"נדפקנו לגמרי": המחאה באירופה ממשיכה לבעור - ולטלטל את היבשת

בסוף ספטמבר תלמידים בצרפת החליטו לחסום את הכניסה לבתי הספר התיכוניים שלהם במחאה מקומית על מצבה המידרדר של מערכת החינוך במדינה.

ימים ספורים לאחר מכן הצטרפו אליהם פעילים חברתיים, מורים, הורים וסטודנטים באוניברסיטאות, כאשר ההפגנות התפשטו ברחבי המדינה. שבועות ספורים לאחר מכן, אירופה כולה נסחפת בגל יוצא דופן של מחאה, שממשיך לבעור גם אל מול מאות עצורים וניסיונות פוליטיים להשקיטו.

המחאות התפשטו בינתיים ללפחות 10 מדינות באירופה, כאשר בעוד שסיבת המחאה המדויקת משתנה בין מדינה למדינה, החוט המקשר ביניהם ברור: יוקר המחיה, השירותים הציבוריים והחשש של הצעירים מפני עתידם ביבשת.

"הם אומרים דבר מאוד פשוט - יקר לנו אז אנחנו רוצים שהממשלה תעשה דברים כדי לשפר את המצב", מסביר פרופסור טל שדה, טל שדה, ראש החוג ללימודי אירופה באוניברסיטת תל אביב, ומכנה את ההפגנות "תופעה חוצת גבולות".

סוף השבוע האחרון היה מפגן עוצמה נוסף של תנועה המחאה ברחבי אירופה. לפי משרד הפנים הצרפתי, כ-320 אלף בני אדם הפגינו ברחבי המדינה, בהם 70 אלף בפריז. בגרמניה התקיימו הפגנות שאורגנו על ידי קבוצת המחאה Gen Z regelt (דור ה-Z לוקח את העניינים לידיים), ביותר מ-30 ערים, בהן הבירה ברלין והמרכז הפיננסי פרנקפורט.

במדריד הוקם מחנה אוהלים ענק בסוף החודש שעבר, בבריסל מפגינים פוזרו עם גז מדמיע ותותחי מים, עשרות אלפים הפגינו בערים רבות באיטליה ובזזו חנויות, ובאלבניה צעירים רבים התעמתו עם שוטרים במחאה אלימה שבמרכזה זעם על השחיתות במדינה.

"נדפקנו לגמרי", אמר לוקה, סטודנט לרפואה כבן 20, לרשת NBC. הוא תלה את תסכולו בכך שהמשכורות לא מדביקות את קצב האינפלציה ואת קצב עליית יוקר המייה.

למרות שרוב המפגינים מחו ללא אלימות, קבוצות אלימות בתוך המחאה מעוררות חששות כבדים ברחבי אירופה. ההפנות לוו לעיתים בבזיזות, ונדליזם, ואלימות כלפי שוטרים, ומאות רבות של מפגינים נעצרו ברחבי היבשת.

שדה מסביר שהמחאות הן בראש ובראשונה צרפתיות. "זו בעיקר תופעה צרפתית, שקיימת בעוד מדינות אבל זה לא מגיע בשום מקום לעוצמה, כמות המשתתפים ורמות אלימות שרואים בצרפת", הוא אומר, ומדגיש שההתפשטות של ההפגנות במקומות אחרים מגיע בעקבות "השראה, חיקוי וניצול הזדמנות תקשורתית".

המומחה מצביע על ההיסטוריה האלימה של צרפת ולמצב הפוליטי יוצא הדופן במדינה כגורמים משמעותיים המשפיעים על המחאה. "הפוליטיקה הצרפתית ממשיכה להיות פוליטיקה של מהומות לאורך כל תולדותיה. זו התרבות הפוליטית הצרפתית, של מחאות, כי יש תחושה שאחרת האליטה לא קולטת מסרים", אמר.

המחאות בצרפת מזוהות עם השמאל במדינה, ומגיעות זמן קצר לפני הבחירות לנשיאות במדינה שיתקיימו באפריל. בעוד שמנהיגת הימין לה פן, שמובילה בסקרים בפער ענק על יריביה, ביקרה את האלימות והבטיחה להשיב את הסדר למדינה, מנהיג השמאל מלנשון הביע תמיכה במחאות וניסה לרתום אותן לצרכיו הפוליטיים.

"האפקט העיקרי של המהומות האלה זה לחזק את לה פן ודי להבטיח את הבחירה שלה", חוזה שדה. הוא צופה שהחורף הקרב ימתן מעט את עוצמת ההפגנות, אך מבהיר ש"משהו מזה יישאר - זה הכול הקדמה לבחירות".