הפריצה לטלפון של קושנר שחשפה את העברות המיליארדים מהמפרץ - שהגיעו גם לישראל | תחקיר Vanity Fair

החדשות בקצרה:

• תחקיר חושף טענות לקשרים פיננסיים חשאיים של ג'ארד קושנר במדינות המפרץ.
• המודיעין ההולנדי גילה את המידע לאחר שחדר למערך הסייבר הרוסי.
• נחשף חשבון באמירויות אליו הועברו כ-750 מיליון דולר עבור קושנר.
• נטען כי כמיליארד דולר הועברו לבנק ישראל בעידודו של נתניהו.
• קושנר: "הטענות שמעלה המחבר הזה מטורפות לחלוטין ולא התרחשו מעולם".

טלפון שנפרץ, העברות כספים בהיקף של מיליארדי דולרים וטענות להסדרים פיננסיים חשאיים בין חתנו של נשיא ארצות הברית, ישראל ומדינות המפרץ: תחקיר שפורסם אמש (חמישי) במגזין האמריקני Vanity Fair מעלה טענות חמורות בנוגע לפעילותו של ג'ארד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ ומי ששימש יועץ בכיר בבית הלבן.

לפי התחקיר, מידע שהגיע לידי המודיעין ההולנדי לאחר שחדר לקבצים של מערך המודיעין הצבאי הרוסי הוביל למעקב אחר הטלפון של קושנר. במסגרת המעקב, כך נטען, נחשפו חשבונות בנק והעברות כספים בהיקפים גדולים שנקשרו לאיחוד האמירויות, לסעודיה ולישראל.

הפרשה, שעליה מספר העיתונאי מתיו קול בקטע מספרו החדש, החלה להתבהר בסוף 2017, כששירות המודיעין והביטחון של משרד ההגנה ההולנדי (MIVD) גייס האקר רוסי שפעל עבור המודיעין הצבאי הרוסי (GRU). ההאקר, שהתמחה בגנבת מידע בנקאי, העניק להולנדים גישה לשרת של מערך הסייבר הרוסי בעיר רוסטוב. בין הקבצים שנמצאו בו היו צילומי מסך מהאייפון של קושנר.

אנשי המודיעין ההולנדים ניסו לשחזר כיצד הצליחו הרוסים לחדור למכשיר, ובהמשך איתרו חולשה שאפשרה להם לעקוב אחר המסך שלו בזמן השימוש. כך, לפי התחקיר, הם הבחינו שקושנר נכנס לחשבון בנק באיחוד האמירויות, שאליו הועברו מאות מיליוני דולרים מבנק באזרבייג'אן.

לפי מקור שעליו הסתמך המחבר, קושנר העביר סכומי כסף משמעותיים מהחשבון בדובאי לאנשים אחרים, בהם איש מלחמה, שכיר חרב ומתנקש לשעבר. התחקיר אינו מפרט את זהותם או את מטרת ההעברות.

מאות מיליוני דולרים בחשבון באמירויות

החשבון, שכונה בתחקיר "אלפא", התנהל בבנק First Abu Dhabi Bank, הבנק הגדול ביותר באיחוד האמירויות. לפי הפרסום, החל מ-2017 הועברו אליו כ-750 מיליון דולר בידי גורמים סעודיים ואמירותיים.

אלא שלפי התחקיר, קושנר לא היה הבעלים הרשמי של החשבון, אלא מורשה חתימה בו. החשבון היה בבעלות ארגון הצדקה האמירותי Watani Al Emarat, שמומן בידי ממשלת איחוד האמירויות.

עוד נטען כי הארגון שימש כיסוי להעברת כספים שנועדו לתמוך בפעילות צבאית ומודיעינית חשאית של האמירויות מחוץ למדינה, לרבות תוכניות לרכישת נשק. לפי מקור חסוי המצוטט בתחקיר, באיחוד האמירויות האמינו כי השימוש בארגון צדקה יפחית את הסיכוי שהעסקאות הבין-לאומיות ייבדקו, וכך יאפשר להעביר כספים לתמיכה בפעולות צבאיות חשאיות.

לפי מקורות המצוטטים בתחקיר, החשבון נועד לשמש קרן למימון מטרות מדיניות חוץ. קושנר, שליט איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן דנו בתחילה בהקמת קרן בהיקף של יותר מעשרה מיליארד דולר. בין המטרות שנדונו היו קידום מעמדו של בן סלמאן כיורש העצר, ביטול הסכם הגרעין עם איראן וקידום הסדר בין ישראל לפלסטינים.

בין האפשרויות שהועלו, לפי התחקיר, היה גם שימוש בכספים למימון החומה שהבטיח טראמפ להקים בגבול ארצות הברית ומקסיקו, כחלק מהמאמץ לקדם את מטרותיו של הממשל האמריקני.

לפי התחקיר, הרעיון להקים קרן רחבה נזנח, ובמקומו הועברו כספים לחשבונות נפרדים שיועדו לקושנר. עוד נטען כי השימוש בבנקים באזרבייג'אן אפשר להעביר סכומים גדולים בדולרים באופן שהקשה להתחקות אחר מקורם.

בעידוד נתניהו: כמיליארד דולר הועברו לבנק ישראל

אחת הטענות המרכזיות בתחקיר נוגעת לחשבון נוסף, שכונה "בטא". לפי הפרסום, באביב 2018 העביר מוחמד בן זאיד כמיליארד דולר לישראל דרך אזרבייג'אן, עבור קושנר.

