מתחת לרעלה מסתתרות פנים צעירות בצורת לב ועיניים מלאות באשמה שבוהקות דרך פיסת הבד שלא מסתירה גבות מעוצבות היטב. "בתחילה הייתי שמחה, היה לי נשק. זה היה משהו חדש והייתה לי סמכות", מספרת חדיג'ה (שם בדוי, 25) לכתבת CNN. בעברה הייתה מורה בבית ספר יסודי בסוריה, אבל אחרי פרוץ מלחמת האזרחים היא הפכה לחברה במאיים שבארגוני הטרור כיום - דאע"ש.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
היא מספרת באריכות על תחילת המהפכה בסוריה ובעיקר מתארת את ההרגשה שמילאה אותה כשהבינה שהיא "לוקחת חלק במשהו עצום". אבל אז החלו גילויי האלימות שגרמו למשפחתה לברוח מביתה שוב ושוב. "הכל סביבנו התפורר. אתה רוצה לקרוע את עצמך מהמציאות הזו ולמצוא משהו שיהיה ניתן לברוח אליו. הבעיה היא שברחתי למשהו מכוער יותר - היישר לזרועותיהם של הטוניסאים שגייסו אותי ל'מדינה האסלאמית'".
"לא חשבתי שאני מפחידה אנשים, אבל אז התחלתי לשאול את עצמי איפה אני? לאן אני הולכת? הרגשתי שאני נשאבת למשהו מכוער", היא אומרת. "סיירנו ברחובות וכשראינו אישה שלא מתלבשת על ידי חוקי השריעה (הדין הדתי האסלאמי- ע.ו), עצרנו אותה. לפעמים היו מצליפים בהן".
"הדבר הכי קשה שראיתי - עריפת ראש"
היא פגשה אותם ברשת, אחרי שהסקרנות משכה אותה לדפי דאע"ש באחת הרשתות החברתיות. הם אמרו לה שהם ייקחו אותה למחוז א-רא קה שבסוריה, שהם יכולים אפילו למצוא לה חתן. אז היא שכנעה את משפחתה לצאת לשם. בת דודתה כבר הייתה חברה באחד הארגונים הקטנים המסונפים לדאע"ש, "גדודי חנסה" - המונה בסביבות 25-30 נשים שתפקידן העיקרי הוא לפטרל ברחובות א-ראקה כדי לוודא שנשים יוצאות לרחוב בלבוש צנוע כפי שמכתיב "המדינה האסלאמית".
"היא לקחה אותי למפקדת הכוחות שישבה במלון סיאסי שבא-ראקה", גוללה חדיג'ה את סיפורה. "היא הציגה אותי למפקדת, אום-רעייאן, אישה בעלת אישיות מאוד חזקה ואבחנות מאוד חדות. היא נתנה לך את ההרגשה שהיא מנהיגה, לא אישה רגילה".
חדיג'ה מתארת את מראות הזוועה שראו עיניה במהלך שירותה בדאע"ש. הקשה שבהם, לדבריה, היה "כשערפו ראש של אדם ממש מולי". באחד הימים, הודיעה לה אום-רעייאן כי מצאה לה בעל סעודי.
פה לדבריה הגיעה נקודת השבר: "אמרתי שמספיק. אחרי כל הדברים שראיתי אמרתי לעצמי שאני חייבת לעזוב". כעת היא מביעה תקווה לשוב ולחיות חיים נורמליים. "רוצה להיות אישה שמחה שאוהבת את החיים ואת הצחוק".