צרפת נערכת לגל מהומות נוסף: 70 אלף שוטרים ייפרסו ברחבי המדינה

צרפת נערכת היום (שבת) לגל מחאות נוסף נגד ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון, על רקע הזעם הציבורי הגובר על יוקר המחיה, מצב השירותים הציבוריים והמשבר הכלכלי במדינה. הרשויות הודיעו כי 70 אלף שוטרים ואנשי כוחות ביטחון ייפרסו ברחבי המדינה, מחשש שההפגנות יתפתחו שוב למהומות אלימות. המחאות מתקיימות זה השבוע השלישי ברציפות, לאחר שלפני כשבועיים נרשמו אירועי אלימות וביזה נרחבים בעשרות ערים, שבמהלכם נגרם נזק לחנויות, לעסקים ולמבני ציבור.

שר הפנים הצרפתי, לורן נונייז, הזהיר כי היום צפוי להיות בעל "סיכון גבוה מאוד" להפרות סדר, והבהיר שהמשטרה לא תאפשר חזרה על האירועים האלימים. "כל הכוחות מגויסים כדי להבטיח תגובה תקיפה ביותר לכל הפרת סדר", אמר במסיבת עיתונאים. החשש מתגבר בשל העובדה שההפגנות מתקיימות בליל כל הקדושים (האלווין), והרשויות נערכות לאפשרות שמתפרעים ינצלו תחפושות ומסכות כדי להסתיר את זהותם. נונייז הזכיר כי החוק מאפשר למשטרה לאסור על כיסוי פנים כאשר קיים חשש לפגיעה בסדר הציבורי.

המחאה מתרחבת: סטודנטים, איגודי עובדים ו"האפודים הצהובים"

גל המחאה החל להתגבר בסוף ספטמבר, במקביל לפתיחת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2027. במוקד ההפגנות עומדות טענות נגד יוקר המחיה, עליית מחירי הדלק, מצב מערכת החינוך והשחיקה בשירותים הציבוריים. תלמידי תיכון וסטודנטים מוחים על מבני לימוד מוזנחים, כיתות צפופות ומערכת קבלה לאוניברסיטאות שלטענתם אינה הוגנת. בהמשך הצטרפו למחאה גם איגודי עובדים ואנשי תנועת "האפודים הצהובים", שהובילה בעבר הפגנות נרחבות נגד יוקר המחיה בצרפת.

בשבת שעברה השתתפו בהפגנות כ-410 אלף בני אדם, לפי נתוני משרד הפנים הצרפתי. הרשויות הציבו אז עשרות אלפי שוטרים והצליחו למנוע חזרה על היקף הביזה וההרס שנרשם שבוע קודם לכן, אם כי עדיין התרחשו עימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון. מארגני המחאה קוראים להמשיך בהפגנות, ואיגודי עובדים אף הכריזו על כוונה לקיים שביתה כלל-ארצית ב-5 בנובמבר.

הנזק הכלכלי: יותר ממיליארד אירו

המחאות מתרחשות בשעה שהכלכלה הצרפתית ממילא נתונה בקשיים. החוב הציבורי של המדינה מתקרב ל-120% מהתוצר המקומי הגולמי, ועלויות גיוס החוב שלה ממשיכות לעלות. הממשלה נדרשת לצמצם את הוצאותיה במסגרת תקציב 2027, ולכן יכולתה להיענות לדרישות המפגינים ולהגדיל את ההשקעה בשירותים הציבוריים מוגבלת. נתונים שפורסמו ביום שישי אף הצביעו על התכווצות בלתי צפויה של הכלכלה הצרפתית ברבעון השלישי של השנה.

המחיר הכלכלי של המהומות כבר כבד. לפי הערכת לשכת המסחר שפורסמה בסוכנות הידיעות רויטרס, הנזקים שנגרמו לקמעונאים בעקבות ההפגנות חצו את רף מיליארד האירו. הערכות אחרות שפרסמה רויטרס מצביעות על נזק כולל שעשוי להגיע לכשני מיליארד אירו, כאשר מביאים בחשבון גם אובדן הכנסות ונזקים שאינם מכוסים בביטוח.

במקביל להיערכות המשטרתית, ממשלת צרפת מקדמת חוק שנוי במחלוקת, שבמסגרתו ניתן יהיה לחייב משתתפים במהומות לשלם פיצויים של עד 10 אלף אירו בגין נזקים שנגרמו על ידם או בידי קבוצות שאליהן השתייכו.

הממשלה מבקשת באמצעות החוק להטיל אחריות כלכלית על המעורבים בהרס רכוש, אולם ארגוני זכויות אדם ומשפטנים מזהירים שהמהלך עלול לפגוע בזכות להפגין באופן חוקי ושלו. לטענתם, האפשרות להטיל אחריות על אדם גם בגין מעשים שביצעו אחרים בקבוצה שאליה השתייך מעוררת חששות משפטיים.

המשבר הפוליטי מתקרב גם לבחירות לנשיאות

גל המחאות הופך גם לאתגר פוליטי משמעותי עבור ממשלת מקרון, חודשים ספורים לפני הבחירות לנשיאות שייערכו באפריל 2027. מנהיגת הימין הקיצוני, מארין לה פן, מובילה בסקרי דעת הקהל, בעוד המחנה הפוליטי של המרכז מפולג סביב שאלת המועמד שיתמודד על הירושה הפוליטית של מקרון.

למחאות בצרפת יש גם השפעה מעבר לגבולות המדינה. הפגנות בהובלת צעירים מתוכננות היום ביותר מ-30 ערים בגרמניה, כחלק מהתרחבות גל המחאה למדינות נוספות באירופה.

לקראת ההפגנות פרסמה גם שגרירות ארצות הברית בצרפת הודעה לאזרחיה, ובה המליצה להימנע מאזורים שבהם מתוכננות הפגנות או התקהלויות גדולות. כעת נערכות הרשויות הצרפתיות ליום מחאה נוסף, בתקווה למנוע חזרה על אירועי האלימות והביזה של השבועות האחרונים.