ממתינים לתוצאות - וחוגגים עם הספקולציות: שני המועמדים המובילים בבחירות לנשיאות באירן, מחמוד אחמדינג'אד ומיר חוסיין מוסאווי, טוענים הערב כי הם אלו שניצחו בבחירות. מרגע סגירת הקלפיות הכריזו השניים כי הם אלו שיובילו את אירן בארבע השנים הקרובות, עוד בטרם הסתיימה מלאכת ספירת הקולות.
המתח והבלבול גורמים לדיווחים סותרים בכלי התקשורת. סוכנות הידיעות האירנית הרשמית דיווחה הערב כי אחמדינג'אד הוא זה שניצח בבחירות, בסיבוב הראשון, לאחר שגרף כ-70% מקולות הבוחרים. "אין לי מושג על בסיס מה פרסמה סוכנות הידיעות את הדיווח הזה", התוודה כתב רשת אל-ג'זירה בטהרן, המסקר את הבחירות במדינה.
"ככל הנראה מקור מקורב לממשל סיפק לה את האינפורמציה לכך", הוסיף הכתב. המידע הזה כלל לא מפתיע, משום שאותה סוכנות ידיעות היוותה "שופר" להעברת מסרים של אחמדינג'אד בארבע השנים האחרונות.
ואילו יריבו הרפורמיסט, מיר חוסיין מוסאווי, יצא גם כן בהצהרות הלילה - לפיהן הודיע כי הוא זה שניצח בבחירות. מקורותיו של מוסאווי גם כן אינם ידועים, כך שהבלבול רק גדל. בלב המרקחה מתרוצצים כלי התקשורת הערבים ומדווחים על כל התפתחות בנושא.
משרד הפנים האירני, שנחשב לאסמכתא הרשמית בכל הקשור לתוצאות הבחירות, הודיע הלילה כי בתום ספירת 21 מיליון קולות, אכן מוביל הנשיא המכהן אחמדינג'אד ביתרון עצום על יריבו מוסאווי. "נג'אד גרף כ-66% מהקולות", נמסר בהודעה רשמית של המשרד. ואולם, גם את הדיווח הזה יש לקחת בשלב זה בעירבון מוגבל.
המועמדים: האדריכל והד"ר לתעבורה
מיליוני אירנים ניגשו החל מהבוקר לקלפיות, ביום בחירות שיסמן את סיומו של קמפיין יוצא דופן ברפובליקה האיסלאמית. הקלפיות נפתחו כבר בשעה 06:30 (שעון ישראל), וההמונים עומדים בתורים ארוכים על מנת לממש את זכות ההצבעה.
המועמד הרפורמיסטי מיר חוסיין מוסאווי, שהצביע גם הוא, כבר טען הבוקר על שיבושים, לטענתו, בתהליך הבחירה. סוכנויות הידיעות האירניות ציטטו אותו באומרו כי כמה מנציגיו הורחקו מהקלפיות. "לא אפשרו להם לפקח על ההצבעה", אמר מוסאווי.
קמפיין הבחירות יוצא הדופן הסתיים, מלווה בהשמצות חסר תקדים בין המתמודדים, התבטאויות חריפות בתקשורת, קריקטורות עוקצניות בעיתונים, ותנועה ערה באינטרנט.
ייתכן שזה יישמע מוזר, אבל גם במערכת הבחירות הזו יגיעו לקו הגמר ככל הנראה שני מועמדים עיקריים: הנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד ומיר חוסיין מוסאווי, מי שכיהן בעבר כראש הממשלה ונחשב למועמד המוביל "קול שפוי" יותר, אליו שואפת אירן לחזור.
לפני הכל, כדאי להכיר את זירת המערכה: באירן חיים כיום יותר מ-70 מיליון בני אדם, כ-46 מיליון מתוכם בעלי זכות בחירה. טהרן היא העיר הגדולה במדינה, ונחשבת לאחת מהערים הצפופות בעולם: יותר מ-12 מיליון תושבים חיים בה ובפרבריה. מה הפלא שהבחירות מוכרעות על "הקול הטהרני"?
הנשיא המכהן, מחמוד אחמדינג'אד, נולד ב-1956 וכיום הוא נשוי עם שלושה ילדים. בשנת 1997 סיים את לימודיו בתכנון תעבורה וקיבל תואר דוקטור.
כבר בשנות ה-70 בלט בפעילותו הפוליטית כסטודנט באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה, והיה לבכירי תומכיו של חומייני - מנהיג המהפכה האירנית ב-1979. עד היום נטען כי נטל חלק פעיל בהשתלטות על שגרירות ארצות הברית בטהרן באותה השנה - טענות שהכחיש מאז ומעולם אחמדינג'אד עצמו.
השנה החולפת אופיינה בלא מעט קריאות באירן להחליפו. מדיניות הפנים והחוץ הקשות שניהל הובילה את אירן לשפל כלכלי חסר תקדים, גם ובעיקר בשל הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה וירידת ערך הנפט. סטודנטים רבים ואפילו נשים הפגינו בקריאה להחליפו, ובאחת מההפגנות שנערכה בנוכחותו אף דווח כי נעל הושלכה לעברו.
מיר חוסיין מוסאווי נולד ב-1941, וכבר הספיק ליטול חלק במשרה פוליטית בכירה באירן: ראש הממשלה בין השנים 1981-1989. מוסאווי, אדריכל בהשכלתו, נמנה אמנם גם כן עם מקורביו של מנהיג המהפיכה חומייני, אך נחשב לרפורמיסט ולמתון יחסית בדעותיו.
