ההשפלה של שרת החוץ האירופית: ניסתה להשתלב בשיחות עם רוסיה, אבל מנהיגי אירופה השאירו אותה בחוץ
קאיה קאלאס ביקשה להתמנות לשליחה המיוחדת למו"מ עם רוסיה, אך נדחתה על הסף • ראש ממשלת איטליה פעלה נגד מועמדותה ומנהיגי האיחוד לא התייצבו לצידה • כעת היא מוצאת עצמה מבודדת בבריסל ובמשבר פוליטי ואישי גדול


החדשות בקצרה:
- שרת החוץ של האיחוד האירופי ניסתה לקדם את מועמדותה לתפקיד היוקרתי.
- בפועל, מנהיגי מדינות אירופה דחו אותה על הסף ולא תמכו בה.
- גם בכירי האיחוד האירופי עצמם לא יצאו להגנתה ולא גיבו אותה.
- דיפלומטים בכירים תקפו אותה, כינו אותה "מגושמת" ואמרו כי היא עדיין מתנהלת כמנהיגת מדינה.
שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, ספגה בשבוע שעבר מפלה פוליטית צורבת, לאחר שמנהיגי אירופה דחו את ניסיונה להשתלב בעמדת מפתח במשא ומתן לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. קאלאס, שכיהנה בעבר כראש ממשלת אסטוניה, הגיעה לפסגת המנהיגים של האיחוד האירופי ביום שישי בדבלין בתקווה להתמנות לשליחה האירופית המיוחדת לשיחות, אך גילתה כי למנהיגים תוכניות אחרות.
לפי דיווחים ב"יורוניוז" וב"פוליטיקו", קאלאס טענה בפני המנהיגים כי אמנות האיחוד האירופי מגדירות אותה כאחראית לניהול מדיניות החוץ והביטחון המשותפת, כשם הרשמי של תפקידה, ולכן היא המועמדת הטבעית לתפקיד. אלא שהמנהיגים דחו את טיעוניה. לפי הדיווח ביורוניוז, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני אף טענה כי לקאלאס "אין משקל מוסדי" מספק והתנגדה למינויה.
בסיום הפסגה הכריז נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, על הקמת צוות משא ומתן בן שבעה נציגים, הכולל את היועצים לביטחון לאומי מצרפת, גרמניה, פולין, איטליה ובריטניה, לצד נציגים של המועצה האירופית והנציבות האירופית. למרבה האכזבה של קאלאס - היא נותרה בחוץ.

ההשפלה הייתה כפולה: גם שירות החוץ האירופי, הגוף שקאלאס עומדת בראשו, לא קיבל ייצוג בצוות. יתרה מכך, כאשר נשאלו על הדרתה, נשיא המועצה קושטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין לא הביעו בה תמיכה.
קאלאס מסרבת להשלים עם ההחלטה. "קחו את האמנות ותקראו אותן", אמרה לעיתונאים בבריסל. "מי אחראי לענייני הביטחון ומדיניות החוץ? אני עומדת מאחורי דבריי, ואני מוכנה לבצע גם את התפקיד הזה". בשורה התחתונה, קאלאס ניצבת כעת מול מציאות פוליטית שבה היא, הנציגה העליונה לניהול מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד, מודרת מהתהליך הדיפלומטי החשוב ביותר שידעה היבשת מאז תום המלחמה הקרה.
מאחורי הדרתה עומדת מתיחות ארוכה שהצטברה בחודשים האחרונים. קאלאס עוררה מורת רוח בבירות אירופה כשחרגה מהקו המוסכם בנושאים רגישים, בהם היחס לסין והיחס לישראל, וקידמה יוזמות ללא התייעצות מספקת עם המדינות החברות. אחת מהן, הקמת קבוצת מומחים לענייני הגנה, בוטלה ברגע האחרון בעקבות התנגדות של איטליה, צרפת ומדינות נוספות.
דיפלומט אירופי בכיר הצביע גם על סתירה בהתנהלותה: במשך חודשים התנגדה קאלאס לשיחות ישירות עם רוסיה, אך כעת היא מבקשת להיות זו שתנהל אותן. דיפלומט אחר תיאר את הופעתה בדבלין כ"מגושמת" וטען כי היא עדיין מתנהלת כאילו הייתה ראש ממשלה, במקום להבין שתפקידה הנוכחי הוא לתאם עמדות בין מדינות האיחוד.
עם זאת, בפוליטיקו מצביעים גם על הסבר רחב יותר הטמון בתופעה רחבה יותר: מנהיגי מדינות נוטלים לידיהם יותר ויותר סמכויות מדיניות חוץ, שבעבר היו בידי שרי החוץ. אפילו שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב נעדרו מסבבי השיחות האחרונים.
במקביל מתנהל מאבק על סמכויותיה של קאלאס. גרמניה וצרפת מקדמות שינויים שמטרתם להכפיף את שירות החוץ האירופי שבראשו עומדת קאלאס לפיקוח הדוק יותר של הנציבות, שכבר נטלה לידיה חלק ניכר מניהול היחסים עם ישראל.
קאלאס מנסה כעת להשפיע לפחות על תוכן המשא ומתן. לדבריה, שרי החוץ גיבשו רשימת דרישות מרוסיה, והם מבקשים להיות מעורבים בהחלטות ולא רק לקבל עליהן דיווחים בדיעבד.
אלא שגם כאן לא ברור כמה השפעה תהיה להם. בעוד קאלאס ושרי החוץ נערכים לגבש מנדט לצוות האירופי לקראת סבב השיחות הבא באבו דאבי, גורמים אחרים סבורים כי המשימה תועבר דווקא לשגרירי המדינות באיחוד.
