"אם כל הפצצות": העוצמה, התיעוד והמגבלות

היא שוקלת כמעט עשרה טונות, יוצרת גל הדף אדיר - אך אינה חודרת בונקרים: "אם כל הפצצות" (MOAB) נכללת בתוכניות תקיפה אמריקניות נגד איראן, לפי דיווח CNN. מהשימוש המבצעי הראשון נגד דאעש באפגניסטן ב-2017 ועד לספקות לגבי יעילותה נגד מתקני הגרעין: תעודת הזהות של פצצת הענק.

• השם הרשמי: GBU-43/B. ראשי התיבות MOAB נגזרים מהשם Massive Ordnance Air Blast, ומתאימים גם לכינוי Mother of All Bombs - "אם כל הפצצות".
• המשקל והאורך: כ-9.8 טונות וכ-9 מטרים. הפצצה מונחית באמצעות GPS, ובתקיפה באפגניסטן הוטלה ממטוס MC-130 של פיקוד המבצעים המיוחדים של חיל האוויר האמריקני.
• הפיתוח: הפצצה פותחה לקראת המלחמה בעיראק ונוסתה לראשונה במרץ 2003. כבר אז הודגשה גם השפעתה הפסיכולוגית האפשרית על כוחות האויב.

• אופן הפעולה: היא נועדה להתפוצץ באוויר, לפני הפגיעה בקרקע, וליצור גל הדף עוצמתי על פני שטח נרחב.

• המגבלה המרכזית: MOAB אינה חודרת בונקרים ולא תוכננה לחדור דרך שכבות סלע עמוקות לפני הפיצוץ. לכן עוצמתה אינה מעידה בהכרח על יכולתה להשמיד מתקן גרעין הקבור בעומק האדמה.

• השימוש המבצעי הראשון: ב-13 באפריל 2017, בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. הפצצה הוטלה על מתחם מנהרות ומערות של שלוחת דאעש במחוז ננגרהאר שבמזרח אפגניסטן, סמוך לגבול פקיסטן. לפי הצבא האמריקני, התקיפה נועדה לפגוע בלוחמי הארגון ובמתקניו ולהפחית את הסיכון לכוחות שפעלו באזור.

• האם היא הגדולה ביותר? מבחינת המשקל, בארסנל האמריקני קיימת פצצה כבדה יותר: GBU-57, המכונה MOP, שמשקלה כ-13.6 טונות. זו פצצה חודרת בונקרים, שנועדה לפגוע במטרות מבוצרות בעומק הקרקע.

• הקשר לאיראן: לפי הדיווח ב-CNN, התוכניות שהוצגו לטראמפ כוללות חבילות תקיפה נגד תשתיות אנרגיה ואתרי גרעין, ובהם "הר המכוש". גורמים המעורבים בדיונים ומומחים צבאיים הטילו ספק ביעילות ה־MOAB נגד מתקנים המוגנים בשכבות גרניט.

• גם אמצעי לחץ: לפי CNN, השימוש האפשרי בפצצה עשוי לשמש להפגנת עוצמה ולהפעלת לחץ פסיכולוגי על המשטר האיראני, גם אם לא יביא להשמדת מתקני הגרעין העמוקים.