אדם שעודכן בפרטי החשבון סיפר למחבר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עודד את קושנר להפקיד את הכסף בבנק ישראל, באופן שייראה כחשבון ממשלתי. לפי אותו מקור, הכספים נועדו לשימושו האישי של קושנר.

עם זאת, לפי התחקיר, לא ברור כיצד נודע לנתניהו לראשונה על הכסף, וגם לא הובהר כיצד נעשה בו שימוש. אדם שעבד עם קושנר על העברת הכספים מישראל סיפר כי חלק גדול מהסכום הועבר בהמשך לחשבונות בנק בקפריסין, ומשם ליעדים אחרים.

לפי הפרסום, נתניהו דרש מקושנר לעדכן אותו לפני ביצוע פעולות בחשבון. קושנר העביר את המסרים באמצעות השגריר האמריקני בישראל דאז, דייוויד פרידמן, שנפגש לעיתים קרובות עם ראש הממשלה.

פרידמן הכחיש כי ידע על כספים מאיחוד האמירויות שהועמדו לרשות קושנר או כי היה מעורב בהעברת מסרים מטעמו. "אני לא יודע שום דבר על אף אחת מהטענות האלה", אמר, והוסיף כי הטענות בדבר מעורבותו בפרשה שקריות לחלוטין.

גם עורך דינו של קושנר הכחיש את קיומו של החשבון. לדבריו, קושנר אינו יודע דבר על חשבון כזה, ו"אין חשבונות כאלה ומעולם לא היו".

התשלום שהעבירה איחוד האמירויות לישראל

לפי התחקיר, לצד שני החשבונות היה גם הסדר כספי שלישי, נפרד, שנגע ליחסים הביטחוניים בין ישראל לאיחוד האמירויות.

באותה תקופה התחממו בחשאי היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. לפי הפרסום, קושנר סייע לנהל משא ומתן על הסכם שלפיו ישראל תסייע להגן על האמירויות במקרה של מתקפה צבאית איראנית משמעותית.

כדי לממן את ההגנה, כך נטען, העבירה ממשלת איחוד האמירויות תשלום נוסף לבנק ישראל. הכסף נועד לשמש מעין קרן ביטחון לשעת חירום.

בתחקיר הוצגו שלושת ההסדרים כחלק ממערך של הסדרים מדיניים ופיננסיים חשאיים, שלפי הנטען ניהל קושנר מול מנהיגי ישראל, האמירויות וסעודיה בתקופת כהונתו בבית הלבן.

החשדות להפרת חוק - וההכחשה של קושנר

לפי התחקיר, קושנר היה מחויב לדווח על חשבונות בנק שבהם הייתה לו הרשאת חתימה או גישה כמוטב, במסגרת חובות הדיווח הפיננסי וכללי האתיקה שחלו עליו כעובד הממשל האמריקני.

נטען כי העמדתם של סכומים בהיקף של מיליארדי דולרים לרשות קושנר בידי מנהיגי האמירויות וסעודיה עשויה להצביע על ניסיון להשפיע על פעילותו בממשל האמריקני. לפי תובע לשעבר שעבד בחקירת התובע המיוחד רוברט מולר, אם קושנר הבטיח לקדם אינטרסים של מנהיגים זרים בתמורה לכספים - הדבר עשוי היה לעורר חשדות להפרת חוקי השוחד ולפעילות כסוכן של מדינה זרה.

בתחקיר מצוטטים ארבעה בכירים לשעבר בממשל טראמפ - שני יועצים לביטחון לאומי, ראש סגל הבית הלבן ומנהל CIA לשעבר - שאמרו כי לא ידעו על אישור נשיאותי שאפשר לקושנר גישה לחשבון בנק של ממשלה זרה.

עורך דינו של קושנר הכחיש כי מרשו הפר חוק כלשהו בעת שכיהן בבית הלבן, ומסר כי כל קשריו עם ממשלות זרות עמדו בדרישות החוק.

קושנר פרסם בחשבונו ברשת X הכחשה חריפה לדברים. הוא טען כי Vanity Fair פרסם קטע מספר הכולל טענות "שערורייתיות ושקריות באופן מוחלט", וכי הוא ואנשיו הכחישו את כל הטענות באופן רשמי, אך המחבר לא הציג ראיה אחת שתבסס אותן. לדבריו, לא הוצגו דפי חשבון בנק, תיעוד של העברות כספים, מספרי חשבונות, תאריכי עסקאות או פרטים אחרים שניתן לאמת.

קושנר הוסיף כי בתקופה המדוברת היה נתון לביקורת תקשורתית אינטנסיבית, לחקירות מרובות בקונגרס ולחקירת התובע המיוחד רוברט מולר. לדבריו, הוא שיתף פעולה מרצונו עם החקירות ומסר יותר מ-30 שעות של עדות, אך הטענות לא עלו במסגרתן משום שהאירועים המתוארים מעולם לא התרחשו.

"הטענות שמעלה המחבר הזה מטורפות לחלוטין ולא התרחשו מעולם", כתב קושנר. הוא כינה את הפרסום "המצאות שערורייתיות המוצגות כעיתונות חוקרת", וטען כי מדובר ב"תערובת של פנטזיה, בדיה וסנגוריה". עוד כתב כי המחבר פועל מתוך כוונה זדונית או מצוי במצב נפשי מעורער.