בעיית תדמית
בשלושת השבועות האחרונים החלו להינשב רוחות של שינוי ברחובות טהרן. נראה כי כל המחסומים הוסרו, והמוני האירנים הרוצים בשינוי יצאו שלוחי רסן לרחובות, להביע מחאה על ארבע שנים מהקשות ביותר שעברו על אירן אי פעם: שפל כלכלי חסר תקדים, מליוני מובטלים, עוני וחוקים נוקשים בעיקר בכל הקשור לדת.
ואולם, יותר מכל סבל האזרח האירני מהתדמית שנוצרה לו בעולם. המערב ניסה להטיל את האחריות רק על ההנהגה, אבל האשמת האזרח האירני הפשוט במצב הייתה בלתי נמנעת. אירן הפכה בארבע השנים האחרונות לאוייבת של ממש למדינות מערב רבות, והצליחה למצוא לעצמה בנות ברית מעטות - וגם זה רק בגלל שאותן מדינות שנאו כל כך את מדיניותו של נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש.
אבל אחמדינג'אד המשיך בשלו: הוא החליט להעלות לסדר היום העולמי את נושא הגרעין, להתעלם מהסנקציות הקשות ומקריאות המערב לפיוס ולשיחות. במקביל, הקפיד לטפח את "ציר הרשע", והשקיע משאבים רבים ביחסים מול סוריה, חיזבאללה ואירן. מיותר לציין כי הדבר בא לידי ביטוי בהשקעתם של מליוני דולרים בהנהגות החמאס והחיזבאללה - ששימשו בעבור אחמדינג'אד חוד חנית במאבק שלו מול ישראל.
על ההתנגדות מבית למהלכיו של אחמדינג'אד כמעט ולא שמענו בארבע השנים האחרונות. מי שכיהן בין השנים 2003 ל-2005 כראש עיריית טהרן, סחף את ההמון האירני וגרף ניצחון מוחץ בבחירות. מאז ניסה לשדר תדמית של "אל" המהלך עלי אדמות (אפילו התבטא בנושא מספר פעמים) - שלמהלכיו אין כל התנגדות.
מישהו דיבר על סנסציה?
אך יום הבחירה הגיע. היום בו ניתנת ההזדמנות לאזרח האירני להגיד את שעל ליבו. כפי שהמליך את אחמדינג'אד לפני כארבע שנים, שלא מן הנמנע יהיה זה אותו עם שידיח את הנשיא המכהן. אם אכן יקרה הדבר - ייחשב היום הזה לסנסציה של ממש לא רק בהיסטוריה האירנית.
הבחירות לנשיאות האירנית נערכות אחת לארבע שנים. על פי החוקה האירנית, הנשיא נחשב לאדם החזק ביותר במדינה - מייד אחרי המנהיג הרוחני. במידה ואדם רוצה להגיש מועמדותו לתפקיד, עליו לקבל את אישורה של "מועצת המומחים" האירנית, גוף פרלמנטרי שנבחר אמנם על ידי הציבור, אך נועד אך ורק ליצור אשלייה של דמוקרטיה במדינה. זהו הגוף היחיד שמסוגל, על פי החוקה, להדיח את הנשיא מתפקידו או למתוח ביקורת על פעילותו. מועצת המומחים מעולם לא עשתה - לא את זה ולא את זה.
במערכות הבחירות באירן הגישו את מועמדתם עשרות מועמדים, אולם בדרך כלל הגיעו ליישורת האחרונה לא יותר מארבעה-חמישה. משום כך, מחייבת החוקה האירנית את הזוכה בבחירות לגרוף יותר מ-50% מקולות הבוחרים. באם זה לא קורה - הולכים לסיבוב שני. כך קרה בבחירות ב-2005, בהן הפסיד למעשה אחמדינג'אד בסיבוב הראשון לרפסנג'אני - אך הביס אותו בסיבוב השני. לכן, קיימת האפשרות שלאו דווקא הלילה מי ניצח בבחירות.
"מהפיכה ירוקה" על סף התפרצות
בעולם כולו נרגשים מהמועמד מיר חוסיין מוסאווי, ומהשינויים עליו הוא מדבר בלי סוף. ההמון הצעיר צועד ברחובות בשבועות האחרונים על אפו וחמתו של אחמדינג'אד, וברחובות יש תחושה של "מהפיכה ירוקה" (צבע הדגלים והכרזות של תומכיו של מוסאווי) ממש על סף התפרצות.
מוסאווי כבר הפליג בהבטחות למערב, אבל צריך לקחת אותן בעירבון מוגבל. נזכיר כאן, שגם לפני אחמדינג'אד שלטו באירן מנהיגים "פרגמטיים" - שלא הצליחו להביא לקירוב של ממש עם המערב, בטח ובטח עם ישראל.
וגם אם תתרחש סנסציה ומוסאווי אכן ייבחר בסופו של דבר, ייתכן שנשמע קצת פחות על הגרעין - ואולי אפילו הוא יסכים לשבת לדבר על כך עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה. באשר לישראל? היחס כלפינו לא עתיד להשתנות, לפחות בעתיד הקרוב. תשאלו את מוסאווי, זה מה שאישתו אמרה השבוע.
בחירות באירן - סיקור מיוחד
האם ישראל תתקוף באירן?
"טהרן הקטנה" - בלב תל אביב
האירנים כבר בחרו: אינטרנט
אחמידנג'אד שם קץ לחגיגת הפייסבוק
הנבחרת הפסידה? אחמדינג'אד אשם!
אחמדינג'אד: גם רודן וגם גנן
רוחות של מהפך ברחובות טהרן
יהודי אירן רוצים נשיא שיביא את השלום