איסור מוחלט: המלדיביים בדרך לחרם קבוע על ישראלים – גם לבעלי דרכונים זרים

ממשלת האיים המלדיביים הודיעה על כוונתה להטיל איסור כניסה קבוע וללא תנאי על מחזיקי דרכונים ישראליים, לצד חקיקה שנועדה למנוע מאזרחים ומגופים ישראליים להשקיע בפרויקטים של נדל"ן מקומי, גם אם הם מחזיקים באזרחות כפולה ומציגים דרכון זר.

הצעד מסמן הסלמה ניכרת בעמדה הדיפלומטית של הארכיפלג באוקיינוס ההודי. במסיבת עיתונאים שנערכה בלשכת הנשיאות, פירט נשיא המלדיביים, מוחמד מואיסו, את התיקונים לחוק ההגירה של המדינה, שמטרתם להפוך את הגבלות הכניסה לקבועות ולא להתנות אותן בהמשך הלחימה.

ההצעה הנוכחית מגיעה בהמשך לאמצעים זמניים שנקבעו במסגרת תיקון לחוק ההגירה באפריל 2025, אשר הגביל את כניסתם של מחזיקי דרכון ישראלי עד להפסקת התקיפות באזור עזה. הצעת החוק החדשה מסירה את התנאים הללו לחלוטין: "הצעת החוק הנוכחית קובעת איסור כניסה ללא תנאי לכל מי שמחזיק בדרכון ישראלי, ללא קשר לשינוי בנסיבות", הובהר בהודעה רשמית מטעם לשכת הנשיא.

בהתייחסו לעמדת הממשלה במהלך מסיבת העיתונאים, חזר הנשיא מואיסו על הנימוקים שעומדים מאחורי ההחלטה. "הגדרנו בחוק באופן תקיף וברור שאף אדם עם דרכון ישראלי לא יוכל להיכנס למלדיביים", אמר. "אנחנו מאמינים שרצח העם שביצעה ישראל נגד פלסטין אינו דבר שאזרחי המלדיביים יכולים לקבל כלל. משום כך, איננו רוצים שאף אדם מאותה מדינה יחצה את גבולות המלדיביים".

סוגרים את הפרצות: גם אזרחות זרה לא תעזור

מעבר להגבלות התנועה והנסיעה, הממשל פועל להטיל הגבלות על פעילות כלכלית באמצעות הצעת חוק עסקאות הנדל"ן הנדונה כעת בפרלמנט. על פי דיווחים בתקשורת המקומית, החוק מבקש לסגור פרצות אפשריות הנוגעות לבני אדם בעלי אזרחות כפולה המבקשים לרכוש נכסים או להשקיע בפרויקטים מרכזיים, ובהם פרויקט הטיילת והמרינה (Maldives Water Front and Marina) ברסמאלה.

בהתייחסו לשאלת האכיפה, ציין הנשיא מואיסו כי בדיקות נאותות וזיהוי לקוח (KYC) יהיו חובה עבור כל עסקה פיננסית. "הצעת חוק הנדל"ן מסבירה זאת בפירוט רב עוד יותר. אין שום הזדמנות לאף אזרח, משקיע או חברה מישראל, והדבר נכלל בפירוט בחוק. גם אם הם מגיעים למלדיביים בדרכון כפול, הם יוכלו להשקיע רק לאחר בדיקת ה-KYC שלהם", אמר מואיזו.

המהלכים הדיפלומטיים הללו משקפים את מדיניות החוץ של המדינה בעלת הרוב המוסלמי, אשר מתייצבת באופן עקבי לצד יוזמות להקמת מדינה פלסטינית. המלדיביים מוסיפים לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בקווי 1967, שבירתה מזרח ירושלים, לצד קבלתה כחברה מלאה באו"ם.

