תיעוד נדיר מתוך הרצועה, קולות ותמונות שכבר לא ניתן לראות מאז נאסרה הגישה לשם: לאחר שהפרק הראשון בפרויקט המיוחד של אוהד חמו עסק במשבר ההומניטרי, הפרק השני ששודר הערב (שני) במהדורה המרכזית עוסק בעתידה הפוליטי של הרצועה בעידן חמאס ובאפשרות של התקוממות עממית נגד התנועה.

לחצו כאן לצפייה בפרק הראשון בפרויקט המיוחד "עזה - תמונת מצב"

השנים האחרונות יירשמו בספרי ההיסטוריה כעשור שבו ההמונים התעוררו, אחרי שנים של דיכוי פנימי. במצרים, סוריה, לוב ומדינות נוספות באזור, אזרחים התקוממו ודרשו זכויות אדם בסיסיות. אבל התהליך הזה נעצר בגבולותיה של רצועת עזה.

תיעוד מיוחד מתוך הרצועה (צילום: החדשות)
תיעוד מיוחד מתוך הרצועה | צילום: החדשות

"חמאס? העזתים מאשימים את ישראל ומצרים"

חליל שקאקי, הסוקר הפלסטיני הבכיר ביותר ואחד הפרשנים החשובים בשטחים, הסביר כי לא סביר שתתרחש בקרוב הפיכה בעזה. "הסכסוך המרכזי בראייתו של הציבור הפלסטיני, הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית, הוא העימות מול ישראל – סיום הכיבוש קודם כל ולפני הכל", אמר. "יש גם סיבה נוספת כמובן, והיא שתושבי רצועת עזה אינם רואים בחמאס האשמה העיקרית. הם מטילים את האשמה קודם כל על ישראל או על מצרים או על הנשיא עבאס עוד לפני שמטילים אותה על חמאס". 

הפיכה נגד חמאס? כנראה לא בקרוב (צילום: החדשות)
הפיכה נגד חמאס? כנראה לא בקרוב | צילום: החדשות

העוני ברצועה מחפיר ושלטונות חמאס בעזה מנצלים את המציאות הקשה הזו כדי להפנות את הכעס כלפי ישראל, אבל גם כלפי הרשות הפלסטינית. אחרי 3 מלחמות בעזה, משבר כלכלי הולך ומחריף ותקופה שמתוארת כקשה ביותר מאז הוקמה התנועה, נפל באחרונה דבר בחמאס: בפעם הראשונה זה עשור נפתחו שערי הרצועה בפני הרשות הפלסטינית. אלא שבינתיים ניסיון הפיוס עם רמאללה נכשל, ובשטחים נדמה שברור לכולם מי אשם, ובעיני הרחוב הפלסטיני זו לא חמאס. 

מעימות מזוין לתפיסה של "התנגדות עממית"

עבור העזתים האשמה היא ישראל. "שלושה מכל ארבעה פלסטינים מאשימים את הנשיא (אבו מאזן) ואת תנועת פתח, ורק אחד (מתוך ארבעה) מאשים את חמאס", הסביר שקאקי. "לו התקיימו בחירות ברצועת עזה והנשיא עבאס היה רץ לנשיאות מול אימסעיל הנייה – אין כל ספק שהנייה היה מנצח. בגדה המערבית המצב עשוי להיות שונה לחלוטין, אולם התוצאה הכללית תהיה אחת - הנייה זוכה היום לאהדה רבה יותר מהנשיא עבאס".

הדגיש את המצוקה האזרחית בעזה. ארכיון (צילום: החדשות)
צילום: החדשות

העוצמה הצבאית של חמאס בעזה היא גדודי אל-קסאם, זרוע הברזל של התנועה בעזה שמונה על פי הערכות בין 15 ל-20 אלף חמושים נאמנים להנהגה. הזרוע מחלוקת לחטיבות, ולכל אחת מסונפות יחידות אורגניות חזקות. אבל התפיסה של חמאס השתנתה ל"התנגדות עממית". זה מצטלם טוב, מקובל בעולם אבל בעיקר לא נותן לישראל עילה לתקוף את עזה, שעדיין עסוקה בשיקום נזקי המלחמה האחרונה.

מפקד פיקוד דרום לשעבר אלוף (במיל') טל רוסו הסביר שיש גם אפשרויות אחרות. "אני חושב שאפשר לדחוף יותר את הנושא הכלכלי", אמר. "יש נושאים שאפשר לגייס - לא מישראל, אם זה מהמפרציות או מכל מיני ארגונים אירופיים כאלה ואחרים, ואפשר לייצר שליטה שזה ילך לייעוד שלו ולא לחמאס. צריך פה להסתכל איך אנחנו מצד אחד כן שומרים על האינטרס שלנו מול חמאס, ומצד שני מאפשרים באמת שיהיה יותר טוב".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו