שעות ספורות לאחר שהותרו לפרסום פרטי המבצע של צה"ל לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה, בתקשורת הסורית עדיין שומרים על שתיקה ולא מתייחסים ללקיחת האחריות הישראלית. באתרים ובמהדורות החדשות מתעסקים בעיקר במלחמת האזרחים, בדגש על הקרבות באזור ע'וטה והמבצע של הטורקים בצפון סוריה, אך אף מילה על מה שקרה במדבר הסורי ב-2007.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
גם בכלי תקשורת ערביים מחוץ לסוריה הפרסומים בישראל על מבצע השמדת הכור כמעט ולא זוכים לסיקור ועד כה אין גם תגובות מצד מנהיגי מדינות ערב.
מנגד, בישראל מתפרסמות הבוקר עוד ועוד התייחסויות לנושא - גם מצד דמויות שהיו מעורבות במבצע הנועז וגם מצד שרים וח"כים שמתגאים בהישג החשוב. הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט התייחס הבוקר להשמדת הכור ואמר בסרטון מיוחד שהוקרן בכנס דגן לביטחון ואסטרטגיה באקדמית נתניה: "הבוקר פורסם עניין תקיפת הכור ויש בכך סמליות רבה בעיני שזה קורה דווקא היום. זה אומנם אקראי, אך עם היוודע הסיפור שנשמר בסוד במשך השנים והסוד הנגלה הוא התרומה האדירה של מאיר דגן להצלחת המבצע ולתרומה לביטחון ישראל לשנים ארוכות קדימה".
שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ שיגר אזהרה לעבר אירן. "ברכות לרה"מ לשעבר אולמרט על קבלת ההחלטה להשמדת הכור הגרעיני בסוריה לפני 11 שנה", כתב בחשבון הטוויטר שלו. "המבצע והצלחתו הבהירו שישראל לא תאפשר לעולם נשק גרעיני בידי מי שמאיימים על קיומה. סוריה אז ואירן כיום. במאזן הזכות והחובה של פעילותו הציבורית, השמדת הכור הסורי תיזקף לזכותו של אולמרט במובהק".
"היום כבר אפשר לגלות מה עשינו בקבינט בספטמבר 2007", כתב שר הביטחון ליברמן. "היו מי שדחפו והיו מי שהיססו. ההחלטה ההיסטורית והאמיצה שקיבלנו, הוכיחה שבנושאי ביטחון אסור להירתע. יש לדבוק באינטרסים לאומיים, לקבל החלטות ולפעול כשצריך. נסו לדמיין מה היה קורה אם לא היינו פועלים. היינו מקבלים סוריה גרעינית".
המעורבות הצפון קוריאנית וחיסול הגנרל הסורי
הבוקר, 10 שנים אחרי, הותר לפרסום כי ב-6 בספטמבר 2007 יצאו מטוסי חיל האוויר למשימת הפצצת הכור הגרעיני בסוריה. האינדיקציה הראשונה לקיומו של הכור הסורי הגיעה בימי מלחמת לבנון השנייה. לאחר ההפצצה, התפרסמה כתבת תחקיר גדולה ב"ניו יורק טיימס" בה עלה שמו של איברהים עות'מאן שכיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית של סוריה. על פי מה שנכתב אז בתחקיר, בחודש מרס 2007 הצליחו סוכני המוסד לחדור למחשבו האישי של עות'מאן ולשאוב משם את הנתונים שסגרו את פערי המידע לגבי תכנית הגרעין הסורי.
לאט לאט החלו להתגבש עוד ועוד פיסות מידע שהרכיבו תמונה ברורה ובראשן קשר בין סוריה לצפון קוריאה. ב"וושינגטון פוסט" פורסם מאוחר יותר כי אונייה צפון-קוריאנית הגיעה לסוריה תחת סיפור כיסוי של משלוח מלט. באופן זה הוברחו אמצעים וחומרים לבניית מתקן גרעיני על פי מודל צפון קוריאני, שיועד לקום בלב המדבר הסורי. גם היום אף אחד בישראל לא מוכן לאשר שאכן כך היו פני הדברים.
כל הגורמים המעורבים הסכימו כי על ישראל להפציץ את הכור לפני שהוא יהיה "חם", כלומר יהפוך לפעיל. אילו היה כזה, הנזק שהיה נגרם לסביבה ולאוכלוסיה המקומית כתוצאה מהחומרים שייפלטו ממנו בהפצצה היה אדיר. אלא שבאותם ימים, מספר חודשים בלבד אחרי סיום מלחמת לבנון השנייה, אף אחד מבין מקבלי ההחלטות בישראל לא שש לפתוח מלחמה נוספת, כשאין לדעת איך משטר אסד יגיב לפעולה הישראלית.
בבוקר שאחרי התקיפה נפתחו מהדורות החדשות ברחבי העולם עם שלל ספקולציות לגבי מה שאירע בלב המדבר הסורי. בישראל שמרו על שתיקה. מאז לא חזרו הסורים למסלול ייצור הפצצה הגרעינית. הגנרל סולימאן שהוביל את תהליך בניית הכור חוסל ועד היום איש לא לקח על כך אחריות.