N12_ZIKARON
פרסומת

"העיר תישאר בקרוב ללא מים לחלוטין": קאבול בדרך להתייבשות

דוח חדש מזהיר כי בירת אפגניסטן עלולה להתייבש לחלוטין עד 2030 • מפלס מי התהום צנח ב-100 רגל בעשור האחרון והתושבים נאלצים להוציא אחוזים ניכרים מהכנסתם על מים • הגורמים העיקריים למשבר הם גידול אוכלוסייה מואץ ותשתיות לקויות, והניסיונות לסייע נבלמים בין היתר בשל חוסר הלגיטימציה של שלטון הטאליבאן • "קאבול עומדת בפני קטסטרופה אנושית", הזהיר פרופסור במכון האו"ם למים

N12
פורסם: | עודכן:
אזרחים צמאים למים בקאבול
ילדה אפגנית סוחבת מכלי מים בקאבול, ארכיון | צילום: רויטרס
הקישור הועתק

החדשות בקצרה

  • קאבול, בירת אפגניסטן, עלולה להישאר ללא מים עד שנת 2030 לפי דוח של Prosper Global.
  • מפלס מי התהום בעיר צנח ב-100 רגל בעשור האחרון בשל שאיבת יתר.
  • שישה מיליון תושבים מתמודדים עם מחסור וחלקם קונים מים עבור חלק ניכר מהכנסתם.
  • פרויקטים להקמת סכרים נעצרו מאז עליית הטאליבאן לשלטון בשנת 2021.

קאבול, בירת אפגניסטן, צפויה להיות העיר המודרנית הראשונה בעולם שתישאר ללא מים, וזה עלול לקרות כבר בשנת 2030 - כך עולה מדוח של הארגון Prosper Global.

אזרחים צמאים למים בקאבול
העיר עלולה להתייבש כבר בשנת 2030. אזרחים צמאים למים בקאבול, ארכיון | צילום: רויטרס

עבור תושבים רבים בעיר המציאות הזו כבר מורגשת: הם נמצאים בחזית של משבר מים עירוני הולך ומחריף, שאינו מוגבל רק לקאבול אלא מאיים על ערים נוספות ברחבי העולם, מטקסס ועד טהראן, המתקרבות ל"יום אפס" - הנקודה שבה הברזים מתייבשים.

שאזיה, אם לשלושה ילדים שבעלה מתפרנס בקושי כרוכל רחוב, חיה בבית בשכונת ח'יר ח'אנה - שבו אין מים זורמים. שאזיה אינה יכולה גם להרשות לעצמה לקנות מים ממכליות. מדי יום היא וילדיה צועדים למסגד מקומי וממתינים בתור של שעה כדי למלא דליים ממשאבה ידנית. "אין לנו ברירה", היא סיפרה בעוד היא סובלת מכאבי גב ומהצורך לגרור את ילדיה למשימה מיד לאחר הלימודים.

מירזה, תושב שכונת טאימני, סיפר כי המים הפכו לנושא השיחה המרכזי ברחובות העיר. כאשר משפחתו קנתה את הבית בשנת 1990, הם יכלו לשאוב מים בדלי מבאר רדודה. עם השנים נאלץ מירזה לחפור עמוק יותר ויותר. כיום הבאר שלו מגיעה לעומק של יותר מ-700 רגל, פרויקט יקר שהתאפשר רק בזכות כסף ששלחו לו שני בניו המתגוררים בארצות הברית. "זהו אסון בלתי נראה", אמר. "העיר תישאר בקרוב ללא מים לחלוטין".

פרסומת
אזרחים צמאים למים בקאבול
"זה אסון בלתי נראה". אזרחים צמאים למים בקאבול, ארכיון | צילום: רויטרס

למרות העדויות והמציאות בשטח, קאבול לא אמורה לסבול ממחסור במים. הבירה האפגנית ממוקמת בעמק רחב ומוקפת בהרי ההינדו-כוש, שפסגותיהם אמורות לשמש "מגדלי מים" המזינים את נהר קאבול וממלאים את האקוויפרים המספקים מים ל-80% מהתושבים.

אולם בעשור האחרון, רמות מי התהום צנחו בכמעט 100 רגל. המים נשאבים בקצב מהיר בהרבה מהקצב שבו הם מתמלאים, מה שיוצר גירעון שנתי של יותר מ-1.55 מיליארד רגל מעוקב. מוחמד פייזי, פרופסור במכון האו"ם למים, סביבה ובריאות, הזהיר: "קאבול עומדת בפני קטסטרופה אנושית. יש לנו רק חלון זמן מוגבל".

פרסומת

המשבר נובע משילוב של גידול אוכלוסייה מואץ ותשתיות לקויות, כאשר מתחת להכול פועל משבר האקלים. אפגניסטן סובלת משש שנים רצופות של בצורת, וכמות השלגים הגיעה בסוף השנה שעברה לשפל של 25 שנה. כאשר יורד גשם, המשטחים האטומים של העיר גורמים למים להפוך לשיטפונות בזק קטלניים במקום לחלחל אל מי התהום. נג'יבאללה סדיד, חוקר מים וסביבה, הגדיר את המצב "פשיטת רגל" - משום שמדובר במשאב שאינו ניתן עוד לשיקום.

הלחץ על המשאבים גובר גם בשל התרחבות העיר. אוכלוסיית קאבול צמחה ממיליון תושבים בשנת 2001 לשישה מיליון כיום. רבים הגיעו לעיר בחיפוש אחר הזדמנויות או לאחר שגורשו מאיראן ומפקיסטן. עבור תושבים כמו אסדאללה אחמדי, המפרנס משפחה בת שבע נפשות, המחסור הפך לנטל כלכלי כבד. ביום אחד, הוא מוציא חלק ניכר מהכנסתו על מים - אך גם המים האלו מזוהמים ודורשים הרתחה.

כוחות הביטחון באפגניסטן נגד הטאליבן
חוסר הלגיטימציה שלו מקשה על מאמצי הסיוע לאזרחים. מצעד של הטאליבאן ותומכיו באפגניסטן, ארכיון | צילום: רויטרס
פרסומת

קיימות תוכניות להקלת המצב, כמו סכר שאהטוט שהיה אמור לקום במימון הודי ולספק מים ליותר משני מיליון בני אדם, אולם הפרויקט נעצר עם חזרת הטאליבאן לשלטון בשנת 2021. תוכנית נוספת להקמת צינור מים באורך 124 מייל מנהר פנג'שיר נמצאת עדיין בשלבי תכנון. מתיאוללה אביד, דובר משרד האנרגיה והמים של אפגניסטן, טען כי המשרד פועל להקמת סכרים ואלפי בארות להזנת מי התהום, אך הודה כי הצעדים דורשים זמן ומשאבים.

הסיבוך הפוליטי מחמיר את המצב. הטאליבאן אינו מוכר כממשלה לגיטימית על ידי רוב הקהילה הבין-לאומית, מה שהוביל להפסקת הסיוע. בינתיים, התושבים נאלצים לבחור בין הוצאות עתק על בארות שיתייבשו לבין תשלום לחברות מים פרטיות שדוחקות אותם לעוני. "לפני שנים ברחנו מפצצות ורקטות בקאבול", סיכם אחד מתושבי העיר. "עכשיו אולי נצטרך לברוח בגלל המחסור במים".