הצצה נדירה לרפובליקה האיסלאמית: מצלמת "חדשות סוף השבוע" בתיעוד מטהראן

עלי, האיש של "חדשות סוף השבוע" בטהראן, חזר השבוע לדווח ולתעד את החיים בבירת איראן לאחר חודשים ארוכים של שתיקה ונתק - כך פרסמנו אתמול במהדורה. הקשר עם עלי אבד לאחר שהמשטר ניתק את האינטרנט עם פרוץ ההפגנות הנרחבות בחודש ינואר האחרון, וגורלו לא היה ידוע לאורך חודשי מבצע "שאגת הארי". כעת הוא סיפק הצצה נדירה למציאות בבירה ביום שאחרי המלחמה

"האינטרנט הבין-לאומי נותק לחלוטין", הסביר עלי את סיבת היעלמותו. הוא תיאר את המחיר הכבד ששילמו המפגינים במהלך המהומות ברחובות: "בתוך 48 שעות נהרגו יותר מ-40 אלף בני אדם. כמעט אלף בני אדם בכל שעה, רק משום שהפגינו". לדבריו, הדיכוי כלל מעצרים של כל מי שתועד מצלם ברחובות. "הם נעצרו באשמת ריגול, ולצערנו אף נאמר שצפוי להם עונש מוות", אמר עלי.

המכתש בלב שכונת המגורים

עלי יצא לתעד נקודות מרכזיות בעיר, והגיע לשכונת עבאסאבאד, שם הופצצה תחנת המשטרה המקומית בטיל. המקום, שהפך מאז לחניון, חושף מכתש עמוק שנוצר בעקבות פגיעת חיל האוויר הישראלי. "הקרוונים הכחולים שאתם רואים הם המקום שבו השוטרים עובדים עכשיו", ציין עלי. "אלה אותם שוטרים שהכו והרגו אנשים. בתחנת המשטרה הזאת, כשהיא עוד פעלה, אנשים רבים עונו".

המצלמה של עלי תיעדה את הנזק הרב למבנים הסמוכים, אשר היו שייכים למשמרות המהפכה. "למה הם מקימים את מוקדי הפעילות שלהם בלב עיר ומסכנים אזרחים מן השורה?", שאל עלי במהלך הצילומים. בכיכר פלסטין הסמוכה, המהווה מוקד לתעמולה נגד ישראל, מוצבות תמונות של מנהיגי חמאס שחוסלו, יחיא סינוואר ואיסמאעיל הנייה, לצד המנהיג הנוכחי ח'ליל אל-חיה. שעון ההשמדה המפורסם, הסופר לאחור את הזמן להשמדת ישראל בשנת 2040, עדיין עומד בכיכר אף שהיה מטרה במהלך המבצע.

"כבר שלושה חודשים לא נגעתי בבשר"

העוני בטהראן ניכר בכל פינה, והטומאן האיראני איבד מערכו עד כדי כך ששטרות של 100 דולר דורשים מזוודות מלאות בשטרות מקומיים. האזרחים מתמודדים עם ניתוקי חשמל ומים תכופים ועם מחסור חמור במזון. "אני אגיד לך משהו, אפילו אם זה מביך אותי, כבר שלושה חודשים לא נגעתי בבשר", סיפר עלי. "כבר יותר מחודש לא אכלתי עוף. החנויות היוקרתיות מלאות באוכל, אבל לאנשים אין כסף לקנות אותו".

בשכונת ג'אוואדייה בדרום העיר השוק נראה ריק, ואנשים משכילים רבים נאלצים לעבוד כסוחרים ברחוב ובמכירת פירות יבשים או בגדים בפינות הרחובות. במקביל, המחסור בדלק מייצר תורים ארוכים בתחנות הבנזין. נהג מונית מקומי תיאר בדמעות את המצוקה: "כבר 20 יום שאין לילדים קילו אורז בבית. אני קונה רגלי תרנגולת במקום עוף. הבת שלי תפרה את הנעליים של עצמה".

הסיור של עלי הסתיים בתחנת הרכבת המרכזית בכיכר רהאהאן, שם תועדה התכנסות של תומכי המשטר. עלי הסביר כי האנשים המניפים דגלים וקוראים סיסמאות מקבלים על כך תשלום חודשי מהרפובליקה האיסלאמית. "אלה אנשי משמרות המהפכה, הבסיג' והמשטרה", הסביר. "ביום הם הורגים איראנים, ובלילה הם מגיעים עם דגלים כדי להביע תמיכה במשטר".