשלחת ללונדון, לאחר שבקשתו לקבל ויזה נדחתה על ידי הוועד האולימפי הבריטי בחודש שעבר. ההחלטה התקבלה כחלק מהסנקציות על המשטר הסורי.
"גם הספורטאים האולימפיים הם חלק מהחברה הסורית הניצבת בפני מזימה", אמר ג'ומעה ערב יציאת המשלחת. "זוהי הדמוקרטיה המזויפת של המערב. אני אזרח סורי שאוהב את מולדתי, גאה בלאום שלי ובפועלי בצבא הסורי. בריטניה הפרה את אמנת המשחקים האולימפיים בכך שמנעה ממני להשתתף באולימפיאדה". אנשי המשלחת הכחישו כי קיבלו איומים או כי היו נתונים ללחצים בדרישה שלא ישתתפו באולימפיאדה.
המשלחת הסורית, המונה 10 ספורטאים בלבד ו-18 אנשי צוות, היא הגדולה ביותר ששלחה סוריה מאז אולימפיאדת מוסקבה ב-1980. הספורטאים ישתתפו בשבע קטגוריות שונות, ומקווים שדווקא כשהעיניים תהיינה נשואות אליהם - ברגע האמת - הם יצליחו להראות את סוריה האחרת. אך לא פחות הם מקווים שבתום המשחקים, אי שם באמצע אוגוסט, יהיה להם לאן לחזור.