שינוי המדיניות, או ליתר דיוק ההחרפה בחוק, מבוצע אף על פי שהמלדיביים נשענים באופן ברור על תיירות בין-לאומית כמקור הכנסה מרכזי. מדינת האיים הטרופית רשמה יותר מ-2.2 מיליון תיירים זרים בשנת 2025. עם זאת, מספר התיירים הישראלים היווה חלק קטן בלבד מסך הנכנסים, וירד ממספר של כמעט 11,000 תיירים בשנת 2023 עם פרוץ העימות, ל-1,435 תיירים בלבד בשנת 2024, בטרם הוטלו ההגבלות הראשוניות.

אם הפרלמנט יאשר את התיקונים המוצעים לחוק ההגירה ולחוק עסקאות הנדל"ן, איסורי הכניסה וההשקעה ללא תנאי ייכנסו לתוקף מלא, ויחסמו את גבולות המדינה ואת המגזר הפיננסי שלה בפני מעורבות ישראלית, ללא קשר למשא ומתן עתידי לשלום או להתפתחויות גיאופוליטיות נוספות.

האם המלדיביים באמת יכולים לסרב כניסה לישראלים?

בשורת האכיפה בשטח, התשובה היא חד-משמעית: טכנית, הסיכון שעיכוב או סירוב כניסה יתרחשו ברגע האמת בביקורת הדרכונים במאלה הוא ממשי לחלוטין. לרשויות ההגירה במלדיביים יש ריבונות מלאה בשערי המדינה, והאמצעים לאיתור זיקה ישראלית אצל נושאי דרכונים זרים זמינים ופשוטים להפעלה. האינדיקציה המיידית ביותר היא סעיף מקום הלידה המופיע ברוב הדרכונים בעולם, כך שציון ערים כמו תל אביב או ירושלים בדרכון אמריקאי או אירופי יספק לבקר הגבולות עילה מיידית להעברת הנוסע לתשאול. מעבר לכך, הצלבת נתוני טיסה מקדימים ודרישת דיווח בטפסי ההגירה האלקטרוניים מעמידות את הנוסע בפני מלכוד, שכן הסתרת אזרחות נוספת מהווה עבירה פלילית של מסירת מידע כוזב.

מבחינה משפטית ודיפלומטית, עם זאת, מהלך כזה מעמיד את המלדיביים בקו עימות ישיר מול הדין הבין-לאומי. על פי אמנת האג ועקרונות היסוד בדיני ההגירה, מדינה אינה רשאית להפשיט נוסע מזהותו הרשמית כפי שהיא מיוצגת על ידי הדרכון שבידו, וברגע שאדם מציג דרכון תקף של מדינה שלישית, למשל ארה"ב, צרפת או גרמניה, המדינה המארחת מחויבת להתייחס אליו אזרח של אותה מדינה לכל דבר ועניין. סירוב כניסה או גירוש של נוסע כזה אך ורק בשל זיקתו המשנית לישראל מהווה אפליה ישירה של אזרחי המדינה השלישית, פוגע באמינות הדרכון שהנפיקה, ועלול לגרור התערבות קונסולרית תקיפה ואף להוביל למשבר דיפלומטי על רקע פגיעה בחופש התנועה של אזרחיה.

בפועל, המשבר המשפטי לא ימנע את עגמת הנפש ברגע האמת, שכן בקר הגבולות בנמל התעופה לא ינהל דיונים על דיני ההגירה הבין-לאומיים אלא ישתמש בסמכותו כדי לסרב את הכניסה ולהורות לחברת התעופה להעלות את הנוסע על הטיסה הבאה מחוץ למדינה. הבעיה הדיפלומטית והבירור מול השגרירות הזרות יתקיימו רק בדיעבד, הרבה אחרי שהאירוע התרחש והנוסע הוחזר על עקבותיו. בשל הפער הזה בין היכולת האופרטיבית בשטח לבין הסיבוך הדיפלומטי הכרוך בה, ההנחיה מתבססת בעיקר על הרתעה ועל המלצה גורפת של גורמי המטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ שלא לקחת את הסיכון.